|
||||
|
||||
אני חושב שהאתגר, הקושי והיחוד של מדעי החברה, כמדעים (בהשוואה למדעי הטבע) הוא בהיותם בעלי מתודה ומטרה מדעית מחד, אך הם ניזונים מתצפיות ונתונים "הומאניים" כמו ההיסטוריה. לפיכך מדעי החברה הם מן בני כלאיים טראגי, אשר מדשדשים בשל החלת מתודות שאינן עולות בקנה אחד עם הנתונים. מדע כמדע המדינה "רוצה" לפרוש כנפים ולעוף לעבר כללי אצבע נצחיים, אך הסובייקטיביות של חומר העבודה שלו, ההיסטורי, מושך אותו כמשקולת למטה. אם לסכם, מדעי הטבע : גישה מדעית , נתונים מדעים מדעי החברה: גישה מדעית , נתונים הומאניים מדעי הרוח : גישה הומאנית, נתונים הומאנים |
|
||||
|
||||
ובדיוק בשל כך אני מנסה לגרור את מדעי החברה לכיוון הנתונים המדעיים. יש מדען מדינה בשם וויליאם רייקר (כבר דיברתי עליו כאן, אני חושב), שנורא אוהב מחקרים כמותניים ומנסה לעבוד במונחים מספריים בלבד. כך, למשל, הוא ניסה לעשות מחקר על האידיאולוגיה האמריקאית על-ידי ספירת מילים ב"Federalist Papers". אבל מובן מאליו שמדובר בניסיון מגוחך, ולא כך נגיע לתוצאות מהותיות בתחום. לעומת זאת, העברת המחקר לשאלות ביולוגיסטיות יותר של התנהגות אנושית, תאפשר בחינה מדעית יותר של הנתונים. אמור לי, האם פסיכולוגיה (תיאורטית, לפחות) גם ניזונה בהכרח מנתונים "הומניים"? הרי הם עושים ניסויים, ואין הבדל משמעותי בין ניסוי פסיכולוגי שנעשה על בני-אדם לבין ניסוי פסיכולוגי שנעשה על עכבר מעבדה (מלבד שאלות אתיות). פסיכולוגיה נחשבת למדע חברתי, אך לדעתי, שימוש מושכל בה (בניגוד למה שנעשה כיום), יכול לשמש גשר בין מדעי הטבע למדעי החברה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |