|
אני לא טוענת כי ההשפעה היא חיובית בהכרח.אני טוענת שההתייחסות לספר כאל מחנך ראשי היא מוגזמת. אתן לך דוגמא. ילדים בימינו, נחשפים הרבה יותר לספרות קלה המבוססת על גיבורים טלוויזיונים וקולנועיים. בכלל זה סדרה שנקראת "צמרמורת". לכל הדעות, ספרים אלה אינם ברמה גבוהה באופן יחסי לקלאסיקות. בכל זאת, ילדים קוראים את ספרי המתח והאימה האלה בשקיקה ועדיין אף אחד מהם לא מנסה לחקות את פרדי קרוגר. במידה והילדים מחוברתים לנורמטיביות וערכיות נכונה ובריאה, הם יטו לחקות דמויות חיוביות מעולמם, כך פועלת תרבות צריכת ההמונים. כאשר יחקו את הדמויות השליליות, יהיה הדבר כדי לענות על חוסר כלשהו ולנסות לבדוק את הגבולות החברתיים (לשחק ב"ילד הרע"), מכאן עד הפיכתם לרוצחים סדרתיים ופורעי חוק ארוכה הדרך. אני לא מזדעזעת מהומור. ישנם מקרים שהוא חסר טעם ולא רלבנטי, כפי שעשה זאת GEG. ספרים אלה אינם בבחינת "ספרות חובה". אין כל סיבה לספר לילד סיפור שאינו מתאים לאופיו ואינו מעניין אותו, רק כדי להפחיד אותו וליצור אצלו אנטגוניזם לספרים. לכן גם הוספתי בהודעות קודמות שסיפור כזה לא אספר בעצמי, אלא אם כן אתבקש. אם הייתי חושבת שהסיפור יכול לעוות את נפשם של ילדיי או לפגוע בהם, לא הייתי מכניסה אותו הביתה מלכתחילה שירימו את היד כל האיילים שבילדותם הוכרחו להאזין לאסופית, לפוליאנה או לנשים קטנות. כל הרעיון החווייתי מבוסס על בחירה. ובנוגע להזדהות וחיקוי של ילדים עם דמויות וירטואליות ניתן לקרוא במאמרי "קץ עידן התמימות" (נהיה טרנד בימינו לתת לינקים למאמרים של עצמך, אז הנה): דיון 978
|
|