בתשובה לגלעד ברזילי, 04/08/02 20:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה יכול להיות יותר קדום מלהתייחס אל האדמה כאל אם כל חי? למדני ואדע! |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להתייחס אל השמיים כאל אב כל חי? אני לא יודע, אבל לכן אני שואל - איך עוצרים. התשובה שלך לא ממש מספקת - רק כי אנחנו לא יכולים לחשוב על מיתוס קדום יותר (נניח), אז אנו מחליטים שהקדום ביותר שמצאנו הוא הבסיס, ואין בלתו? הרי זה כמו לשאול "איך יודעים שהאלקטרון הוא החלקיק הקטן ביותר בטבע?" - "מה יכול להיות קטן יותר מאלקטרון? למדני ואדע!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, המיתוס, הפולחן והדת (שלא כמו האטום והאלקטרון הבלתי נראים לעין בלתי מזויינת) מבוססים על מציאות החיים הנראית, הפיזית. אני לא מכחישה את האפשרות שאולי השמים סיפקו את האלוהות הראשונה - ולמה דווקא זכר ולא נקבה? אין לנו אפשרות לדעת, מלבד שרידי האמנות שהזכרתי - הפסלונים והציורים, המביעים דמות נשית מלאת אברים. אני לא זוכרת שום ציור של שמים במערות. בכל אופן, אם תביא לי ראיה פיזית כלשהי, לא אתנגד לשנות את דעתי. בינתיים, מהי חשיבתך האינסטינקטיבית שלך - וחשיבתו של האדם הקדמון היתה בוודאי יותר אינסטינקטיבית מאשר מדעית. הדמות הראשונה שכל אדם מתנסה בה היא דמות אמו, לא? המספקת לו מזון, הזנה ונוחיות, לא? אתה לא חושב שיש קשר בין זה לבין האמונה באלוהות? האדם הקדמון היה קשור לאדמה בטבורו - ממנה מצא את מזונו, בה מצא מחסה, וממנה הפיק את כליו הראשונים. למה שיראה את האלוהות הראשונה בשמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באתי להציע מקור קדום יותר למיתוס, והדוגמא שהבאתי רק באה להראות מדוע התשובה הקודמת שלך לא הייתה מספקת. אבל את בעצם ענית לי - כתבת: "אם תביא לי ראיה פיזית כלשהי, לא אתנגד לשנות את דעתי". זאת אומרת שאת לא רואה את המיתוס הקדום ביותר שאנו מכירים כבסיס, אלא רק כמיתוס הקדום ביותר שאנו מכירים. וזה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא, שראיות פיזיות קיימות רק אלו המחזקות את קיומה של אלת הפריון הנשית ולא שום ראיה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בני האדם הראשונים עבדו את השימפנזים, כאבותיהם רבי החוכמה והתואר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמחה להזדמנות לענות על שאלת השימפנזים. קודם כול, מגוחך להשוות אותנו לקופים, קופי אדם או כל בעל חיים שהוא. לאף אחד מהם אין תרבות - זהו מוצר אנושי טהור שכל חברה אנושית בנויה עליה ולא אף אחד מבעלי החיים על פני האדמה. שנית, אשר למבנים החברתיים של קופי האדם - המעניין הוא השוני הרב ביניהם ולא דמיון תיאורטי כלשהו לחברה האנושית: הגיבונים חיים בזוגות; האורנג-אוטאנים ביחידים; לגורילה הזכר יש הרמון של נקבות והוא לא מאפשר לאף אחת מהן להזדווג עם מישהו אחר; והשימפנזים חיים בחברה אמורפית פחות או יותר. ידוע שכל נקבה מיוחמת מזדווגת עם כל זכר שנמצא בדרכה, או שמוצא חן בעיניה. אז איזו חברה מאלה, לדעתך, מתאימה יותר לחברת האדם? לדעתי, אף אחת מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שניתן למצוא כמעט כל מודל חברתי כזה בתרבויות שונות במהלך ההסטוריה האנושית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מגוחך להשוות אותנו לקופים? זה מה שאנחנו. לשימפנזים יש תרבות מקומית-שבטית. נכון, היא לא מפותחת כמו התרבות האנושית, אבל לנו יש שפה וכתב, ולהם רק חיקוי. שבטי שימפנזים שונים המרוחקים רק כמה עשרות קילומטרים באפריקה אוכלים מזונות שונים ויש להם "טקסים" שונים. להגיד שאצל השימפנזים יש חברה אמורפית זו פשוט בורות. יש זכר אלפא בולט, והוא שזוכה להזדווג מרבית הפעמים. זכרים "בינוניים" בהיררכיה זוכים להכי מעט הזדווגויות, ודווקא הנמוכים ביותר זוכים ללא מעט - בעיקר משום שזכר האלפא עסוק מידי עם הבינוניים, והנמוכים לא מאיימים עליו בכל מקרה. הנקבות אמנם, כעקרון, יזדווגו עם כל אחד, אבל נקבת אלפא תעדיף להזדווג עם זכר אלפא, אלא אם הוא אלים במיוחד. נקבות, אגב, גם יכולות להחזיק זכר חלש יחסית כזכר אלפא כנגד מתמודד אלים יתר על המידה. ומה עם בונובואים? ללא ספק ההיפים של עולם הקופים - אהבה חופשית בכל הזדמנות ומכל סיבה. כמו שפופק ציין - אפשר לזהות כל אחת מהחברות הללו בחברות אנושיות מסויימות. יש לי הרגשה שהנטייה הטבעית שלנו היא לכיוון השימפנזים, אבל מרגע שנוצרת עוצמה פוליטית בקרב חלק מהאוכלוסיה (גברים, למשל), הם יעדיפו שיטות אחרות שיחזקו את השליטה שלהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |