|
מרשימתו של אלעד עולה לא כי אין דובר אלא כי יש ריבוי דוברים. שיר לא נחלץ ממלתעות הדובר אלא אולי ממלתעות דובר אחד, ה-דובר, דובר יחיד. לכל מבע לשוני יש דובר. העיסוק המרובה של אלעד ברשימתו בדוברים שונים בשירה רק ממחיש את זה. באמת איני מבין מדוע בחר כותרת זו לרשימתו. היא לא מתאימה גם מבחינה זו וגם כי אינו מדבר על הכורח של שיר להיות כפוף לדובר, כפי שאולי משתמע מכותרתו.
בכל שיר "מישהו" אומר "משהו" על "משהו". לכל שיר יש סיטואציית מסירה וסיטואצייה נמסרת; אקט מסירה ועולם נמסר. לא יעזור בית דין. דובר---מבע---נמען. להמחשות ראה מאמרו של יעקובסון "בלשנות ופואטיקה", דווקא בחלקו הראשון שאינו קשור לעיקר המאמר.
|
|