בתשובה לGod eat God, 23/07/02 16:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני מכירה די מקרוב חברות חרדיות (ברבים- הן קהילות שונות לחלוטין זו מזו), וערכים של עזרה הדדית אכן מושרשים מאוד. עם זאת- הרבה מהערכים האלו הם תלויי זמן ומקום. אני מתכוונת שיש לי חברה חרדית שהולכת כל שבוע מזה שנים רבות למחלקה לסרטן בבתי החולים ע"מ לשהות ליד החולים ולעזור להם. וזה מקסים בעיני. עם זאת אותה אחת לא רואה לנכון לחנך את ילדיה לערכים של פרנסה, עצמאות כלכלית, או חופש מחשבה. בעלה מרמה את מס ההכנסה (הוא עובד בצורה לא חוקית). אז אני מעדיפה לחנך את ילדי למחשבה ביקורתית (אתמול התברר לי שיש הוראה של הרב לאסור על בנים מעל גיל 13 ללכת לבריכה, לקולנוע כמובן או לים- כלומר אין להם איך להעסיק את הילדים בחופש פרט לגן החיות!!), לעצמאות כלכלית, וגם לעזרה הדדית- אבל אני לא מוכנה שהם יתיימרו לעזור לאחרים אבל באותה נשימה יקחו מאחרים הרבה יותר. הם לא מודעים כלל לזה שהתנדבות שבועית במחלקה לסרטן לא מתחילה אפילו לכפר על זה שהחבר שלי מסכן בימים אלו ממש את נפשו בשכם והם לומדים בישיבה, ועל זה שאנחנו משלמים חצי מהוננו הצנוע ביותר למדינה והם רק מקבלים. עזרה הדדית- אבל בתנאים שלהם. זה לא ממש ערכים בעיני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין ההתנדבות לשירות צבאי? יש הבדל בין מעשי צדקה בתוך הקהילה לבין קיום חוקי המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני הקשר קיים כי עזרה הדדית היא גם לעזור לחברה לקיים את עצמה. הכסף שאנשים מקבלים בתמיכות לא בא משום מקום אלא מאנשים ישרים שמשלמים מיסים והולכים לצבא. התנדבות הייתה הדוגמא של זה שהגבתי לו (סליחה- אני לא זוכרת את השם), לכך שיש שם ערכים של עזרה הדדית. ואני טוענת- שזו לא נחשבת בעיני עזרה הדדית כי בראיה הכללית זה לא נותן לחברה כמו שזה לוקח ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, זו כמובן הבחירה הערכית *שלך*. אגב, אני האחרון להגן על השקפות עולם דתיות. בניגוד לליברלים רבים באייל, אני חושב שהדברת הדת היא מטרה נעלה, ומוסרי לעשות זאת, במקרים מסוימים, אפילו בכוח (זה לא יהיה דמוקרטי, כמובן; אבל זה יהיה מוסרי, לשיטתי). אני האחרון וכו', אבל חלק מהפעולות הנובעות מהשקפת עולם זו הם ראויות מאוד, לדעתי. גם אם אני שולל לחלוטין את הסיבה להן. אולי אצליח להסביר את השקפת עולמם כך: עזרה לאדם (יהודי!) הם ערך מקודש, אבל לא כך המדינה היהודית. ניהלתי דיונים רבים לאין-ספור בישיבה חרדית בי-ם (שני הצדדים נהנו מהויכוחים; כל צד זכה להכיר השקפת עולם שונה לחלוטין, דבר שהבטיח דיון סוער ודינאמי) ופעם אחר פעם הושוותה המדינה היהודית בה גדלו הם ואנוכי, למדינה הנאצית. יתרה מזו: מהמדינה הנאצית *לא מצפים* שתהיה טובה יותר. אבל עצם המדינה היהודית-חילונית נתפסת *כמרד ישיר* בתורת ישראל, ואף ישנה *חובה מוסרית* לייחל להשמדתה בצורתה זו (כשאולי הדבר היחיד העוצר אותם מלפעול לכך ישירות הוא הלחץ בכיוון הנגדי - הערך המקודש לעזור לכל יהודי. הרי השמדת המדינה תפגע, מן הסתם, ביהודים). כן, עד כדי כך. פגיעה במס-הכנסה, במשטר הציוני הרשע, שהרים יד בתורת האלוהים, נתפסת כמעט כצו, כאותה חובה של פרטיזנים להילחם במשטר הנאצי. הציונות נתפסת כאויב הנורא ביותר לדת ישראל, ו "עבודה" על מס-הכנסה בוודאי לא נתפסת כחטא, אדרבה כשהכסף מופנה ללימוד תורה. מבחינתם, יהיה זה חטא לנהוג אחרת. ערכים כפרנסה, עצמאות כלכלית, או חופש מחשבה נתפסים כשוליים לעומת עבודת השם, וברוב המקרים סותרים ומזיקים; עצמאות כלכלית ופרנסה, משמעם עבודה, כלומר ביטול זמן-תורה. הסידור הטוב ביותר הוא, כמובן, שאותם הכופרים הם שידאגו לפרנסתם של בני הישיבות. להשקפתם, הם בכלל מעניקים לך זכות אדירה לתרום לערך המקודש, לשיטתם. לא ערכי, לדעתך? חכי שתשמעי מה יש *להם* לומר על הערכים שלך... אם הערך העליון הוא עבודת השם, הספק הוא אויב רציני שיש למגרו. חסל סדר 'חופש מחשבה'. לשיטתם אין זו אלא תועבה וכפירה. "יש הוראה של הרב לאסור על בנים מעל גיל 13 ללכת לבריכה, לקולנוע כמובן או לים" - מן הסתם, שהרי לא אהבת בורא העולמים היא שתזכה מהתרת הרחצה או הקולנוע... הסידור שהחבר הכופר שלך ישמור עליהם הוא הסידור *הראוי והצודק* לשיטתם. כי *הוא* לא יבטל זמן-תורה, להיפך! הוא *יזכה* להגן על בתי-כנסיות ובתי-מדרש, והדבר היחידי שיבטל הוא "זמן-כפירה"... לפחות, הם יאמרו, שתהיה תכלית לחייו... או למותו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה סותר מה שאני אמרתי? לא אמרתי שצריך להסביר לי את הערכים שלהם, אני מבינה אותם ולא מקבלת. אמרתי שהם בוחרים להאמין שהערכים שלהם=עזרה הדדית. ולטענתי ההפרדה שהם עושים בין האדם הפרטי ובין המדינה היא מלכותית לחלוטין מכיוון שאין דבר כזה מדינה. איך אתה מרגיש מדינה? איך אוכלת מדינה? מה עושה המדינה? המדינה היא מופשטת ולא קיימת, קיימים אנשים שעושים דברים. מס הכנסה הוא כלי להבטחת קיום תקין של החיים (ולהטחת מנגנון בירוקרטי מסורבל ולא יעיל), וכשמרמים את מס ההכנסה מרמים אותי ואולי גם אותך (בהנחה שאתה משלם מיסים). כשהחבר שלי משרת בצבא, הוא לא הצבא של המדינה אלא החבר שלי. שבוחר לציית לחוק, ולעשות דברים למען תפיסה ערטילאית אף היא שאומרת שבכך הוא מגן על החיים שלנו. שלי, שלך ושלהם. אני יודעת שאלו הם הערכים שלי, ואני ממשיכה להאמין בהם, ולפעול לפיהם. אני טוענת שהערכים של הקהילה החרדית הם מס שפתיים והם פועלים בצורה שסותרת ערכים אלו- ולא חשוב בעיני אלו תירוצים טובים הם חושבים שהם מוצאים ואיך הם מאמינים לזה. ואני כועסת עלייך אישית שאמרת אפילו ברמז וקשרת את המילה מוות לפעילותו הנוכחית של החבר שלי, זה לא מוסיף לי שלוות נפש, אני מאוד מודאגת גם לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זהו, שהערכים שלהם אינם "עזרה הדדית". אחרת הם היו עוזרים גם לגויים בשבת. אבל הם לא (אלא אם מישהו מסתכל, ויש סיבה לחשוב שתיווצר שנאת-יהודים בשל כך). הערכים שלהם מכונים "עבודת השם", ו "עזרה הדדית" היא פשוט מצווה אחת מני רבות. נמשיל את זה לערכים הפשיסטיים: המדינה כערך עליון. האם זה אומר שאין להרוג שמאלנים עוכרי-המדינה, רק כי גם אותם שמאלנים הם חלק ממנה? מה פתאום! הרי הריגתם של אלו המבקרים את המדינה ומוציאים דיבתם רעה (והשווי לסיפור המרגלים, או להריגת כופרים וערך חיי אדם ביהדות; חיי אדם מקודשים ביהדות *רק כפונקציה דתית*, ואם הם עצמם מהווים סכנה לדת, ברור מאליו, לשיטתם, שיש לסוקלם) היא ערכית וברורה. בקיצור, אין סתירה בהתנהגות החרדים. הם אינם טוענים להומניזם - הם דתיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |