בתשובה לאביב, 26/04/25 3:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה היא שאתה אומר יאללה יאללה לטיעון המרכזי שהבאתי שאין לו כל כך נגיעה לעניין השנאה כלפי אוייבינו וBB בפרט.(אני לא מתכוון לומר שעשית זאת אלא שזו התוצאה התמטית של דבריך). נכון שהאייל האלמוני חלק עליך בשאלת הלגיטימיות של שנאת האוייב (אגב מקיאוולי ב"הנסיך" מסכים איתו), אבל אני למשל כלל אין לי עמדה נחרצת בשאלה זו. בעיניי התוצאה הצפוייה של השנאה העמוקה בצד השני כלפינו (כפי שתארת אתה ואחרים), היא שנאה בכיוון החוזר. אולי אני פחות מתרשם משנאת אוייבינו, משום שאני מכיר אותה כבר זמן רב. ידעתי שהיא קיימת בקרבנו עוד מימי עלילת הדם של ילדי תימן. כבר אז הבחנתי שהאנטישמיות בישראל אינה פחותה מאשר במדינות אחרות. טענתי המרכזית היא שהמאבק להחזיר את השלטון לידינו הוא בעצם מאבק על נשמתו של השליש הא-פוליטי של ישראל, אלו היודעים ששלטון הבלהות הנוכחי אינו טוב להם, אבל לא בהכרח שותפים לעמדותינו (רובם נראה שנוטים ימינם). הטענה שלי היא שרדיקליזציה של המחאה והטרדה ושיבוש סדר היום של אנשים, שאינם בהכרח נגדנו, עשויים לפגוע בסיכויים האלקטורליים של המחנה. מה שאני חושב שלא הסברתי מספיק טוב הוא שיש כאן שאלה של עיתוי ולו"ז. בשלב זה איני חושב שיש מקום לרדיקליזציה של המחאה. המצב ישתנה כאשר השלטון ינקוט במהלכים שישבשו את הסיכוי לבחירות חופשיות בעתיד הקרוב. אם נפסיד גם בבחירות הקרובות, ישתרר מצב שלישי שידרוש שוב סט חדש של מהלכי מחאה (אי שת"פ אזרחי לא אלים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם ההערכה שלך במספר שכבות: - אני לא מסכים עם הטענות שלך שמייחסות להפגנות הצמחוניות בישראל תאורים של ״רדיקליזציה״ או ״אלימות״1. - אני לא מסכים עם ההערכה שלך לגבי העיתוי והלו״ז2. אני לא מסכים שיש ערך אלקטורלי להפגנות צמחוניות יותר (ולהיפך). דווקא להתמסמסות המחאה יש את הפוטנציאל להפוך יותר אנשים למרירים/ציניים/עם לב שבור כך שהמחנה ירגיש את מה שמגיע אחר כך וישפיע בקלפי (מחלת האדישות הפוליטית). - אני בטח לא מסכים שזה שהזכרתי את השורש ש.נ.א בהקשר של סמוטריץ׳ שם אותי בצד שדורש ״רדיקליזציה של המחאה״. אני חושב שהעיוותים הסמנטיים והפחד מהבעת רגשות פומבית היא אנומליה במחנה השמאל ולא אצלי (אנומליה מעניינת שאומרת רבות על מצבו הפתטי של המחנה, אם שואלים אותי ואני יודע שלא שואלים). להודות ששונאים איזה חרצוף זה שימוש רגיל במילים סבירות בשפה ולא איזה מעשה שלא יעשה. (לדעתי) אתם אלה שמגזימים ויצאתם מכיול. לא אני. ___________ 1 לכך עניתי ביותר מתגובה אחת בה אני חוזר ומצביע על הפער בין גיבורי תנועת המחאות הבלתי אלימות מהם אתה מצטט באופן אקדמי ועושה רומנטיזציה לדמותם (כמו MLK או גנדי) לבין העובדות לגבי האופן בו תנועות המחאה הפגינו באמת בעידודם ותימכתם. מה שהם דיברו עליו כמחאה לא אלימה ומה שאתה מדבר עליו כמחאה לא אלימה הם (historically and demonstrably so) לא אותו הדבר. 2 בעיקר כשהביקורת על הלו״ז היא תמיד אירוע זז. לא מיד אחרי השביעי באוקטובר כי זו לא השעה. לא כמה חודשים אחרי כי שקט יורים וזה יגרום לאנטגוניזם בעם וזה הזמן לאחדות. לא אחרי שנה וחצי ושנתיים כי עוד מעט בחירות וזה הזמן לאיש ששמים על סוס להיות ממלכתי ולנשק תינוקות. בקיצור: הדיבורים על הלו״ז ועל אופי הקמפיין קורה באיזו ספירה מנותקת מהמציאות הישראלית בתוך איזה חלום רומנטי/קורקטי על קמפיין בחירות מאיזה סרט הוליוודי. הגיבור יגיד גם כמה מילים על החלוםג האמריקני לקול כינורות, התמונה תעבור למשפחה שיושבת וצופה בשידור בסלון. פניה אל לב הציבור. החלפת חיוכים בין בני הזוג כשהילדים משחקים על השטיח. דמוקרטיה. פייד טו בלאק. כותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני לא מסכים עם הטענות שלך שמייחסות להפגנות הצמחוניות בישראל תאורים של ״רדיקליזציה״ או ״אלימות״ - אין טענה כזו. אפפעם לא טענתי שהמחאה בישראל אלימה או רדיקלית מאד. האלימות היתה שולית ודעתי היא שהיא לא הועילה. ראיתי בעיניי שמארגני המחאה ניסו לחסום כבישים. כנראה הסברה היתה שללא חסימת כבישים התהודה התקשורתית לא תהיה מספקת. אני רוצה לציין שהעובדה שרבים השתתפו במחאה מנעה מכל מיני שוליים קיצוניים לרתום את המחאה לכל מיני אג'נדות שלא היו בזרם המרכזי של המחאה. גם בחירת הנואמים המרכזיים שרתה זאת. אני חושב שהאכזבה מתוצאות ההפגנות המתבטאת בטענה שהן צמחוניות מדי היא שגוייה. הבעיה בהפגנות אינה שהן אינן רדיקליות או אלימות יותר. הסיבה האמיתית היא שגוש המחאה קטן מכפי שאתם חושבים. יש מחנה שלישי גדול מאד שיושב על הגדר וכנראה נוטה ימינה. המחנה הא-פוליטי מצביע בסקרים נגד הממשלה אבל לא בהכרח מזדהה עם המחאה. האכזבה מכך שהמחאה אינה הולכת מחיל אל חיל מתבטאת בתקוות שווא (לדעתי) שהסלמה ורדיקליזציה יביאו לפריצת דרך. "אני לא מסכים עם ההערכה שלך לגבי העיתוי והלו״ז" - זה לא רק טענת עיתוי במובן של "לא עכשיו". הטענה היא שיש מצבים שונים לגמרי של התנגדות שכל אחד מהם מכתיב אופי שונה לגמרי של מחאה. "אני לא מסכים שיש ערך אלקטורלי להפגנות צמחוניות יותר" - אני חושב שיש הפרזה רבה הן בגודל מחנה המחאה והן באפקטיביות של הפגנות בכלל. הפגנות יכולות לשרת כל מיני מטרות וצרכים ואופי ההפגנות צריך לשרת את המטרות האלו. גם אם אלפים ישתוללו ברחובות, יציתו רכבים, ויבזזו חנויות, זה לא בהכרח יפיל את השלטון ובפרט בהעדר אלטרנטיבה שלטונית. אחרי הכל, לא הפוטש בקפיטול החזיר את טראמפ לבית הלבן אלא ההצבעה המטורללת עבורו בקלפיות (והעדר ההתלהבות מן האופציה האחרת). "אני בטח לא מסכים שזה שהזכרתי את השורש ש.נ.א בהקשר של סמוטריץ׳ שם אותי בצד שדורש ״רדיקליזציה של המחאה" - אם אתה לא תומך ברדיקליזציה של המחאה, יש אחרים שמתבטאים בכיוון זה ומותר להגיב על כך. בעניין השנאה, אני כמו אחרים כאן חש ששנאה אינה דגל שכדאי לנפנף בו. אוייבים צריך לנצח, לא לשנוא. יחד עם זאת דעתי האישית היא שזה לא נושא מספיק חשוב לדיון. "לכך עניתי ביותר מתגובה אחת בה אני חוזר ומצביע על הפער בין גיבורי תנועת המחאות הבלתי אלימות מהם אתה מצטט באופן אקדמי ועושה רומנטיזציה לדמותם (כמו MLK או גנדי) לבין העובדות לגבי האופן בו תנועות המחאה הפגינו באמת בעידודם ותימכתם. מה שהם דיברו עליו כמחאה לא אלימה ומה שאתה מדבר עליו כמחאה לא אלימה הם (historically and demonstrably so) לא אותו הדבר" - אין לי מחלוקת עם העובדה הזו. מבחינת שפיכות דמים ואלימות, המחאה הישראלית היא הקוטב הנגדי למחאה לשחרור הודו והשחורים בארה"ב. יחד עם זאת, אתה מעוות את ההיסטוריה באופן כולל, כאשר אתה מבטל את העובדה שגם גנדי וגם MLK, התנגדו, הטיפו ופעלו נגד האלימות בצד שלהם. הראשון גם שילם בחייו על פעולה זאת. ודוק, גנדי נרצח לא בגלל התנגדותו לאלימות, אלא מפני שתמך בתשלום פיצויים לקרבנות הנאכבה הפונג'אבית. "איזה חלום רומנטי/קורקטי על קמפיין בחירות מאיזה סרט הוליוודי... דמוקרטיה. פייד טו בלאק. כותרות" - אין שום דבר רומנטי במערכת בחירות בדמוקרטיה הלא בריאה שלנו. זה הרבה יותר קרוב להצעתו של מקיאוולי למחנה השלישי לחבור למחנה השני כדי לגבור על המחנה הראשון. המודלים פה אינם MLK, גנדי, האחים קנדי או ואצלב האבל. המודל הוא ממשלת ולדק-רוסו והמרקיז דה-גאליפה (פרשת דרייפוס). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |