בתשובה להאייל הקוטב, 15/04/25 23:10
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778157
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה להאייל הקוטב יום ד', 16/4/2025, 6:26
היא הנותנת - חטאיו של דוד מסופרים ללא כחל ושרק. אילו הסופר היה רוצה להוסיף לרשימה גם הומוסקסואליות, מדוע שיעשה זאת דווקא ברמז דק כל כך, ודווקא בשיר היפה?
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778158
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 16/4/2025, 8:44
אפשרות אחת היא שהשיר קדם לסיפור. כלומר היה שיר שסופר. והסיפור נאלץ להתאים את עצמו לשיר. ידוע שזה המקרה לגבי שירת דבורה ומלחמת סיסרא, אבל האם זה גם הסבר מקובל לגבי קינת דוד? אין לי מושג.
הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם 778161
האייל הקוטב • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 16/4/2025, 12:40
קינת דוד היא קינה פוליטית, צבועה ומתחסדת המתוארת בציניות מקראית ואכזרית שתכליתה היא אחת - יחי המלך החדש. הלעג ב׳איך נפלו גיבורים׳, והחששות שאף אחד לא ישמע על התבוסה ושלא יהיו בושות בגלל שהמלך לא יודע להלחם, בולט כאשר כולם מבינים שמדובר ביריבים פוליטיים אשר תשוקתם לרצוח אחד את השני, לאנוס את נשותיו ואולי גם ׳לאהוב׳ את ילדיו במובן שלא ישתמע במפורש לנוכח הפסוקים בספר הכהנים - ויקרא - אבל כן במובן שבו נערים יוונים נכנסו עם הקיסר לבריכה. ההבלטה של ״אהבת נשים״ אל מול היחסים בניהם יכולה להיות מרומזת להיבט האירוטי ולא הנפשי שיכול היה להאמר כאהבת אישה לאיש. לא מן הנמנע שהמקרא רומז שהיו כאן יחסים מעבר לרגשיים מתוך כוונה נוספת להבליט את הכריזמה של המלך החדש שאפילו הבן של יריבו המובס שהפסיד בקרב אהב אותו והתמסר לו גם במובן האירוטי/מיני כמו שביתו של יריבו מיכל התמסרה לו.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות