בתשובה לשוקי שמאל, 28/09/14 17:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנוכח גילויי ׳האהבה המופלאה׳ בעמק הבכא, אניח כאן גם את פולמוסו של נחום אברהם בנושא 1. > מהשיח הרווח, המחקר חלוק בשאלת טיב היחסים בין דוד ליהונתן לאור תוכן הפסוק המופלא לכשעצמו המובא בקינת דוד בשמ״ב. המחקר בנושא נגע בצורה מרומזת בשאלה בשנות ה-40 וה-60 של המאה עשרים. והחל משנות ה-70 ובצורה לא מרומזת היו שייחסו לדוד ויהונתן נטיות דו מיניות. ישנן חוקרים הסבורים כי היחסים הדו מיניים או ההומוסקסואלים היו גם בין דוד לשאול ולא רק בין דוד ליהונתן. המקור ממנו עולות השערות אלו מבוססות על משמעות הפועל אהב המגלם בנסיבות מסוימות גם אהבה אירוטית. בחינת המילים אהב/נפש מהפסוקים להלן הובילו אותם לכלל מסקנה כי יש כאן ראייה למהות היחסים בין הצדדים; ״ויהי ככלתו לדבר אל־שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו ויאהבהו יהונתן כנפשו״; ״ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אותו כי אהבת נפש אהבו״ ; ״ויהונתן חפץ בדוד מאוד״. כתימוכין למסקנתם הם מסתייעים במקורות מקראיים אחרים אודות הנפש כדוגמת בראשית, משלי ושיר השירים: ״נפש עמל עמלה לו, כי אכף עליו פיהו״ (משלי) ; ״ וירא אותה שכם בן חמור…ויקח אותה וישכב איתה ויענה ותדבק נפשו בדינה בת יעקב״ (בראשית) ; ״הגידה לי שאהבה נפשי״ ; על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי (שיר השירים). יש חוקרים שפרשנו את ההתפרצות של שאול על יהונתן בקללות ״נעוות המרדות״ - ״לבושתך ולבושת ערוות אימך״ כהתפרצות זעם בו גילה שיהונתן בנו הוא סוטה מבחינה מינית עם נטיות הומוסקסואליות והוא מאשים את אשתו בגלל שבנו ירש ממנה את המידות הנשיות. יהונתן אפילו שוקל לוותר על הכתר לטובת אהבתו. תימוכין נוספים הובאו מהמזרח הקדום מעלילות גלגמש ואנכידו שהיו גם הם הומוסקסואלים ומשם הם מייחסים יחסיהם המיניים ליחסים בין דוד ליהונתן. ההנחה היא שגילויי הנטיות המיניות הפומביות עברו מהמזרח הקדום לארץ ישראל המקראית. >> ״לא בכל מקום שבו מופיע פועל (אהב) זה, חייבים להסיק ממנו כי ביחסים אירוטיים הכתוב מדבר״ ויש גם ללמוד מתוך ההקשרים הטכסטואליים במקרא. יש להבין את ה׳אהבה׳ כביטוי של אחווה, אהדה, חיבה וזאת על רקעים מדיניים וכלכליים. דרך עלייתו של דוד לשלטון הייתה כרוכה בכריתת ברית עם בני המלך. ישנו קושי מהותי להסיק יחסים אירוטיים מהמילה ׳נאהבים׳ מהפסוק ״ שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם״,לאור הקירבה בין שאול ליהונתן (אב ובן). מהפסוק ״ואהבת את ה׳ אלוהיך..״ ועוד. התפרצויות הזעם של שאול לא קשורות לחששות שבנו יהונתן הוא הומוסקסואל והקללות נאמרו ברגעי זעם שלא מביעות משמעות מעבר לעובדה ששאול כעס שבנו משתף פעולה עם אויבו הפוליטי. נטישת הכתר מצידו של יהונתן נבעה מהכרתו שהמלוכה בישראל עוברת עפ״י כריזמתו של המנהיג ולא עפ״י הירושה השושלתית. גם מבחינה מתודולוגית קשה ללמוד מספרות המזרח הרחוק כדי להבין את תופעת ההומוסקסואליות בחברה הישראלית בתקופת המקרא. קשיים נוספים הנובעים מעצם מהות העלילה לפיה דוד יספר לכל עם ישראל שיהונתן והוא קיימו יחסים הומוסקסואליים בחברה בה ההומוסקסואליות שייכת לשוליים החברתיים. ומעבר לכך רדיפתו הידועה של דוד לשמלות הנשים לא עושה חסד עם התיאוריות אודות נטייתו המינית. מכלל מסקנות אלו ואחרות מגיע המחבר לקביעה שלא ניתן לטעון שהמקרא ביקש לתאר את יחסי דוד ויהונתן כיחסים הומוסקסואליים. ———— 1 נחום אברהם, אנשי שוליים במקרא. ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות. עמ׳ 122-126 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במשך רוב תגובתך התעצבנתי - נראה שהדיון מנסה להסיק מהכתוב במקרא האם דוד ויהונתן באמת היו נאהבים אירוטיים. וזה הרי not even wrong. רק בסוף כתובה טענה שיש לה משמעות, הדיון האם "המקרא ביקש לתאר את יחסי דוד ויהונתן כהומוסקסואליים". מסקנתו השלילית של החוקר לא ממש מפילה מהכיסא. אני מתקשה לדמיין תסריט שבו המספר ירצה לתאר את דוד כהומוסקסואל; ואם כן, שהוא יעשה זאת באופן כזה שייקח אלפיים שנה עד שמישהו יחשוב את זה ברצינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> העדויות בספרות המקראית על תופעת ההומוסקסואליות הן מעטות וקצרות ומפורטות בפרשות סדום ועמורה ופילגש בגבעה. הצד השווה ביניהן הוא שהיחסים ההומוסקסואליים בוצעו בכפייה. המסרים מתיאורים אלו באו כדי להבהיר לקורא את העמדה החברתית בתקופת המקרא הרואה באונס גברים כמעשה שיש בו ׳איום על המבנה הבראשיתי של האנושות׳. מכלל לאו, משמע שלו היו מתבצעים היחסים שלא בכפייה המקרא לא היה טורח לספר לנו זאת. > המקרא לא עושה חסד עם דוד והוא מתאר אותו כאיש רוצח ונואף חסר מוסריות, אדם שחתר תחת שלטון המלך הקודם, רצח את בני משפחתו והמסר המקראי לגביו בא לידי ביטוי באופן די ברור במשל כבשת הרש. המקרא גם לא נמנע מלספר לנו על פרשות המין המביכות במשפחתו של דוד לרבות גילויי העריות עם אמנון ותמר ואונס נשותיו של דוד על ידי בנו, כך שאולי מטעמי נימוס המקרא/המספר לא מזכיר במפורש את מה שנרמז בין השורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הנותנת - חטאיו של דוד מסופרים ללא כחל ושרק. אילו הסופר היה רוצה להוסיף לרשימה גם הומוסקסואליות, מדוע שיעשה זאת דווקא ברמז דק כל כך, ודווקא בשיר היפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות אחת היא שהשיר קדם לסיפור. כלומר היה שיר שסופר. והסיפור נאלץ להתאים את עצמו לשיר. ידוע שזה המקרה לגבי שירת דבורה ומלחמת סיסרא, אבל האם זה גם הסבר מקובל לגבי קינת דוד? אין לי מושג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קינת דוד היא קינה פוליטית, צבועה ומתחסדת המתוארת בציניות מקראית ואכזרית שתכליתה היא אחת - יחי המלך החדש. הלעג ב׳איך נפלו גיבורים׳, והחששות שאף אחד לא ישמע על התבוסה ושלא יהיו בושות בגלל שהמלך לא יודע להלחם, בולט כאשר כולם מבינים שמדובר ביריבים פוליטיים אשר תשוקתם לרצוח אחד את השני, לאנוס את נשותיו ואולי גם ׳לאהוב׳ את ילדיו במובן שלא ישתמע במפורש לנוכח הפסוקים בספר הכהנים - ויקרא - אבל כן במובן שבו נערים יוונים נכנסו עם הקיסר לבריכה. ההבלטה של ״אהבת נשים״ אל מול היחסים בניהם יכולה להיות מרומזת להיבט האירוטי ולא הנפשי שיכול היה להאמר כאהבת אישה לאיש. לא מן הנמנע שהמקרא רומז שהיו כאן יחסים מעבר לרגשיים מתוך כוונה נוספת להבליט את הכריזמה של המלך החדש שאפילו הבן של יריבו המובס שהפסיד בקרב אהב אותו והתמסר לו גם במובן האירוטי/מיני כמו שביתו של יריבו מיכל התמסרה לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הכתוב היתה בין דוד ויהונתן אהבה של ממש, אבל לא נראה לי שסקס. ''נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים'' מגיע מיד אחרי ''אחי יהונתן''. ''אחי'' מלמד לדעתי על האופי האפלטוני של האהבה ביניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או ״אחי״ במובן זכאות לירושת המלך ״האב״ או לפחות ככזה שלא פסול להיות מלך שכן הוא אח וחלק מהשבט. לא נראה לי שהסלנג הישראלי ׳אחי׳, חופף למציאות החברתית דאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''אח שלי'' הנוכחי, אלא במובן המקראי של דמיון וקבוצת השתייכות. ''פניהם איש אל אחיו'' בכרובי המשכן, ''חוברות אשה אל אחותה'' ביריעות המשכן ו''משיקות אשה אל אחותה'' ביחזקאל. שריד לשימוש הזה קיים בביטוי ''אין לו אח ורע''. אבל לדעתי ההקשר מטה לכוון של ידידות נפש, בהקבלה ל''אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו'' שהוא מאותה תקופה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |