בתשובה לשוקי שמאל, 27/01/25 18:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא כל כך מבין מי אלה שופטי הלגיטימציה שאתה רוצה להעביר להם את המסר. ואני עוד יותר לא מבין מה היתרון של אי-הצבעה על פני הצבעה לאופוזיציה. גם באופן הכי הצהרתי ומופשט, עד כמה שאני רואה הצבעה לאופוזיציה היא הצהרה חזקה יותר מאי-הצבעה1. (אבל אני אשמח אם תשכנע אותי - אני אכליל את זה: ללכת להפגנה נגד הממשלה כל מוצאי שבת זה מעצבן. יהיה כיף להפסיק באופן הפגנתי ללכת להפגנות, כדי להראות שאיני משתתף במשחק.) 1 אלא אם המצב הוא כזה שגם האופוזיציה מחזיקה בדעות שאתה רואה כלא מספיק לגיטימיות, למשל אם אתה קטגורית נגד קיום המדינה; זו אולי העמדה של החרדים והערבים הלא-רבים שמחרימים אידיאולוגית את הבחירות. אבל אתה לא מדבר על זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. נשמע לי משהו שאפשר לתת לו את השם ״אקט מחאה בשביל האגו״. לעשות מעשים סימבוליים, חסרי ערך פוליטי ובלי שום השפעה על העולם, כל זאת בשביל האפקט הדרמטי בו אתה גיבור באיזה מחזה שאתה עושה בעיקר לעצמך, זה משהו שאני לא מצליח להבין איך מישהו מוצא בו ערך. זה מזכיר לי את דמות הנער הפיסח, מהמחזה של חנוך לוין, שקורע את מחברת שיריו ומשליך את הקרעים לים. את מי הג׳סטה הזאת אמורה להרשים? העולם אדיש להצגות שאנחנו כותבים את עצמנו לתוכן כגיבור וזאת רק כדי להזמין את עצמנו להיות גם הקהל. במילים יותר פשוטות: Nobody cares. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |