 |
|
 |
||
|
||||
 |
דנים פה במהות הטכנית, אבל שוב מתעלמים מהמהות הפוליטית. אפילו אם אייזנקוט חושב ככה (בעשר הדקות ששקל את העניין), לומר דבר כזה בדיוק השבוע זה דבר כל כך מטומטם פוליטית, שמראה שהאיש לא מבין מה זה פוליטיקה, מה זו אופוזיציה, ומה לעזאזל תפקידו בכח. כבר טענתי כאן שאם מישהו - רציני אבל לא בקיא בתחום מסוים - רוצה להיכנס אליו, שייקח יועץ מומחה, יועץ תקשורת במקרה הזה. כל יועץ היה מיד זורק לפח את האמירה המטומטמת הזו. והוא זה ששוקי בונה עליו בתור מנהיג המחנה הליברלי. כמה עצוב ועלוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, והזכרתי את זה בפתיחת הפתיל: "גם התזמון של ההכרזה לא מבשר טובות לגבי האפשרות שאיינזקוט יהיה זה שיוציא אותנו מהבוץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי מתחיל בחקירה חשאית כדי לבדוק מה שמים במי השתייה של חברי המחנה הממלכתי, שהופך אותם ממצביאים עתירי קרבות למדוזות חסרות מוח ועמוד שדרה. מישהו זוכר את "השליטים" של היינלין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכר! והיה משהו הרבה יותר רלבנטי. הסדרה Braindead שיצאה בתזמון מופלא ב 2016. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות ההמלצות אני בעיצומה של העונה הראשונה (והיחידה?). מצד אחד אני נהנה, יש בה משהו שחורג מהנוסחא הרגילה. מצד שני - וזה קשור - נראה שהיא לא ממש החליטה מה הסוגה שלה. יש קטעים קצת הזויים/קרינג'יים (פרק 5 למשל), ויש קווי עלילה ממש מוצלחים. השיר ההומוריסטי-אבל-אינפורמטיבי בתחילת כל פרק מוצלח מאד. וגם המשחק טוב. לפעמים היא עוברת את הגבול לכיוון הסאטירה/פרודיה, וקצת מערערת את השעיית אי-האמון. מחכה לראות איך הם סוגרים את כל הקצוות לקראת הסיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ההרגשה הזאת נמשכת לכל האורך. מצד אחד סאטירה פוליטית, מעין טוויסט על ''כן, אדוני השר''. מצד שני ''תיקים באפלה'' פוגשת את ''פלישת חוטפי הגופות'', ולא מחליטים של מי ההובלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You had me at Mary Elizabeth Winstead.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |