|
כאשר נשאלו, הציבור (הלא חרדי) תמיד רצה גיוס חרדים. בעבר זו היתה שאלה פחות אקוטית, ולכן המחיר הקואליציוני ששולם לחרדים התקבל בהבנה על ידי רוב הציבור. אבל המים התחממו לאט לאט והצפרדע לא שמה לב. וכיום, אחרי שעשרות או מאות אלפים עשו 200 ימי מילואים בשנה, ומאות נהרגו, הכאב גדול וכבר קשה לעבור לסדר היום.
אבל התכוונתי לא רק לנושא הגיוס. חוקה (אפילו בדרך של השלמת חקיקת חוקי היסוד) היתה מסדירה את כללי המשחק באופן ש(אני מקווה) לא היה מאפשר אספקטים מסויימים בהפיכה המשטרית, ומגבירה את מה שדובר כאן על בנין האומה.
|
|