|
||||
|
||||
יש את הביצוע הזה של וולפמון - הלוא הוא ג'ק סטראטון מ-Vulfpeck - ומוניקה מרטין לשיר Alone Again Naturally. ביצוע נוגע ללב אפילו יותר מהביצוע הנוגע ללב המקורי (ממליץ להקשיב לכל השיר, יש באמצע הפתעה). השינוי בלחן הוא רדיקלי: הם הורידו לגמרי את הסי פארט (It seems to me that there are more hearts...), וזה עובד מצוין. מצד שני, אולי היה עובד מצוין גם עם הסי פארט. |
|
||||
|
||||
יפה ומשעשע, אבל הביצוע המקורי עדיין מרגש אותי יותר. אגב נושא הפתיל, ישנו זרם מעניין של גרסאות כיסוי שבמקום לחדש שירים מיישן אותם. ערוץ יוטיוב שהתמחה בזה הוא PostmodernJukebox. כאן שולחת היילי ריינהרט שיר של בריטני ספירס לשנות ה-40 (?) ובכך מצליחה (לטעמי) להשביח אותו ולהעניק לו ייחוד שנעדר ממנו במקור. התגובות הלא מוזיקליות (שראיתי לפני כמה שנים) לביצוע זה מעניינות לא פחות: הומואים וסטרייטיות שמפקפקים במיניותם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |