 |
המדינה - לרבות העיר - והדת באיסלאם חד הן, בכל מקום ובכל הנסיבות. אין אפשרות אפילו תיאורטית להפריד את הדת מהמדינה וההגדרה הנכונה היא دين ودولة توأمان – "דת ומדינה הם תאומים". באיסלאם - ההשקפה השולטת היא ברורה :
1. דאר אל-אסלאם (دار الإسلام) – בית האסלאם, האזור שכבר הפך מוסלמי, כמו ערב הסעודית וחלק מהמזרח התיכון,
2. דאר אל-חרב (دار الحرب) – מקום המלחמה, האזור שבו עדיין מתנהלת מלחמה בין המאמינים לכופרים כמו ספרד.
3. דאר אל-הודנה (دار الهدنه) – מקום מלחמה בו לכוחות האסלאמיים אין את היד העליונה לנצח, ולכן יקבלו הצעות שלום (הפסקת אש) באופן זמני, ( כמו בישראל) עד שיתחזקו ויהיה ביכולתם להגיע לניצחון המוחלט, ומכאן שאין מקום בעולם בו השריעה אינה יכולה להתקיים, ואם לא עכשיו - אז מחר. סבלנות היא חלק בלתי נפרד מהתפיסה המוסלמית.
ביהדות ההפרדה הזאת בין דת ומדינה לא תתכן, ולא כי יש לדת היהודית רצון לשלוט על המדינה, אלא כי מלכתחילה אין מדינה ליהדות. מעולם לא הייתה ליהדות הפרושית לאחר ההרפתקאות הכושלות של החשמונאים - מדינה, היא לא ביקשה זאת, היא אפילו לא יודעת איך לנהל מדינה והיא אפילו אוסרת על ישות שכזאת בין אם תהיה דתית או חילונית. אפילו הלכות מלכים ומלחמות להרמב״ם נכתבו לצורך השעה על מנת להרגיע את הציבור שהיה אנוס לאיסלאם ונטה להמיר דתו שישנה אפשרות כלשהי בעתיד כלשהו שיבוא מלך המשיח ואז הם יזכו לחלקת אלוהים מדומיינת וקטנה עם מלך ובית מלוכה ומלחמות. הלכות אלו הן ההמשך של איגרת השמד, איגרת תימן, שהן בבחינת "חזקו ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו". אבל לכולי עלמא ברור שהציפיה למלך המשיח היא ציפיה בלבד כמו כרטיס טיסה ללא יעד ומועד המראה. אם הלווה יאמר למלווה אני אחזיר לך את ההלוואה כשהמשיח יבוא, המלווה יבין שהלך הכסף וזאת למרות שהוא מתפלל כל יום 3 פעמים שהמשיח אוטוטו מגיע. ובנוסף המלכות תיתכן רק בארץ ישראל ולא בשום מקום אחר בעולם וזאת בשעה שרוב העם היהודי מעל 2000 שנים לא חי בארץ ישראל, מה ששם את רצועת אדמה זאת כעוד משהו שלא יתכן ליישום. הקמת מדינת ישראל בתוך ארץ ישראל עם הכפפת חלקים מהזכויות האישיות למדינה, מנוגדת ואסורה על ידי היהדות האורתודוקסית הן מטעמים תיאולוגיים והן מהסיבה הברורה שמושג המדינה הוא זר ליהדות כי מעולם היא לא הייתה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש