בתשובה להאייל האלמוני, 18/09/24 23:32
באיחור מה 772743
רק לדקה • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 9/10/2024, 8:34
0. אם נוצר הרושם שיש לי עמדה החלטית ובינארית בסגנון "אסור להתחשב באנשים" או להפך, זה לא המצב. גם ספציפית לגבי מילים טעונות בקוד אין לי דעה נחרצת, הסיבה שבכל זאת הגבתי למעלה היא שהיה נראה לי שהעמדה שלך החלטית ובינארית, ולכן לדעתי לא מציאותית.

1. יכול להיות שכתבתי בצורה מבלבלת. ב"מקרים של התחשבות ברגשות ... נופלים בקטגוריות נורמות חברתיות פסולות" התכוונתי שההתחשבות עצמה היא הנורמה הפסולה. הנה דוגמאות (לדעתי):
* אינפלציית הציונים באקדמיה האמריקאית, בין השאר כדי לא לפגוע ברגשות סטודנטים.
* הדרה של נשים מאירוע עירוני או צבאי, גברים לבנים או ישראלים מאירוע אקדמי או חברתי בקמפוס וטרנסים משירותים ציבוריים כדי להגן על רגשותיהם של (מיעוט ה) דתיים, קווירס, סטודנטים ליברליים ונשים שנפגעים מכך.
* אזהרות תוכן (trigger warnings).

2. לגבי מי מחליט מהם רגשות שראוי להתחשב בהם, כולנו :). ברצינות, כמו כל הנורמות החברתיות, יש פה איזון בין רגשות של הרבה אנשים, כמו גם חרויות והשפעות אחרות של התחשבות. דוגמה שבה קל (לי, מקווה שזה לא שנוי במחלוקת) לראות את האיזון בלי יותר מדי רגשות טעונים: הנגשה לנכים היא דבר חשוב וראוי, ועם הזמן אנחנו גם בוחרים להרחיב את ההגדרה (ממרחבים פיזיים לדיגיטליים, מנכויות פיזיות לבלתי נראות). עם זאת, הנגשה לוקחת כסף, זמן, מודעות ותשומת לב. אני לא יכול לדמיין מרחב ציבורי שבו נכים לא מרגישים שום מהמורה בדרכם, שלא לדבר על בתי מגורים, עסקים פרטיים וכו'. מה עושים? מתווכחים, מקימים ועדות, מקדמים חקיקה ונורמות חברתיות, ומקבלים איזשהו שיווי משקל ששוקלים מחדש כל הזמן. מה שנראה לי לא לגיטימי, ואני נתקל בו בטענות בתחומים יותר רגישים (כמו גזענות, סקסיזם, הומופוביה וכו'), הוא שבדיון כזה יכולים לקחת חלק רק משתתפים וקולות מייצגים לקבוצה ספציפית.

3. לגבי מתיחות בין גזעית בארה"ב, יכול להיות שגם פה לא כתבתי בבהירות. אני לא מתכוון לאפליה ממסדית וגזענות מכוונת (לחלוטין בירידה דרסטית לראשונה, וכנראה לשניה), אלא לזהות קבוצתית חזקה ולחוויית גזענות (שבמציאות קיימת פחות ופחות). זה הדבר שלטענתי הוא במידה רבה תוצר של תרבות, מתפתח במנותק מההקשרים ההיסטוריים ומשפיע על המטען השלילי שיש למילים מסויימות (כמו slave). זה באמת קשה למצוא נתונים טובים על דברים כאלה, אבל ניסיתי בכל זאת והנה קצת נתונים מ-Pew Research Center. ניסיתי בעיקר למצוא השוואות מול העבר, אבל לפעמים יש רק תמונת מצב סטטית:

*שחורים ולבנים נוטים פחות לחשוב שמצב השחורים השתפר בחמשת השנים האחרונות, 1984-2013.
*רוב השחורים מאמינים שהמשטרה, מערכת המשפט ומקום העבודה מפלה אותם ביחס ללבנים, 2013 (כמובן שזה לא מונע שכך באמת המצב).
* רוב השחורים, האסיאתיים וההיספנים רואים בגזע שלהם מרכיב מרכזי בזהות, 2019.
* רוב השחורים בארה"ב מאמינים שלא סביר מאוד שהם יגיעו לשיוויון זכויות אי פעם, 2019.
* שמונה מתוך עשרה שחורים מאמינים שלא נעשה מספיק כדי להגיע לשויון שכויות אל מול לבנים, ביחס לארבעה מתוך עשרה לבנים, 2019.
* חמישית מהשחורים מאמינים שרוב הלבנים מחזיקים בדעות קדומות לרעתם, 2019.
* רוב האמריקאים מאמינים שיחסי הגזעים הם במצב רע (בין שאר הצהרות בקישור), 2019.

נמנעתי משאלות ספציפיות לגבי הקדנציה של טראמפ, כי חששתי שהשאלות מובילות לתשובות לגבי העמדות שלו יותר מאשר לגבי המצב בשטח, ושהוא אולי‏1 תופעה נקודתית ולא מייצגת.

כמו כן, בקישור הזה יש גרפים של מדדים לפי גזע לאורך השנים, שלא מציגים תמונה חד משמעית לגבי הטרנד בפערים בין שחורים ללבנים (הפער הצטמצם עקבית בתעודות בגרות, שיעורי עוני ותוחלת חיים, אבל לא בהכנסת משק בית, הון, בעלות על דירה ותואר ראשון). לא תומך בתזה שלי, אבל נראה לי מעניין מספיק לדיון.

4. אין לי שום ציפיות מחברות ציבוריות (למעט השמעות לחוק), אבל מעובדים בכל מקום ומבעלי חברות פרטיות (ובמיוחד עסקים קטנים) אני בהחלט מצפה להביא את הנורמות החברתיות לעבודה‏2, ביחד עם כל שאר המערכת המוסרית, הצרכים והרצונות שלהם. בהכרח ייפגעו אנשים, אבל ככה זה לחיות בחברה, עם ובלי שינוי נורמות חברתיות, ומקום העבודה‏3 הוא זירה חברתית כמו כל מקום אחר. מה גם שמה שבו התחיל הדיון, שינוי בנורמות חברתיות לגבי מילות קוד, הוא בדיוק דוגמה למאבק כזה, הגם שהפגיעה ברגשות קלה ביחס להרבה דברים אחרים שקורים במקום העבודה.
----

1. אם ירצה השם, אני מוסיף באמונה חלושה.
2. בניגוד לסטריליזציה הסטראוטיפית של מקום העבודה בארה"ב, שאני מתנגד לה.
3. עד שיבוא ההב"ל ויפטור אותנו ממנו? האמונה כבר חלושה מכדי לבקש.
באיחור מה 772790
האייל האלמוני • בתשובה לרק לדקה יום ד', 9/10/2024, 23:32
0. יש לי דעה נחרצת (=אני חושב שראוי לעשות את הדבר הנכון) אבל לא בינארית (=לא תמיד פשוט לדעת מה הדבר הנכון לעשות). נראה לי שדווקא הדעות שהביעו כאן אחרים הן הרבה יותר בינאריות.

1. אני לא בטוח שהבנתי. אני לא מבין איך ההתחשבות יכולה להיות פסולה. יכול להיות שהתוצאה של ההתחשבות היא פסולה - אבל לדעתי זה לא אומר שלא צריך להתחשב ברגשות אלא שצריך להתחשב ברגשות בנוסף בדברים אחרים.

2. כן, באופן כללי אני מסכים, אבל בנוגע לנושא הספציפי הזה, אני לא רואה את הנזק שבהתחשבות ברגשות, להבדיל מהנגשה לנכים זה לא עולה כסף, לוקח זמן או דורש מאמץ. אני לא חושב שייצגתי כאן עמדה שאומרת שצריך להגביל את המתדיינים או ששוללת את ההתדיינות. שוב, נראה לי שזה משהו שאפשר למצוא דווקא אצל מגיבים אחרים בדיון. אני כן חושב שלהקים ועדה להחליט אם להשתמש ב-Whitelist און ב-AllowedList זה בזבוז זמן מובהק, ושמי שרואה בהחלפה של אחד בשני כסימן ל"חירפון עולמי" לוקה בחוסר הערכה של המציאות.

3. אני לא בטוח שהבנתי, ואם הבנתי, אני לא בטוח שזה נכון. אולי יש יותר מודעות? אבל גם לגבי זה, אני לא בטוח שזה נכון ואני לא בטוח אם זה טוב או רע (די תלוי בכמה המודעות מייצגת את המציאות).

4. "..בהכרח ייפגעו אנשים..." למה בהכרח? שוב, אנחנו לא מדברים על משהו אבסטרקטי, אנחנו מדברים על משהו מאד ספציפי, אני לא רואה שום הכרח שאנשים יפגעו אלא אם כן אתה רוצה לפגוע בהם בכוונה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות