בתשובה להאייל האלמוני, 04/10/24 11:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יחסית לממשלות לפניו ואחריו הממשלה שך בנט הועילה בסדר גודל. פרמטר קל לבדיקה - הגרעון (או העודף) במשרד האוצר בסוף הקדנציה. בפרמטר הזה הוא הועיל בבין חמישים למאה מילארד שקלים יחסית לרפרנס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שזה פרמטר קל לבדיקה לא הופך אותו למוצלח. זה שממשלת בנט הזיקה פחות מהממשלה הקודמת לה ומהממשלה שבאה אחריה זה לא הופך אותה למועילה אלא לגורמת פחות נזק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הופך את זה לכזה שעכשיו חובת ההוכחה עליך להסביר למה עודף של עשרות מיליארדים איננו קריטריון להצלחה. (דעה קיצונית דורשת כידוע טיעונים מאד חזקים. אני אתפלא אם יותר מ-5 אנשים ממאה יגדירו עודף של עשרות מיליארדים ככשלון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקפטן של ספינת תענוגות מצליח להוריד את כמות העכברים בספינה לאפס זאת הצלחה אדירה. אם הספינה הזאת היא הטיטאניק, נראה לי שאי אפשר לקרוא לקפטן הזה מוצלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך שבהפלגה הקטלנית של הטיטאניק שלנו היתה ממשלה אחרת. אני נתקל בטיעונים כמו שלך לפרקים, ומתחיל להתפתל בלהסביר את המובן מאליו, אבל בוא ניתן לפוליטיקאי הרבה יותר מוכשר ממני להסביר את זה בצורה שאולי גם אתה תבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאום של רייגן לא שייך, נראה לי שאתה מתווכח עם איש קש. בנט היה הקברניט של הספינה שהתעקש שלא לשקול שינוי מסלול למרות שהיה ברור לו ולכל מי שמסביבו שזה מסלול שמוביל לקרחון. נכון שזה היה ברור גם לקברניט שלפניו, וגם לזה שאחריו (שדזה אותו קברניט), ונכון שלהבדיל ממנו הם ניסו לסוע לכיוון הקרחון בשיא העוצמה בשביל ללמד אותו לקח, ונכון שבנט הצליח לנקות את הבריכה והם מילאו אותה בזבל, אבל בשביל לנסות להצליח צריך לנסות לשנות מסלול (וכמובן - אם הוא היה מנסה לשנות מסלול הוא היה מאבד את השלטון מהר יותר ממה שהוא איבד אותו בפועל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי הוא שינה את המסלול (או רייגנית - ניקה את החרא שבאורוות) כמיטב יכולתו ובצורה סבירה למדי בזמן הקצר שעמד לרשותו. בזה הוא מתבלט עשרות מונים מאלה שהיו לפניו ואחריו. לדעתי, אגב, לו ממשלתו היתה מחזיקה בשלטון עוד שנתיים, בסיכויים מאד גבוהים לא היינו מתנגשים בקרחון. שגיאתה הגדולה של ממשלתו (ושותף לה לפיד) - שלא השכילו פוליטית לשמור עליה, וכן ששגו שגיאות טקטיות חמורות בבחירות 22, שהביאו עלינו את ממשלת החורבן הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש1 ומקווה2 שישראל עוד לא התנגשה בקרחון. לשנות את המסלול זה לנסות לסיים את הכיבוש (ואם הוא היה מנסה את זה הממשלה שלו היתה הרבה יותר קצרה). כזכור, בנט היה ממדבררי הקונספציה שהובילה ומובילה את מדינת ישראל לעבר הקרחון. 1 חושש בגלל שנראה לי שאם ישראל תמשיך ככה בעוד שלושים שנה הישראלים יתגעגעו ל-2024. 2 מקווה בגלל שנראה לי שיש לישראל אפשרות לשנות מסלול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי שגיאות שונות: ההתנהלות שהביאה לשביעי באוקטובר, וההתנהלות של מדינת ישראל אחרי השביעי באוקטובר. השביעי באוקטובר היה אסון גדול. אבל ניתן היה לנצל אותו לכיוונים שונים. מדינת ישראל נצלה אותו להחרבת רצועת עזה ולהחרבת החמאס בלי הצבה של שום חלופה לו, וללא שום שיתוף פעולה עם בני ברית פוטנציאליים (אלא אם כן ממש הכריחו אותה). גם בחזית הפנימית האסון לא נוצל לשידוד מערכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחזית הפנימית האסון "נוצל" בדיוק לכיוון הרע - העמקת סממני הדיקטטורה, השתקת המחאה והאופוזיציה, העמקת התמיכה באוכלוסיות פרזיטיות ולא תורמות כלכלית ובטחונית, התקדמות לחקיקת גיוס הרסנית לדורות, הרעלת השיח ופירור מוסדות החברה מהמשטרה דרך התחבורה ועד צה"ל והשב"כ, והתנהלות כלכלית בזיונית שתעלה לנו מאות מיליארדים. 1 או בניסוח ההליוצנטרי - יום אסוננו הוא יום ששונם. 1 כן, אני זוכר שבפתיל מקביל נטען שמיליארדים הם פרמטר זניח בבואך לשפוט הצלחות או כשלונות של ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, זאת אותה ''שגיאה''. ברגע שאתה מכפיף את כל האינטרסים של המדינה על מזבח ארץ ישראל השלמה אז אתה חייב לדחות על הסף כל רעיון כמו חלופה של החמאס, שיתוף פעולה בן לאומי עם כל מי שהוא לא תואם אורבן, או נסיון להקל על האוכלוסיה שהתמיכה שלה בהמשך הכיבוש היא לא אוטומטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |