בתשובה לרק לדקה, 28/09/24 9:53
הפגנות או לא להיות 772294
אגב, לא חייבים לקדש את הצמיחה. המנדט של בנק ישראל אינה „הגברת הצמיחה״ כי כמו שכל כלכלן מתחיל יודע, אם מסתכלים רק על מדד אחד ומנסים לטייב אותו, יכולים לקבל בעיות רבות (לדוגמה: אפקט הקוברה [ויקיפדיה]).

כרגע המשק הישראלי עומד בפני כמה בעיות שאולי חמורות יותר מ„סתם״ התכווצות. אתמול חברת דירוג אשראי הורידה בחדות את דירוג האשראי של המשק. בזה היא יישרה קו עם הריביות שמדינת ישראל הייתה צריכה לשלם בפועל בגיוסי כספים בחו״ל. אבל זה אומר שהממסד הכלכלי של המדינה (משרד האוצר ובנק ישראל) כבר לא הצליחו לשכנע יותר את גופי הדירוג שהנה עוד רגע אנחנו נהיה בסדר. כי מדינת ישראל לא מצליחה להציג תקציב נורמלי. אובדן האמון הזה הוא בעיה חמורה הרבה יותר.
הפגנות או לא להיות 772295
אמת, ואחזק: אפילו בקביעת הריבית בנק מרכזי מאזן עוד מטרות, כמו שיעור האבטלה. תפקידים אחרים של בנקים מרכזיים, כמו קביעת יחס רזרבה וויסות שער המטבע, קשורים יותר ליצירת יציבות ואמון מאשר עם צמיחה. ואפילו אם היה הבנק אחראי רק על עידוד צמיחה, הוא רק רכיב אחד בשלטון, וטוב שכך.

ההפשטה בהודעה הקודמת היתה רק לצורך הרחבה של הפשטה גדולה עוד יותר. 🙃
הפגנות או לא להיות 772297
אני מזכיר שהדיון פה הוא לא מה נכון כלכלית, לרגע לא דיברתי על זה. הדיון, ואם אתם צריכים תחזרו אחורה, האם יש ימין שמאל כלכלי, עד כמה שאני יודע ומכיר המקובל הוא להתייחס להעלאת ריבית ככזו שתעלה את הצמיחה ושמדובר בימין כלכלי. אני מסכים שאינטואיטיבית גם לי זה לא נראה ימין מובהק אבל פשוט לקחתי בכוונה נתון שהשתנה בעקבות המלחמה. יכול להיות שאני טועה וזה לא קשור לימין שמאל אבל קשה לי להאמין שיש החלטה כלכלית שלא ניתן לסווג לפי זה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים