בתשובה לרק לדקה, 18/09/24 21:47
GPT-4o 772053
האייל האלמוני • בתשובה לרק לדקה יום ד', 18/9/2024, 23:32
"לדעתי הרבה מקרים של התחשבות ברגשות שקשורים בקבוצות זהות נופלים בקטגוריות נורמות חברתיות פסולות" כשאתה כותב "הרבה מקרים" אתה רומז שיש גם מקרים אחרים? אם כן - מהם? מי מחליט מהם רגשות שראוי להתחשב בהם ומה לא? אם לא - האמנם?

אני די משוכנע שמתיחות בין גזעית בארצות הברית בירידה, הייתי מוסיף אפילו ירידה דרסטית, בעשורים האחרונים. זה כמובן תלוי איך מודדים מתיחות בין גזעית‏1, וכמה אחרונים הם העשורים האחרונים‏2, אבל יפתיע אותי לגלות מדד שיהיה מקובל עלי שמראה עליה.

אני לא חושב שאת המאבק לשנות נורמות חברתיות תוך כדי פגיעה ברגשות של אחרים ראוי לעשות במקום העבודה תוך כדי פגיעה ברגשות של קולגות. לדעתי, יש מקומות אחרים, מתאימים יותר לדברים האלה.

‏1 ז"א, אני מניח שאפשר לטעון שכשהשחורים "ידעו את מקומם" היתה פחות מתיחות בין גזעית. אני מניח שזה לא מה שאתה טוען.
‏2 רק לפני 5 עשורים ג'ורג' וואלאס היה מועמד לגיטימי לנשיאות ארה"ב.
GPT-4o 772066
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 19/9/2024, 12:39
"מי מחליט מהם רגשות שראוי להתחשב בהם ומה לא?" - זאת שאלה אמיתית?

אם כן, יש לי תשובה מפתיעה: מי שמחליט באילו רגשות אני מוכן להתחשב הוא אני. מובן שכמו בנושאים אחרים אני מוכן לשמוע את עמדת הנפגע או ה"נפגע" (כידוע "אתה פוגע בי" הפך להיות הג'וקר של ציבורים רבים) אלא ששאלת הניסוח לא נפרדת גם משאלת הדעות והעמדות שעומדות מאחריו, וגם כאן מי שטוען "העמדה שלך פוגעת בי" יזכה אצלי לשימוע קצר, אבל בחלק גדול מהמקרים התשובה שלי תהיה "צר לי, אבל אני לא גרושו מרקס".

אפשר לטעון שיש הבדל מהותי בין העמדה לבין הניסוח של העמדה, ועל כך אני משיב שלפחות אלה שמייחסים חשיבות גדולה לענייני הלשון והשפעתה על התרבות (ח"כ מרב מיכאלי, למשל. אגב היא חטופה בעזה או משהו?) לא יכולים לאחוז את המקל הזה משני קצותיו, כי חוסר עקביות פוגע בי.
GPT-4o 772074
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 19/9/2024, 22:22
כן, זאת שאלה אמיתית, ואני לא בטוח שהבנתי את התשובה. אם יש לך עמית דתי שמבקש ממך לא להשתמש בשם המפורש בקוד שאתה כותב בעבודה, איך יראה ה"שימוע" שלך? אם הוא לא יצליח לשכנע אותך שקיים אל, ושהאל שקיים הוא האל היהודי, ושלאל הזה באמת איכפת שאתה משתמש בשם המפורש (ואני מניח שהוא לא יצליח לשכנע אותך באף אחת מהטענות האלה בשימוע קצר‏1), מה תעשה? בכוונה תשתמש בשם המפורש ככל הניתן רק לעצבן אותו? ואם המנכ"ל של החברה יבקש ממך את אותה בקשה ("מספר עובדים התלננו שאתה משתמש בשם המפורש באופן שפוגע בהם בלי צורך אמיתי, אתה יכול בבקשה להפסיק עם זה?") האם לא תפסיק? ואם אי ההפסקה תכלול גם סיום העבודה, תבחר להתפטר? ואם אתה המנכ"ל, ומספר עובדים חיוניים לעסק באים עליך ומבקשים ממך לבקש מעובד אחר שיפסיק להשתמש בשם המפורש, ואם לא הם יתפטרו, לא תבקש? הרשה לי לפקפק.

"כידוע "אתה פוגע בי" הפך להיות הג'וקר של ציבורים רבים" לא ידוע. על איזה ג'וקר אתה מדבר? בהקשר של הדיון הזה - מאיזה מטלה נחלצים הנפגעים (אם או בלי מרכאות) בעזרתו?

"אפשר לטעון שיש הבדל מהותי בין העמדה לבין הניסוח של העמדה" לא בטוח שהבנתי. ברור שיש הבדל מהותי בין העמדה לבין הניסוח שלה, אבל ההבדל הזה לא כל כך מעניין, גם אם היית מחליף את העובד בשימוע שלך במנסח האופטימלי של העמדה שלו, ואת השימוע הקצר בדיון פילוסופי ארוך וממצא, זה לא באמת היה משנה לי. גם לאנשים שמאמינים בשטויות יש רגשות, ולדעתי מקום העבודה הוא לא המקום לפגוע בהם בשל זה (כל זמן שהמחיר של אי הפגיעה התבטא בהחלפה של מילה עם 6 אותיות במילה של 4 אותיות).

"...לפחות אלה שמייחסים חשיבות גדולה לענייני הלשון..." שאני אבין, אתה מאשים אותי בצביעות בגלל שאתה משייך אותי לקבוצה של אנשים שמגיעה למסקנה דומה למסקנה שלי מסיבות אחרות לגמרי? את המשחק הזה גם אני יכול לשחק.

‏1 או ארוך.
GPT-4o 772077
עע • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2024, 7:54
רציתי להגיב ששימוש בשם המפורש בקוד הוא כנראה בחירה רעה של שם משום שהוא לא קשור ללוגיקה או לתחום המערכת.

אז נזכרתי בקיומו של God object [Wikipedia], אובייקט כל יכול.
ההמלצות הטכניות הן לשכתב אובייקטים כאלו ולהוריד מכוחם.
GPT-4o 772084
האייל האלמוני • בתשובה לעע יום ו', 20/9/2024, 12:43
אתה לא באמת ממעיט ביכולת של מהנדסים למצוא ראשי תיבות שיאייתו את השם המפורש, נכון?
GPT-4o 772082
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2024, 11:29
תחילה אגיב על הסיום: אני לא מאשים אותך בצביעות או בכל דבר אחר.

ההחלטה שלי אם להענות לבקשת העמית תלויה בפרטים. אין לי חשק להכנס לפירוט, ויש להניח שאם הייתי מסכן את המשך עבודתי במקום הייתי נענה ל"בקשה" (כמו שהייתי נענה לבקשת ההוא עם האקדח ברקה לתת לו את הארנק) אבל לא הייתי הופך את זה לסטנדרט הרצוי. כאשר אין חרב כזאת תלויה מעלי, יש להניח שהייתי מתעקש רק על אותם עניינים שחשובים לי, כפי שאכן עשיתי בעבר (היום כבר אין לי עמיתית לעבודה). כלומר כאשר בחור דתי ביקש ממני לא להגיד לידו "Jesus fucking christ" השתדלתי לזכור את זה, ואפילו התגברתי על הרצון לבקש ממנו שבתמורה הוא יפסיק עם ה"בעזרת השם" המעצבן שלו. אבל אם הוא היה דורש ממני לא לאכול שינקן בחדר שלי במשרד כי זה פוגע בו, הייתי שולח אותו להתאמן אצל דופלאנטיס.
GPT-4o 772085
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 20/9/2024, 12:49
הימים שהיו לעובדים משרדים משלהם...

בכל מקרה, אני לא בטוח איפה אתה לא מסכים איתי. זאת פחות או יותר הגישה שלי (ולהחליף את המילה master במילה main כשמדובר על ענפים במערכת ניהול גרסאות חדשה זה ממש לא עניין שחשוב לי ולא ברור לי איך זה יכול להיות עניין שחשוב למישהו אחר).
יש גבול 772087
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2024, 13:05
זה לא חשוב לכשלעצמו, אבל כאשר העניין הופך לחלק מגישה קורבנית כללית יש לו, אולי, חשיבות מסוימת. ההתעקשות לדבר ל "Quantum supremacy" ולא להעתר לבקשה (על גבול הדרישה) להחליף אותו ב- "Quantum advantage" (עד הסיבוב הבא בו גם ה"יתרון" יפגע באלה שכל אי-שיוויון מזכיר להם משהו רע) נראית על פניה מטופשת, אבל היא בוודאי פחות מטופשת מהבקשה עצמה, לפחות לטעמי. הה, אולי באמת אפשר לדרוש להפסיק לדבר על "כוח עליון" ומעז ייצא מתוק.

בקצרה: קרא את הכותרת.
והוא רחוק מאד 772090
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ו', 20/9/2024, 14:50
אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה בבית שלך. אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה ברחוב. אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה בהרצאת הטד שלך. למען האמת, אתה יכול לדבר איך שאתה רוצה גם במקום העבודה. למיטב ידיעתי, אף אחד לא מקים משטרת דיבורים. אנחנו מדברים על טקסטים כתובים (במקרה הזה, קוד, אבל אני מניח שזה תקף גם לחוזים אצל עורכי דין או אי מיילים אצל מנהלים) במקום עבודה שהם למעשה התוצר המקצועי שלך, וכשיש לך כלים שמיועדים במיוחד לעזור לך שלא לשכוח (ועל הכלים האלה מתרעמים פה). נראה לי שהמעבר שלך על איסור לדבר הוא מופרך.

אנשים נוטים להפגע מדברים מטופשים. זה חדש בשבילך? אתה באמת רוצה לנסות להסביר להם שזה מטופש? ואתה חושב שתצליח? ושזה יקח לך פחות מאמץ מלהפסיק להתעקש על שטויות.

למיטב ידיעתי, אנחנו לא משחקים במשחק החיים בגודמוד, יש דברים שאין לנו עליהם שליטה. חלקם מטופשים. לדעתי, וזאת אולי דעה חריגה בדיון הזה, לא כל כך מעניין לדון באיך היינו מסדרים את העלום אם היה לנו את הכח לשלוט בכל הפרמטרים. אין לנו (טוב, לי אין, אולי יש מגיבים אחרים בדיון שיש להם).
והוא רחוק מאד 772092
אביב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2024, 16:17
יש לנו יותר כח לשלוט בפרמטרים ממה שנדמה לרבים. לפעמים צצות דרישות מלמעלה (או סתם מאופנות מטופשות בעולם התוכנה) במקום העבודה. אפשר להגיד להן לא (כשרוצים) ומהניסיון שלי לא נופלים השמים ולא קורה שום דבר לאף אחד. זה לא דורש הרבה אנרגיה בכלל ואין לי מושג מאיפה הגיעה ההנחה שמישהו ״יוצא למלחמות״.

להציג את זה כלא חשוב ולמה להלחם על השטויות עובד לשני הכיוונים. אפשר להשאיר את המילה Blackbox בקוד או לשלוח הודעה בסלאק שיש בה את המושג red team ולא יקרה כלום. בטח כשסביבת הפיתוח שלך היא לא עמוק בעמק הסיליקון, איפה שלאופנות ה PC הללו יש יותר אחיזה.

אני לא מבין מה ההתרגשות מכך שמישהו בוחר לא לזרום עם כל אופנה איזוטרית שמקובלת רק על פלח פוליטי מאוד מסוים במדינות מאוד מסוימות בארה״ב. קליפורניה היא לא מרכז העולם, גם אם נדמה לתושביה (ולחולמים על קלופרניקציה) שהם כן.
והוא רחוק מאד 772093
האייל האלמוני • בתשובה לאביב יום ו', 20/9/2024, 16:35
אם מותר לי לצטט את עצמי - ״יש הבדל בין רפוסיטורי סגור עם מספר תורמים מצומצם (200 מפתחים) מתרבות אחת (או שלוש) לרפוסיטורי פתוח או רפוסיטורי עם אלפי תורמים מכל העולם״ - תגובה 771175. ברור שאם אתה עובד בחברה ישראלית (או ישראלית-הודית, או ישראלית-הודית-שוודית) אז רגישיות של מהנדסים אמריקאים לא צריכות לעניין אותך‏1, ואם ההנהלה מחליטה להטיל מגבלות מוזרות שלא שייכות לעניין זה מוזר. חשבתי שאנחנו מדברים על חברות שכוללות גם מפתחים אמריקאים.

‏1 אגב, בגלל שארה״ב היא מדינה של מהגרים, ההפך לא בהכרח נכון.
והוא רחוק מאד 772099
אביב • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 20/9/2024, 22:28
אני לא בטוח שיש משהו שאנחנו לא מסכימים לגביו וההבדלים הם ניואנסים של מה כל אחד רוצה או מוכן להיות חלק ממנו.

להיות אחד מ-‏200 מפתחים על אותו רפוזיטורי זה משהו שמאוד לא מעניין אותי בגלל אוסף גדול של סיבות‏1. ההתעסקות הזאת באי פגיעה ברגשות של מפתחים עדיני נפש שלא מצליחים לזהות את הכוונה האמיתית כשאומרים Red team (למשל) זו רק אחת מהן (ולא העיקרית).

אי היכולת שלי לעבוד עם קבוצה של מפתחים שמתעסקת בשטויות הללו אני רואה כפיצ׳ר. אני אשמח לא לעבוד איתם והם ישמחו לא לעבוד איתי. כולם מרוצים ואני לא מבין איפה הבעיה. אנשים שונים רוצים דברים שונים ומוכנים להיות חלק מדברים שונים.

________
‏1 מניסיוני ריפוזיטורים שכאלה, באופן טבעי, מכילים יותר טיפשות אנושית וקטעי קוד של מתכנתים שלא היה צריך לתת להם רישיון לגעת במקלדת.
באיחור מה 772743
רק לדקה • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 9/10/2024, 8:34
0. אם נוצר הרושם שיש לי עמדה החלטית ובינארית בסגנון "אסור להתחשב באנשים" או להפך, זה לא המצב. גם ספציפית לגבי מילים טעונות בקוד אין לי דעה נחרצת, הסיבה שבכל זאת הגבתי למעלה היא שהיה נראה לי שהעמדה שלך החלטית ובינארית, ולכן לדעתי לא מציאותית.

1. יכול להיות שכתבתי בצורה מבלבלת. ב"מקרים של התחשבות ברגשות ... נופלים בקטגוריות נורמות חברתיות פסולות" התכוונתי שההתחשבות עצמה היא הנורמה הפסולה. הנה דוגמאות (לדעתי):
* אינפלציית הציונים באקדמיה האמריקאית, בין השאר כדי לא לפגוע ברגשות סטודנטים.
* הדרה של נשים מאירוע עירוני או צבאי, גברים לבנים או ישראלים מאירוע אקדמי או חברתי בקמפוס וטרנסים משירותים ציבוריים כדי להגן על רגשותיהם של (מיעוט ה) דתיים, קווירס, סטודנטים ליברליים ונשים שנפגעים מכך.
* אזהרות תוכן (trigger warnings).

2. לגבי מי מחליט מהם רגשות שראוי להתחשב בהם, כולנו :). ברצינות, כמו כל הנורמות החברתיות, יש פה איזון בין רגשות של הרבה אנשים, כמו גם חרויות והשפעות אחרות של התחשבות. דוגמה שבה קל (לי, מקווה שזה לא שנוי במחלוקת) לראות את האיזון בלי יותר מדי רגשות טעונים: הנגשה לנכים היא דבר חשוב וראוי, ועם הזמן אנחנו גם בוחרים להרחיב את ההגדרה (ממרחבים פיזיים לדיגיטליים, מנכויות פיזיות לבלתי נראות). עם זאת, הנגשה לוקחת כסף, זמן, מודעות ותשומת לב. אני לא יכול לדמיין מרחב ציבורי שבו נכים לא מרגישים שום מהמורה בדרכם, שלא לדבר על בתי מגורים, עסקים פרטיים וכו'. מה עושים? מתווכחים, מקימים ועדות, מקדמים חקיקה ונורמות חברתיות, ומקבלים איזשהו שיווי משקל ששוקלים מחדש כל הזמן. מה שנראה לי לא לגיטימי, ואני נתקל בו בטענות בתחומים יותר רגישים (כמו גזענות, סקסיזם, הומופוביה וכו'), הוא שבדיון כזה יכולים לקחת חלק רק משתתפים וקולות מייצגים לקבוצה ספציפית.

3. לגבי מתיחות בין גזעית בארה"ב, יכול להיות שגם פה לא כתבתי בבהירות. אני לא מתכוון לאפליה ממסדית וגזענות מכוונת (לחלוטין בירידה דרסטית לראשונה, וכנראה לשניה), אלא לזהות קבוצתית חזקה ולחוויית גזענות (שבמציאות קיימת פחות ופחות). זה הדבר שלטענתי הוא במידה רבה תוצר של תרבות, מתפתח במנותק מההקשרים ההיסטוריים ומשפיע על המטען השלילי שיש למילים מסויימות (כמו slave). זה באמת קשה למצוא נתונים טובים על דברים כאלה, אבל ניסיתי בכל זאת והנה קצת נתונים מ-Pew Research Center. ניסיתי בעיקר למצוא השוואות מול העבר, אבל לפעמים יש רק תמונת מצב סטטית:

*שחורים ולבנים נוטים פחות לחשוב שמצב השחורים השתפר בחמשת השנים האחרונות, 1984-2013.
*רוב השחורים מאמינים שהמשטרה, מערכת המשפט ומקום העבודה מפלה אותם ביחס ללבנים, 2013 (כמובן שזה לא מונע שכך באמת המצב).
* רוב השחורים, האסיאתיים וההיספנים רואים בגזע שלהם מרכיב מרכזי בזהות, 2019.
* רוב השחורים בארה"ב מאמינים שלא סביר מאוד שהם יגיעו לשיוויון זכויות אי פעם, 2019.
* שמונה מתוך עשרה שחורים מאמינים שלא נעשה מספיק כדי להגיע לשויון שכויות אל מול לבנים, ביחס לארבעה מתוך עשרה לבנים, 2019.
* חמישית מהשחורים מאמינים שרוב הלבנים מחזיקים בדעות קדומות לרעתם, 2019.
* רוב האמריקאים מאמינים שיחסי הגזעים הם במצב רע (בין שאר הצהרות בקישור), 2019.

נמנעתי משאלות ספציפיות לגבי הקדנציה של טראמפ, כי חששתי שהשאלות מובילות לתשובות לגבי העמדות שלו יותר מאשר לגבי המצב בשטח, ושהוא אולי‏1 תופעה נקודתית ולא מייצגת.

כמו כן, בקישור הזה יש גרפים של מדדים לפי גזע לאורך השנים, שלא מציגים תמונה חד משמעית לגבי הטרנד בפערים בין שחורים ללבנים (הפער הצטמצם עקבית בתעודות בגרות, שיעורי עוני ותוחלת חיים, אבל לא בהכנסת משק בית, הון, בעלות על דירה ותואר ראשון). לא תומך בתזה שלי, אבל נראה לי מעניין מספיק לדיון.

4. אין לי שום ציפיות מחברות ציבוריות (למעט השמעות לחוק), אבל מעובדים בכל מקום ומבעלי חברות פרטיות (ובמיוחד עסקים קטנים) אני בהחלט מצפה להביא את הנורמות החברתיות לעבודה‏2, ביחד עם כל שאר המערכת המוסרית, הצרכים והרצונות שלהם. בהכרח ייפגעו אנשים, אבל ככה זה לחיות בחברה, עם ובלי שינוי נורמות חברתיות, ומקום העבודה‏3 הוא זירה חברתית כמו כל מקום אחר. מה גם שמה שבו התחיל הדיון, שינוי בנורמות חברתיות לגבי מילות קוד, הוא בדיוק דוגמה למאבק כזה, הגם שהפגיעה ברגשות קלה ביחס להרבה דברים אחרים שקורים במקום העבודה.
----

1. אם ירצה השם, אני מוסיף באמונה חלושה.
2. בניגוד לסטריליזציה הסטראוטיפית של מקום העבודה בארה"ב, שאני מתנגד לה.
3. עד שיבוא ההב"ל ויפטור אותנו ממנו? האמונה כבר חלושה מכדי לבקש.
באיחור מה 772790
האייל האלמוני • בתשובה לרק לדקה יום ד', 9/10/2024, 23:32
0. יש לי דעה נחרצת (=אני חושב שראוי לעשות את הדבר הנכון) אבל לא בינארית (=לא תמיד פשוט לדעת מה הדבר הנכון לעשות). נראה לי שדווקא הדעות שהביעו כאן אחרים הן הרבה יותר בינאריות.

1. אני לא בטוח שהבנתי. אני לא מבין איך ההתחשבות יכולה להיות פסולה. יכול להיות שהתוצאה של ההתחשבות היא פסולה - אבל לדעתי זה לא אומר שלא צריך להתחשב ברגשות אלא שצריך להתחשב ברגשות בנוסף בדברים אחרים.

2. כן, באופן כללי אני מסכים, אבל בנוגע לנושא הספציפי הזה, אני לא רואה את הנזק שבהתחשבות ברגשות, להבדיל מהנגשה לנכים זה לא עולה כסף, לוקח זמן או דורש מאמץ. אני לא חושב שייצגתי כאן עמדה שאומרת שצריך להגביל את המתדיינים או ששוללת את ההתדיינות. שוב, נראה לי שזה משהו שאפשר למצוא דווקא אצל מגיבים אחרים בדיון. אני כן חושב שלהקים ועדה להחליט אם להשתמש ב-Whitelist און ב-AllowedList זה בזבוז זמן מובהק, ושמי שרואה בהחלפה של אחד בשני כסימן ל"חירפון עולמי" לוקה בחוסר הערכה של המציאות.

3. אני לא בטוח שהבנתי, ואם הבנתי, אני לא בטוח שזה נכון. אולי יש יותר מודעות? אבל גם לגבי זה, אני לא בטוח שזה נכון ואני לא בטוח אם זה טוב או רע (די תלוי בכמה המודעות מייצגת את המציאות).

4. "..בהכרח ייפגעו אנשים..." למה בהכרח? שוב, אנחנו לא מדברים על משהו אבסטרקטי, אנחנו מדברים על משהו מאד ספציפי, אני לא רואה שום הכרח שאנשים יפגעו אלא אם כן אתה רוצה לפגוע בהם בכוונה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות