בתשובה לאריק, 12/09/24 10:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק שבזמן מלחמה1, הפגנה נגד הממשלה זה אקט יותר קשה גם ברמה האישית, וגם ברמה הציבורית. העובדה שלמרות זה יצאו בשבוע שעבר כחצי מיליון איש (פעמיים!) לרחוב, היתה אמורה לזעזע את אמות הסיפים בכל מדינה מתוקנת. והעובדה שעם זה שיצאו בין 5 ל-10 אחוז לרחוב השבוע3, זה לא מזיז אפילו פסיק במערכת הפוליטית, מזעזעת עוד יותר3. (במאמר מוסגר - זה שאנשים מתרגזים על הפקקים זה חלק ממה שההפגנות מנסות להשיג, הרי. שביתות מורים מרגיזות את התלמידים, שביתות חברת חשמל את מפעילי המזגנים, והפגנות חרדים, נכים, אתיופים וגם אנשי קפלן ובגין מרגיזות את הנהגים). 1 אפילו שיש כאן גם אביוז של השפה2, כי במצב מאד דומה בדרום אפשר היה גם להגדיר אותה כ"אחרי סיום המלחמה". 2 הא! 3 נסו לנרמל את זה לגודל של מדינות כמו צרפת או גרמניה. לדעתי זה כמעט חסר תקדים. 4 ושוב השד באוזן ימין מעלה את הפתילון האחרון של אביב לגבי הספקות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |