|
||||
|
||||
נכון, אני מודע גם לאפשרות של "לא תודהה, אל תדבר איתי (הערבי) בערבית", אם בגלל שזה מתנשא או בגלל שזה שולל ממני ומחברי את שפת הסתרים1. התגובות שאני מקבל הן לפעמים אכן דחייה מנומסת, אבל זה מיעוט לעומת תגובות חיוביות. 1 אל חשש, אם אתם מדברים בקצב נורמלי של שיחה של דוברי ערבית ילידיים, אני אצטרך מזל כדי להבין אפילו להבין על מה השיחה. |
|
||||
|
||||
וספקולציה מאד לא מבוססת - זו תופעה חברתית של העשורים המאוחרים לקיום המדינה. סבי שגר בעמק יזרעאל דיבר ערבית שוטפת וכמה מחבריו היו ערבים מהסביבה. נראה לי שזה היה יותר טבעי ומקובל אז. |
|
||||
|
||||
נכון, וכמובן עולי ארצות ערב, ובחלק מהמקרים גם ילדיהם ילידי הארץ. |
|
||||
|
||||
סבתי אם אמי, שנולדה בצפת בסוף המאה ה 19 למשפחת בלאו, דיברה עברית, יידיש וערבית. אבא שלי למד ערבית ספרותית ביסודי ויודע לקרוא ערבית. אני למדתי ערבית מדוברת ביסודי וזוכר בעל פה את הבית הראשון של שיר שהמורה לימדה, אם כי לא את המשמעות של כל המלים. לענין הדיבור בשפתם לאות כבוד, כמיעוט ודאי זה שונה, אבל במדינות אירופה שחלשות באנגלית (צרפת, כמובן, וגם איטליה) כאשר כתייר אני פונה למקומי בשפתו, גם אם בעילגות רבה, הוא שמח מאוד. |
|
||||
|
||||
זה גם הנסיון שלי מצרפת. משפט וחצי מהשלוש-יחידות-שבסוף-וויתרתי-עליהן-בבגרויות ישר שובר את הקרח, ואחר כך אפשר בכיף להמשיך באנגלית. |
|
||||
|
||||
לפני פרוץ האינטרנט הייתי נוסע עם שיחון (לקורא העתידי- ספרון ובו משפטים בשפת האם שלך ואיך לומר אותם בשפת המקום, מסודרים לפי נושאים). מבטאים ידעתי לעשות. הייתי מגלגל בראש את המשפט כמה פעמים ואז מוציא אותו במכה. המקומי (נגיד נהג מונית) היה חושב שאני דובר היטב את השפה ועונה לי באריכות. הייתי מניד בראשי ועונה לו כן, כן. אגב פרוץ האינטרנט - לעוד מישהו יש הרגשה שאנחנו חיים כבר בפוסט אפוקליפסה? מה שנטע בי את ההרגשה זה כל האנשים ששואלים כיוונים כי אין להם וויז. |
|
||||
|
||||
לא פוסט אפוקליפסה, אבל איבוד כיוון זה לגמרי הצייטגייסט (וגם יש שיבושי GPS). דוגמה לאיבוד כיוון של ישראל: המסר החריף של ישראל: "אם יפגעו באזור תל אביב - נפגע בביירות". זה חריף? בקושי פיקנטי. מסתבר ש״רצועת (האי) ביטחון״ בתוך ישראל הורחבה עד לגוש דן. |
|
||||
|
||||
נו, זהו. התחושה שלי היא- הלך ה GPS, מה הבא בתור? |
|
||||
|
||||
שלב שלב. אילוסטרציה. |
|
||||
|
||||
כמו שציין שכ״ג בעניין הניכוס התרבותי, אני חושב מה הוא - הערבי - חושב בזמן שאני מלהג לו מילים ערביות : תראו אותו, לא מספיק שאבותיו גנבו לי את האדמה, את הבית, את האוכל - החומוס והפלאפל - עכשיו ׳הם׳ רוצים לגנוב ממני גם את השפה. כאמור לעיל, אני מדמיין את שההוא מדמיין, מה שהופך את זה לעוד דמיון מזרחי. מכל מקום, אני מאמין ויודע שגישתך החיובית בעניין היא הגישה הנכונה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שפרמטר אחד שיכול לעשות הבדל בין ניכוס/התנשאות לבין נחמדות הוא מידת השליטה שאתה מתיימר להפגין בערבית, שמתבטאת, אני מניח, בטון הדיבור. |
|
||||
|
||||
בעצם אתה אומר שזה דומה לאמריקאי "לבן" שמנסה לדבר במבטא של שחורים. זו אכן פעולה מאד לא מקובלת ולא רצויה בארה"ב. היא מגונה כמעט כמו Blackface. |
|
||||
|
||||
במקרה של השחור/לבן בארה״ב זה בולט. אבל במקרה היהודי/ערבי, היהודי שמדבר ערבית מדבר את השפה השלטת של המרחב בעוד שהוא נוטש את שפת המיעוט היהודי. לא יודע מי אמור להיעלב יותר - היהודי או הערבי. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הטרמינולוגיה התיאורטית שלך. השפה השלטת במרחב של אזרח ישראלי היא עברית, כך גם התרבות, הכלכלה, המוסדות וכן הלאה. ההשפעה הרומנטית המדומינת והארכאית כאילו המרחב הסעודי או המצרי רלבנטי - ועוד דומיננטי - לגבי אזרח ישראלי, היא פנטזיה אוריינטלית ותו לא. (ברור שברמת היחב''ל האזורי התרבות של שכנינו משפיעה עלינו, אבל כך גם הגרמנית משפיעה על צרפת והצרפתית על ספרד. אז מה). |
|
||||
|
||||
לדעתי השפה ׳השלטת׳ בערים/ישובים ערבים שתושביהן הן בעלי אזרחות ישראלית (ובמידת פחותה אך בולטת גם בערים מעורבות וכן במרחבי הפזורות) היא ערבית. השילוט, השפה, התרבות והדת - היא ערבית. איך אתה מגדיר, ׳שפה שלטת׳? |
|
||||
|
||||
אני עניתי על המשפט שלך: "במקרה היהודי/ערבי, היהודי שמדבר ערבית מדבר את השפה השלטת של המרחב בעוד שהוא נוטש את שפת המיעוט היהודי." "המרחב" להבנתי הוא מדינת ישראל, יש לך פירוש אחר? |
|
||||
|
||||
יהודי שמדבר עברית בעיר בתוך מדינת ישראל - אום אל פאחם ( 0% יהודים, 99.99% מוסלמים), הוא מדבר את השפה השלטת של המרחב הערבי או העברי? יתכן ואני מפרש לא נכון את הגדרות ׳המרחב׳ בהקשר המדיני/תרבותי/גיאוגרפי. |
|
||||
|
||||
אז אני לא מבין מה רצית להגיד בתגובה 771282. |
|
||||
|
||||
שיש הבדל בין ניכוס תרבותי לשוני בן גזעים (במקרה שציינת לבן/שחור) שהוא מעליב מטעמי גזע והוא חד צדדי לבין ניכוס תרבותי לשוני בין עמים עם זהות לאומית המצויים במאבקים ארוכי טווח, שבה היחס הוא הדדי ותלוי נסיבות. במקרה הישראלי - ערבי, אני לא בטוח מי הנעלב. ז״א - לבן שידבר כמו שחור לא דומה לישראלי - יהודי שמדבר ערבית. |
|
||||
|
||||
אז לדעתי זה כן דומה. כמו שזה דומה לאשכנזי שמחקה מבטא מזרחי, שהיום כבר הרבה פחות מקובל. (לומר שהיחס במדינת ישראל בין יהודים וערבים הוא הדדי וסימטרי זו הדחקה מאד משמעותית של המציאות). |
|
||||
|
||||
…לבין ניכוס תרבותי לשוני בין עמים עם זהות לאומית המצויים במאבקים ארוכי טווח, שבה היחס הוא הדדי ותלוי נסיבות׳. המילה ׳הדדי׳ במשפט מתייחס להבדלים שבין שחור/ לבן שהם חד צדדים - שחור לא מחקה לבן וגם אם כן, הלבן לא יכול להפגע מכך. לבין ->מאבק בין לאומים שכל הצדדים יכולים להפגע וכן נפגעים. נדמה לי שהרחבת את המילה ׳הדדי׳ למחוזות אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |