בתשובה לאח של אייל, 28/07/24 14:26
אבוי, מרד! אני ספרטקוס! 770572
עקרון "הנאמנות לציבור" נשמע יפה, במיוחד כאשר הוא מפורט כבציטוט שהבאת. אבל הוא אינו יכול להיות אמת המידה המרכזית לשלטון, נבחר ושאינו. מדוע? מאותה הסיבה ש"שלטון למען העם" עובד הרבה פחות טוב מ"שלטון מטעם העם". אמת המידה של הראשון אינה רק סובייקטיבית, אלא גם מעודדת התחמקות ממנגנוני התיקון הדמוקרטיים. לטווח הרחוק, אין לתוצאות הצורך להיבחר מתחרים.
אבוי, מרד! אני ספרטקוס! 770581
"מנגנוני התיקון הדמוקרטי" נשמעים יפה בתאוריה. מה שקורה בפועל זה מה שמירי רגב עושה במשרד התחבורה ומה שבן גביר עושה במשטרה.

מה שאומרת עו"ד פישר (כאמור, ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית) משכנע אותי ואני מציע להקדיש 4 דקות ולצפות בסרטון. בהקשר של השירות הציבורי, מה שאתה קורא לו "מנגוני התיקון הדמוקרטי" זה מכבסת מילים כמו "רפורמה משפטית". עו"ד פישר קראה לזה "נאמנות לנבחר ציבור". אני הייתי משתמש במילים הרבה יותר חריפות.
אבוי, מרד! אני ספרטקוס! 770598
תודה על הסרטון, צפיתי בו עכשיו. כאמור, אני מכיר היטב גישה זו ואת הטוב שביסודה, אבל רואה בה פסול ערכי ופרקטי.
אבוי, מרד! אני ספרטקוס! 770679
אני מכיר בערכם התיאורטי של מנגנוני התיקון הדמוקרטי. אבל אני מתקשה להבין איך מישהו שרואה את מציאות השנים האחרונות בארץ (וגם בארצות אחרות, אבל כל מקרה לגופו) יכול להחזיק באיזושהי תקווה שהם פועלים פרקטית. לי נראה ברור כשמש שככל שמקצרים יותר את השרשרת הסיבתית בין ההעדפות-ברגע-נתון של הציבור לבין החלטות הרשויות המבצעות, האסונות הולכים וגדלים. אני בספק אם אני אוכל לנמק לעומק, ייתכן שאנחנו באמת רואים את המציאות דרך משקפיים הפוכים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים