|
אני חושב שזה שהאנשים שאתה קורא להם הספרינטרים הגדולים בהיסטוריה הצליחו להקרא ככה על ידך (ולא רק על ידך) למרות שרבים מהם לא זכו במרוץ המשוכות מחזק את הטענה שלי. קרל לואיס (למשל) היה גם אלוף העולם בריצה למאה מטר, גם למאתיים מטר, וגם בקפיצה לרוחק. לכאורה, ספורט שמשלב בין ריצה למרחק של בין מאה למאתיים מטר תוך כדי קפיצות צריך להיות הספורט בו הוא ישלוט, ומשום מה, הוא לא שלט.
לא ברור לי איך ספורט אולימפי עם מליוני צופים בכל העולם שמגלגל מליוני דולרים הוא לא "גנרי" אבל ספורט מכללות איזוטרי עם חמישים צופים ביום טוב שנסמך על תרומות ומשאבי ציבור הוא "גנרי" עד כדי "התחרפנות עולמית"?
|
|