 |
מה שיפה אצלך זה שאתה אפפעם לא נותן למציאות להפריע לך.
ההתנתקות אינה הפיכה? אז מה קורה בעזה עכשיו? בעבר חזקת את טענת חוסר ההפיכות שלך במספר הקורבנות שידרש כדי להפוך. כבר אז ניחשתי שמספר הקרבנות יהיה קטן ממה שחששו אז. זה היה בסה"כ עניין של הזדמנות, נחישות ודעת קהל. באשר לשאלה מה מכשיל יותר את "מיטוט החמאס", יחימוביץ, ברנע ומרעיהם או בנגביר, מאי גולן ומרעיהם, נשאר כנראה חלוקים באופן דמוקרטי.
באשר להסתמכות על מונטסקייה, לא טרחתי לחפש את המובאה שאתה מזכיר, אבל היא נשמעת לי ממש משובשת. מונטסקייה היה אבי שיטת הפרדת הרשויות לשלוש והדגיש את חשיבות העצמאות ואי תלות של השופטים. הוא דיבר על שיטה של איזונים ובלמים.
אאז"ן מונטסקייה כתב שאנשי הרשות השופטת צריכים להבחר ע"י הרשות המחוקקת. אני מרשה לעצמי לשער שהנוסח הזה הרבה יותר לטעמך מאשר הנוסח שהבאת. עכשיו בוא נחזור לצרפת של המאה ה-17 ונבין את הקונטקסט. כשמונטסקייה מדבר על העם הוא מתכוון למשהו שונה מאד ממה שאנו מתכוונים היום. בעולם של מונטסקיה היו המלך, האריסטוקרטים (האצולה החילונית ובכירי הכנסיה) ופשוטי העם. לדעתו של מונטסקייה ובני דורו פשוטי העם מתנהלים באופן אירציונלי ואינם ראויים לשלוט. הפרלמנטים בצרפת באותה תקופה היו בעיקר מוסדות מייעצים לחקיקה ובתי משפט. מי שישב בפרלמנטים היו האצולה, הכמורה ואנשי המעמד השלישי שהיו סוחרים ובעלי הון בכירים ששלמו מס גבוה מאד.
השאלה בה עסק מונטסקייה היתה מי ימנה את השופטים, הרשות המבצעת (המלך) או הרשות המחוקקת (האריסטוקרטיה). מונטסקייה סבר שבחירת השופטים תתן למלך יותר מדי כוח ולכן טען שהשופטים יבחרו ע"י הרשות המחוקקת (הפרלמנטים). בחירות לא היו באותה תקופה. חברי הפרלמנט התמנו לפי מעמדם והמס ששלמו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש