|
הצבת כאן נדבך חיוני וחשוב לדיון הזה. אני רוצה להרחיב את זוית הסקירה של הדיון. ברקע נמצא מה שאני מכנה הנחת יחימוביץ. לפי הנחה זו יש בישראל יותר מדי ראשי ממשלה שהם גנרלים (אנשי צבא). החזון של יחימוביץ הוא ראשי ממשלה אזרחיים, רצוי נשים, שאמורים להרחיק את ישראל מלוחמנות יתרה. כאמור, אתה מניח נדבך חשוב בתזה הזאת. היועצים הצבאיים והמל"ל, אמורים למלא את החלל שבין רוה"מ אזרחי לבין הידע הבטחוני החיוני לתפקודו המוצלח. כאן אנו מגיעים לענייני דיומא: אלוף אהרון חליוה - אַל תַּגִּידוּ בְגַת פֶּן יעלזו הָעֲרֵלִים. צר לי על האיש. גם נאום המור"ק שלו מבליט 2 מאפיינים שלו: ההיבריס והעובדה שלאיש אין מושג מה זה מודיעין. בכל הסמכות שמקנה לי דרגת הסמל שקבלתי (פעמיים) ביח' 8200, אני קובע שהאיש אינו מסוגל לעשות מה שהייתי מצפה מכל קצין אינטלגנטי בוגר השלמה חילית של אמ"ן: להבין את ההבדל בין מודיעין לבין סטארטאפ או פרוייקט סייבר. ומכאן מגיעים לשאלות הקרדינליות: מי הם האנשים שמינו אותו לראש הפירמידה ומה ערכם של האנשים שהוא קידם ומינה. זוהי האחריות היתרה של ראשי המדינה שאמורים לכהן כשומרי הסף של המינויים האלו. מניסיוני, יועצים ומומחים לא פותרים את הבעיה. זה כמו עדים מומחים במערכת המשפט. לכל צד יש את המומחים שלו. אי אפשי להוכיח זאת, אבל התחושה שלי היא שאין תחליף לניסיון הצבאי האישי של רוה"מ, כפי שהיה לרבין, ברק ואריאל שרון. בסופו של דבר, רק ניסיון אישי וביטחון עצמי של רוה"מ או שרהב"ט יכול להבקיע את חומת הבולשיט המילולי של הממסד הצבאי. אני לא יודע אפילו איך להסביר את העניין, אבל יכול להביא קורולר: ישנו הסיפור של האזהרות של אלוף בריק. מנגד יש לנו חוו"ד של רא"ל אייזנקוט ושני אלופים שמונו לבחון טענותיו ופסקו פחות או יותר שאינו יודע מה הוא שח. בסופו של דבר כל אחד, מאזרח קטן ועד שרהב"ט ומעלה, צריכים לגבש דעה בעצמם. אם מקבלים תובנות אלו, זה מפשט מאד את הבחירות הפוליטיות. יש רק 3 אנשים שראויים להיות ראשי ממשלה בישראל: גלנט, גנץ ואייזנקוט. גלנט להערכתי כבר גולש במורד הקריירה הפוליטית שלו (ובדין), גנץ להערכתי איבד, לעת עתה לפחות, את אמונו של השמאל (החדש) הפוליטי. ולכן אליבא דכותב שורות אלו, יש רק איש אחד שראוי למשרת רוה"מ (או לחילופין לכהן כשרהב"ט של רוה"מ אזרחי).
|
|