בתשובה לשוקי שמאל, 19/02/24 12:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תהיתי לא מזמן באוזני כמה ידידים למה עדיין צריך את מוסד השגריר, שנדמה לי שהתייתר עם המצאת הטלפון (שמאפשר למנהיג או לשר החוץ של קירגיזסטן, למשל, לשוחח ישירות עם עמיתיו מפרגוואי, למשל). קיבלתי תשובות שלא מאוד שכנעו אותי, אבל לאחרונה שמתי לב לתפקיד אחד מאוד חשוב שיש לשגרירים: אפשר להחזיר אותם! כדי להראות לפרגוואי עד כמה אנחנו בקריגיזסטן כועסים! מטרה חשובה, אבל שגריר אנושי זה מאוד בזבזני. אפשר במקום זאת ששגריר פרגוואי יהיה עציץ נאה מחרסינה, עליו דגל פרגוואי, והוא יושב על מדף במשרד החוץ של קירגיזסטן לצד עמיתיו השגרירים של שאר המדינות. ואז, אם מאוד כועסים, מתקשרים ל-UPS שיחזירו אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש להבדיל בין תפקיד ה"שגריר", לבין העובדה שהוא יושב פיזית במדינה הזרה. סה"כ התפקיד הזה מאד הגיוני; מישהו שמרכז את הקשר עם מדינה מסויימת. אפילו בעניין הטלפון - גם חברות הייטק מעדיפות במקרים מסויימים "שגריר" שיהיה פיזית באותה מיקום של חברה אחרת שעובדים איתה. אני מסכים - יש בתפקיד טיפ טיפה ניחוח של וינה ב 1800. אבל זה לא מפריע לי במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך שגרירות? א. אחרת איך תשיג בסיס מודיעין מאושר באמצע ממלכה אחרת (כך למדתי מהסדרה המופלאה 'האמריקאים'). ב. כמו שאח-של אמר, מי שעובד בחברה בינלאומית ויצא לו לבקר בסניפים בארצות היעד, יודע שאין תחליף למשרד מקומי שקרוב ומעורה היטב במה שקורה אצל הלקוחות. דוקא אנשי טכנולוגיה יכולים להבין שהעברת מסרים בתקשורת דיגיטלית היום חשופה להרבה מאד בעיות. ג. לאן פולארד יברח כשצריך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לנסות לפתור את החידה שלך. לענ"ד אתה טועה בזיהוי הכיוון החשוב של השפעת השגריר. כפי שרמזו דבריך השפעת השגריר על המדינה המארחת וגם על היחסים בין המדינות היא לרוב צנועה. הסיבה היא שהשגריר בד"כ אינו נמנה על החוג המחליט בבמדינתו והוא בעצם שליח המודיע למארחיו על החלטות שולחיו. היוצא מן הכלל הוא כאשר מדובר בשגריר של מעצמה במדינת חסות, כאשר הוא בעצם סוג של נציב. הכיוון בו השפעת השגריר דוקא ניכרת הוא הכיוון ההפוך, בתקשורת בינו לבין שולחיו, מפני שהוא בעצם הגורם הבכיר המדווח לשולחיו ומעדכן אותם לגבי המתרחש והלך הרוח במדינה בה הוצב. ולראיה, החלפת השגריר חופפת הרבה פעמים עם חילופים בשלטון שולחיו או שינוי מצידם ביחס למדינה המארחת. דוגמאות שזכורות לי הן א. כהונתו של ג'וזף קנדי (אבא של) כשגריר ארה"ב בלונדון 1938-1940. האירי הקתולי הזה שנא את הבריטים ועצבן אותם. ב-1940, אחרי הקרב על בריטניה, כאשר רוזבלט החליט סופסוף להתקרב לבריטים הוא החליף את קנדי השנוא בשגריר אחר שהיה מקובל יותר על האנגלים. ב. הנציג של סטלין בלונדון היה אחד קונסטנטין אומנסקי שהיה איש הקו הנוקשה הקומוניסטי ואיש הקומינטרן, שאף הוא עלה לבריטים על העצבים. בפרוץ ברברוסה (1941) הוא הוחלף ע"י מקסים ליטבינוב (היהודי) ואנדרי גרומיקו הפרו-מערביים. לגבי הטכנולוגיה המתקדמת של התקשורת, אני חושב שלעניין זה אין הבדל עקרוני בין הטלגרף לבין רשתות המידע החדישות ביותר. ואכן לפני עידן הטלגרף, מעמד השגריר היה חזק יותר. במקרים רבים הם יצגו במקום כהונתם את האינטרסים של המדינה השולחת. לאחר המצאת הטלגרף הם הפכו לסוג של דוורים המביאים את מכתבי שולחיהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |