 |
אם מתמקדים בקבוצת האנשים שיש להם עניין אינהרנטי בהיסטוריה (להבדיל ממלקטי הדובדבנים הסורקים את ההיסטוריה כדי למצוא חיזוקים לדעותיהם הקודמות), נראה שלפלשתינאים עצמם יש חלק ביצירת השיח הזה.
היסטוריונים פלשתינאים ניסו לנטוע את שורשי הלאומיות הפלשתינאית עמוק בתוך ההיסטוריה של האימפריה העותמנית ויצרו לא מעט נאראטיבים שנויים במחלוקת של הלאומיות הזו.
למעשה, נראה לי שהקמת ישראל היא נקודת בוחן טובה לשאלה הזו, שכן לפני כן קשה לטעון שהעם הפלשתינאי הומצא כמכשיר לניגוח ישראל.
ב-1948 אינספק שלאומיות פלשתינאית היתה קיימת סביב המוסד של הועד הערבי העליון בראשות המופתי אל חוסייני. זה אירוני איך דמותו של המופתי שהימין כל כך אוהב לדשדש בה כדי לחזק את המשוואה הערבים הם נאצים, בהיבט אחר, מפריכה את התזה הישנה מימי גולדה מאיר המכחישה את קיום העם הפלשתיני.
אמנם נכון שלמופתי היו אג'נדות איסלמיות וערביות-לאומיות (כמו לחמאס היום), אבל קשה למצוא ערבים לא פלשתינאים שקיבלו את מנהיגותו של המופתי של ירושליים. רק הלאומיות הפלשתינאית נבנתה סביב העימות בין חסידיו לבין יריביו של אל חוסייני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש