בתשובה לאריק, 30/01/24 3:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. אני גם מניח שעל הפעילות הדיפלומטית האמריקנית, מאחורי הקלעים, נשלם בעתיד. איזה הסכם כבר יכול להיות כאן? הרי לבנון נמצאת עכשיו במצב מעורער / לא יציב. אחת הסיבות שהחיזבאללה לא ממהר לקפוץ להשתתף בהרפתקה מול ישראל זה כי מעמד החיזבאללה בלבנון התערער בשנים האחרונות. החיזבאללה+חברים איבדו את הרוב שלהם בפרלמנט והם סובלים מבעיות של אי פופולריות יחסית. איזה גזר כבר יכול להיות לאמריקנים, כדי להרגיע את חיזבאללה בטווח הקצר, חוץ מעזרה לחיזבאללה לשמור על מעמדם וכוחם בלבנון? יש מצב שהם מבטיחים להם נשיא מטעם, העלמת עין מחימוש נוסף, כסף, כבוד ו/או כוח. חיזבאללה יסכימו רק להסכם שיהיה רע לישראל בטווח הארוך. בקיצור - אמריקה עושה מה שאמריקה עושה. לטאטא בעיות בעולם מתחת לשטיח, כל עוד אפשר להגיע כך לעוד קדנציה עם שקט יחסי. בתקווה שהדברים יתפוצצו רק בעתיד, כשהם יהיו בעיה של פוליטיקאי אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלנתח את המשחק הגדול. אבל העדויות בשטח מראות ששקט יחסי בינינו לחיזבאללה הוא אינטרס של האמריקאים. מספיק חשוב כדי שיביאו 2 נושאות מטוסים ויכריזו על כוונות התערבות. מספיק חשוב כדי שאנחנו לא נגיב בעוצמה על ההתגרויות של חיזבאללה, גם כשקיבלנו הזדמנויות מצויינות להגיד "הם התחילו". להגיד מה נכון ומה טעות זה גדול עלי בכמה מספרים. מה שאני יודע זה שצריך הסכם כדי שנוכל להחזיר את מפוני הצפון לביתם. חשבתי שהסכם כזה דורש מלחמה קודם כדי להגיע אליו, אבל לאור הסטגנציה של העצימות בצפון אולי לא. אולי זה ביידן, אולי זה נעבור את החורף ואחר כך נראה (מסתדר גם עם מה שמספרים על סגנונו הזהיר של נתניהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי היחיד בעולם שיש לו אינטרס להיכנס למלחמה (שתהיה איומה לכולם) בצפון זה נתניהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא, אפילו אם בוחנים בצורה הליוצנטרית. 1. התקדימים לא טובים לאף אחד שנכנס ללבנון. זה כאוטי מדי, ולא מסוג הכאוס שנתניהו אוהב1. 2. אם אתה נכנס בחיזבאללה בעצימות גבוהה אתה עוד יותר תלוי באמריקאים ואז הסכנה לשלמות הקואליציה גדלה כי בן גביר וסמוטריץ'. יש לנתניהו כבר חבל שהוא מהלך עליו בעזה בין המשיחיים ובין האמריקאים, שבגללו הוא נשאר מאוד עמום לגבי היום שאחרי. 3. נתניהו רוצה תמונת נצחון בעזה. להוסיף עוד בלאגן בצפון מפריע לזה. _______ 1 לא זוכר אם שיתפתי את זה כאן, אבל הצחיק אותי מאוד אז לא אכפת לי לשתף שוב: ויכוח בין אלוהים לנתניהו מי היה קודם. אלוהים אומר- ברור שאני הייתי קודם, אני בראתי את השמיים ואת הארץ. נתניהו עונה- ומי ברא את התוהו ובוהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא מסכים. כרגע התוצאה לא מעניינת את נתניהו. מה שמעניין אותו זה שלא נגיע לסיום הלחימה (העצימה, הרצינית, תגדיר איך שאתה רוצה) והחזרת החטופים, כי אז ייאלץ לעמוד מול הציבור ואולי לשלם על המחדל האיום שלו. חזית צפונית היא הדרך הכי טובה גם להרחיק את סיום המלחמה וגם להשכיח את זוועות ה-7 באוקטובר. 3. נתניהו יודע שאין תמונת נצחון בעזה. במקרה האופטימי יש החזרת חטופים וחודשים ארוכים של ניכוי קיני טרור. וגרוע מזה (בעיני נתניהו) - תמונת נצחון עלולה חס וחלילה לסיים את המלחמה וראה סעיף 1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרפרזה (מהזיכרון) לדברי ליאור שליין: ביבי כבר כמעט בחצי הדרך למניעת פתרון שתי המדינות ע״י זה שהוא פועל בחריצות למנוע את קיומה של המדינה שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לא חייבים גם תוהו וגם בוהו. התוהו תוהה - והבוהו בוהה. מה לדעתך יותר נתניהו? הוא יותר תוהה או יותר בוהה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה עלה בגורלם של חלקיקי תוהו ובוהו שהוצעו פעם. Rishon_model [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברו לבת-ים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לעזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו האדם, אחרי כל שנות הפוזוט, השואו וה-Tואו תבוא לה תקופה קטנה בה הוא נהפך ל-Vוהו אחד מיותר ומנוטרל. הראשון לאלקטרון, התשפ"ד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרוב אסונות וכשלונות, אנו נוטים להאשים את מנהיגינו בכל דבר (קצת כדי למרק את מזכרת העוון הקולקטיבית). אני בספק גדול מאד אם המנוול הוא זה שדוחף לפיצוץ בצפון. ביתר שאת, אני בספק אם יש למנוול משהו שאפילו בדוחק ניתן לתאר כמדיניות או אסטרטגיה. המנוול כמו כוכב שניתק ממערכת השמש שלו, כבר זמן רב שהוא מחליט לבד, החלטות מן המותן, החלטות של הרגע האחרון, בלי שיש מסביבו צוות של אנשים היכולים לנתח עבורו את המצב, לייעץ ולתכנן עבורו ולהשגיח על ביצוע. הוא מגיב רק כאשר אין לו ברירה והחלטותיו הן תוצאה של מהומת אינטרסים אישיים, מפלגתיים ולאומיים, ללא כל יכולת להתיר ביניהם. בתמונה פשטנית מהו המצב החזית הדרומית? אצטט שוב את שיר האינדוקטרינציה שחיברה המפלגה של מאו עבור החיילים האנלפבתים של צבא המרי הקומוניסטי נגד האוייב מבית הסיני והאוייב הזר מבחוץ יפאן: האוייב מתקדם אנו נסוגים האוייב מתעייף אנו לוחמים האוייב נסוג אנו מנצחים. לכל הפחות, כך רואה הנהגת החמאס את המצב ברצועה. כרגע צה"ל מתעייף והחמאס שוחק אותו. בשלב הבא צה"ל יסוג/נסוג מן הרצועה ואז החמאס יזנב בו. האם זו בתמצית תמונת הארוע? ימים יגידו. התקשורת עדיין הומה על ועדת החקירה הממלכתית למחדל ה-7.10, כאשר הועדה הזו הולכת ומתנתקת מן המציאות בדיוק כמו ועדת החקירה של אסון מירון. מה שצריך עכשיו זה ועדת חקירה מדוע צה"ל שוב ושוב נכשל בהבנת מימד הזמן של מערכותיו או בלשון העם איך אנו שוב ושוב מגיעים לשלב הדשדוש בביצה. התשובה לכך היא כפולה: א. רבים בציבור הישראלי מכורים לקלישאות מופרכות ומתעלמים מחולשתו המובנית של העורף הישראלי ומרגישותו לאבידות. רבים מדברים על מערכה שתימשך חודשים ושנים. כל משקיף בר תבונה, מבין שמערכה כזו תהיה הרסנית עבור חברת המהגרים הישראלית. בפרט שהמנוול ובני בריתו פיצחו את החברה הישראלית ל-2 פלגים אוייבים שבעיקר מייחלים ליום הנקמה. ב. נראה שהעומדים בראש המערכת הצבאית (מגלנט ומטה) הם אנשים שבמקרה הטוב הם בעלי כישורים בינוניים בתחום הצבאי. זה מזכיר לי את מלחמת האזרחים הספרדית שבה המצביאים של הרפובליקנים קודמו לא לפי הישגיהם בשדה הקרב אלא לפי נאמנותם למפלגה הקומוניסטית-סטליניסטית. זה יראה לכם מוזר, אבל בשלב זה קל לנחש מה חושב המנוול בליבו. פשיטא, זה בדיוק ההיפך מן הדברים שהוא אומר. כל האישיות, העבר ואפילו האינטלגנציה הפוליטית של המנוול מרמזים לכך שהוא מודע היטב לכך שצה"ל הוא משענת קנה רצוץ והוא ממש לא ישמח לשים את כל הביצים שלו על קרן הצבי הזאת. כרגע לאיש אין עניין בהתלקחות החזית החזבלאית מלבד לאנשי החמאס היהודים והערביים. זו גם הסיבה שהיא אינה פורצת. לא צריך יום לימודים ארוך ולימודי ליבה כדי להבין שמבצע ברברוסה כנגד החזבאללה כאשר בעורף הותרת אוייב מתפקד ולוחמני היא הימור לא מחושב ומסוכן. הצרה היא שישראלים רבים ממעטים במשקל של האופי הכנופייתי והפלילי של הערבים. כל יוקרתו הפוליטית של החזבאללה מונחת על המאבק המזויין כנגד ישראל. לכן הסיכוי שהחזית הזו תדלק אף על פי שאיש אינו מתכנן זאת, הוא גדול. גם הצורך של נסראללה, כחלק מן הציר האיראני, לסייע בהקלת הלחץ על בן בריתו החמאס, הוא משמעותי. נסראללה לא יוכל ללכת להפסקת אש עם ישראל, כל עוד החמאס לא עשה זאת. אני רוצה להאיר ארועים בשולי הידיעות המרכזיות שעשויים להתברר כתמרורים המורים לנו את העתיד: 1. בעקבות הביקורת הבינלאומית על הרש"פ הכריז אבו-מאזן על רפורמה בשלטון הרש"פ. זה לא שאני חושב שזה רציני, אבל לפחות זה מעיד על התיחסות ומודעות לסיכונים. מה הפסיד הרש"פ מן ההצהרה הריקה הזאת? 2. על האזהרות, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים של הטריבונל המשפטי הבינלאומי מהאג, הגיבו עשרות ח"כים ושרים של שלטון ה-64 בארוע הבר מצווה של כנס הניצחון הטרנספריסטי. כל מי שצפה במסיבות העתונאים של המנוול ובני בריתו בנגביר, סמוטריץ, עמיחי אליהו, סילמן ושקלי, צריך להיות מודע עד כאב לכך שהאנשים האלו אינם ראויים לשלטון. מנהיג כמו המנוול שמנהל מלחמה כנגד כל חברי הציר האיראני וציפור נפשו מושקעת במלחמה עם מתן חודורוב הוא סכנה לקיום הישראלי יותר מכל טיל בורקאן. מי שחושב שהתנגדותו להחלפתם עכשיו ומיד היא התנהגות פטריוטית מצידו, ראוי לו לעשות בוחן מציאות בהקדם האפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה ונשמע קצת אובססיבי. יש לישראל ראש ממשלה גרוע, אבל הוא איש קטן ולא חשוב במיוחד. בחבורת הזקנים הדמנטים שמשחקים עכשיו ריסק עם עתיד העולם, הוא די עומד בצד ונגרר אחרי האירועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאנו קטנים מכדי להבין מה באמת קורה פה. מידי פעם אני מהרהר ביני לבין עצמי אם האנשים האלה שמתרוצצים במסדרונות של הבית הלבן ומכבים שריפות (תוך כדי פיזור דלק לשריפה הבאה) נמצאים פחות או יותר באותו המצב כמוני וכמוך. מידי פעם, כשאני רואה באינטרנט/Youtube איזה ראיון עם איזה לשעבר שעבד פעם בפנטגון/הבית הלבן/תפקיד צבאי/דיפלומטי וכו׳ והוא מדבר על הדעות שלו לגבי המזרח התיכון, התחושה הזאת מקבלת חיזוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה משחק מאוד מסובך. לא רק שאתה לא יודע בדיוק מה הכלים של היריב, נראה לי שאתה גם לא יודע בדיוק מה הכלים שלך. נגיד תורכיה- באיזה צד היא היום, ומה יגרום לה לעבור לצד השני מחר? אם אנחנו לא הצלחנו להבין מה קורה מתחת לאף שלנו, עם כל המודיעין והשב"כ, איך הם יכולים להבין מה קורה בעשר מדינות מעבר לאוקיינוס... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |