בתשובה להפונז, 11/01/24 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, נכון, ''למה לי לקחת ללב''. הוא עולה מוזיקלית על ''נאסף תשרי'' מכל כיוון שמסתכלים עליו (והמעבר מהפזמון לבית נפלא במיוחד). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הידד :) אז ברשותך אנצל את ההזדמנות לחוויה לימודית: אם היו שואלים אותי 'למה השיר של חנוך עולה על נאסף תשרי' כל מה שיכולתי לענות זה 'אמממ, ככה? כי ככה זה נשמע לי?'. מהתגובה שלך נראה שיש לך נימוקים הרבה יותר מפורטים ומגובים בנתונים מוזיקליים. תוכל לפרט כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אני רחוק מלהיות מוסיקולוג ואין לי נימוקים יותר מ"כי ככה זה נשמע לי". כמובן אני יכול לפרט על כל צעד בשני השירים, בוודאי גם אתה, אבל זה יהיה רק "נו, ברור שהמהלך הזה הרבה יותר יפה מזה". אולי אומר "מפתיע בצורה מענגת", ואולי אגייס גם את "מבחן האוזן הסבירה" אבל רק כבדיחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא יכול לפרט על כל צעד, אלא יש לי חוויה כללית מאד אינטואיטיבית וקשה לי לעשות לה רדוקציה לא במישור הצעדים ולא במישור האקורדים. אני תוהה אם זה קשור לזה שגם בתור נגן (מאד) חובב בגיטרה, הרבה יותר קל לי להוציא משמיעה סולו גיטרה מאשר אקורדים. או שזה סתם מרמת ההשכלה מוזיקלית הבינונית למדי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם צפנת פענח. לדעתי מה שמעצבן אותך בפזמון של "נאסף תשרי" זה פחות הלחן ויותר העיבוד והביצוע. ספציפית -הקופצניות של המקצב. דמיין את הג'ירפות או ערן צור עושים לו גרסת אנפלאגד. _____ ובכל מקרה לא בחרתי את השיר הזה כאחד מהלחנים הגדולים של פיק לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני מתקשה לדמיין את ערן צור ואת ג'ירפות קוברים את "נאסף תשרי". הלחן לא מתיישב לי עם השירה שלהם. (פעם עשיתי לעצמי מבחן ללחן בלוז, בגבולות מאוד רחבים: לחן שמתאים לחווה אלברשטיין לשיר אותו ולנורית גלרון לא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמזמתי לעצמי, ואז נתקלתי בפראזה המוסיקלית של "יש לי דברים" "יש לי דמיון" וכו', בסך הכל ארבעה תוים, אבל פראזה שנשמעת לי מאוד קלאסית (באך?). היא חוזרת פעמיים, כאשר ההמשך שלה פעם הצידה- "חדשים" וכו'- ופעם שניה למעלה- "שעוזר לפעמים" שהיא המעניינת יותר כי היא עדיין מדיפה ריח קלאסי אבל מתחברת בסוף בצורה מושלמת לסיומת פופית רגילה ב"לשכוח". ומייד עלתה לי אסוציאציה לקטע אחר שנשמע לי גולש ממוסיקה קלאסית לסוג של פופ (האום-צה הישראלי)- הפראזה המוסיקלית ב"לא כל אדם אשר יוצא לרחוב" מתוך "הכל זהב" נשמעת לי מאוד מוצרט, ומייד חוזרת ב"רואה את מה שלפניו" לסימני ההיכר של סשה ארגוב. בוא נאמר שקל לדמיין את הראשונה מבוצעת ע"י חליל, אבל השניה (כמו כל השיר) פשוט תפורה לאקורדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתחושתי, ההבדל המרכזי טמון בביצוע. אם לחטוא מעט בפשטנות, ''נאסף תשרי'' מבוצע לפי אסתטיקה פופית-קיטשית עם ניחוח מזרח אירופאי קל (גם בפזמון הרוקיסטי לכאורה) ואילו ''מה איתי'' מבוצע לפי אסתטיקה ביטלסית אנגלו-אמריקאית לפי מסורת רוק-בלוזית. אפשר לקשר זאת לבחירות מוסיקליות קונקרטיות בעיבוד, בנגינה ובראש ובראשונה לפרייזינג בשירה (שמיניות סווינג אצל חנוך לעומת שמיניות ''ישרות'' אצל פיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל נראה שאתה מזכיר שיר שונה מזה שדיברנו עליו (למה לי לקחת ללב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי כמובן ללמה לי לקחת ללב, מתנצל על הבלבול. רק להרחיב את הנקודה שלי. פרט למקרים מיוחדים*, קשה מאוד, לדעתי, להתייחס למנגינה (מלודיה+הרמוניה) בניתוק מהביצוע ומהעיבוד. גם האוזן שלי מעדיפה את למה לי לקחת ללב, על פני מרבית שיריו של פיק. אך אני חושד שההעדפה הזו מבוססת במידה רבה על גורמים אחרים שאינם המנגינה. בפרט, התוצאה היתה אולי מתהפכת לו היו מחליפים בין המבצעים ונותנים להם לעבד מחדש את השיר או אם הייתי שומע את שני הלחנים בנגינת פסנתר "ניטראלית". * מקרים שבהם המנגינה כל כך מיוחדת ויוצאת דופן עד שפרטי הביצוע מחווירים לעומת יופיה. הלחן של השמלה הסגולה הוא דוגמא מצוינת לטעמי. ולדעתי, אף אחת מהדוגמאות לעיל לא נמצאית בקטגוריה הזו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |