בתשובה להאייל האלמוני, 27/09/23 16:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזכות בנט יש לנו כרגע את גלי בהרב מיארה ולא מלחך פנכה כמו מנדלבליט (שהבין וניחר על מעשיו מאוחר הרבה יותר מדי). גם זה משהו. ואני יוצא חוצץ נגד ההגדרה של בנט כראש ממשלה גרוע, כבר כתבתי שרק עבור טיפולו הראוי בקורונה מגיע לו אות כבוד ממאות אלפי אנשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת בנט–לפיד לא הייתה מושלמת. אפשר בהחלט לטעון נגדה שהיא לא הייתה טובה (אני חושב שהיא הייתה טובה, אבל זה נראה לי ויכוח לגיטימי). היא פשוט הייתה אחרי ממשלה די גרועה (ממשלת נתניהו הרביעית. החמישית הייתה קצרה מדי) ואחרי ממשלת מעבר ארוכה. ולפני ממשלה ממש גרועה. באופן כללי, בניגוד לאותן שתי ממשלות שבסנדוויץ’, היה לי די ברור שממשלת בנט–לפיד פועלת לטובת המדינה ולא לטובת סקטורים ואנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק בלתי נפרד מה״מוצלחות״ של ממשלה זה היכולת שלה להיות בשלטון לאורך תקופה סבירה. מדיניות זה משהו שלוקח זמן לממש ובהעדר זמן אפשר להגיד שהממשלה הזאת אולי היתה ״מורה מוצלח״ אבל שימשה לא יותר מאשר ״ממלא מקום״ או ״מורה מחליף״ לכמה ימים עד שחזר לתפקידו המורה הקבוע שמחנך את הכיתה כבר יותר מעשור. מה שאני מנסה להגיד: אהבתם או לא אהבתם את הממשלה הקודמת, נראה לי שאפשר להסכים שהאימפקט שלה(לטוב ולרע) הוא זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב: אפשר לחשוב על ממשלות שנופלות לאחר תקופה קצרה אבל ביצעו איזה מהלך דרמטי שמשפיע (לטוב ו/או לרע) לאורך זמן. אבל ממשלת לפיד-בנט לא היתה רק ממשלה עם תקופת חיים קצרה - היא היתה גם ממשלה שניסתה לשמור על קיומה על ידי הליכה בין הטיפות וניסיון מודע של ״לא לעשות גלים״ כדי לנסות לשמור על קיומה. לכן היא ממשלה שניהלה את המצב הקיים, אבל למרות השם שהיא בחרה לעצמה (ממשלת השינוי) היא לא ניסתה לשנות שום כלום. שום חוקים להגבלת כהונה של ראש ממשלה, לא ביטלו את החוק המזעזע של ראש ממשלה חליפי (אלא ממש השתמשו בזה כבסיס לקואליציה) ולא עשו שום דבר מהדברים שיכלו להצדיק את קיומם בשלטון. הממשלה הזאת באה והלכה כאילו מעולם לא היתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* פרישת סיבים אופטיים לכל בית בארץ, כולל מקומות נידחים. מה שתיק 4000 הצליח לסכל לפני 8 שנים – עכשיו זה מתקדם. * מינוי שופטים (אנחנו רואים איך הממשלה הנוכחית מצליחה לתקוע את זה שוב) * ובאופן כללי מינויים שפויים בשרות הציבורי * ההסכם עם לבנון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את ה''הערה'' שלך. קשה להגיד ממשלה רעה על ממשלה שהיא אלטרנטיבה לממשלות החורבן וההרס של המנוול. ההסכם עם לבנון הוא דבר שטוב שנעשה ותועלתו רבה מנזקו. אבל אינו בבחינת הישג. למעשה נעשה ויתור גדול במטרה להשיג את ההסכם עצמו והטעות הטקטית של ממשלת בנט-לפיד היתה בניסיון להציג את תוכן ההסכם כהישג. אני תמה גם היום, אם גם נתניהו היה חותם על ההסכם הזה. קשה לדעת. מצד אחד אני רואה שהמנוול מטיל משקלו לטובת ההסכם עם סעודיה למרות שזה יסבך אותו עם הגורמים היותר קיצוניים בממשלתו. מצד שני, יש מצב שהמנוול היה מוותר על סגירת עוד תיק המהווה פתח לסכסוכים עם לבנון, אם הדבר היה עולה לו בחיכוכים עם שותפיו המוטרפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לשפוט אותו כפוליטיקאי (ולא רק כראש ממשלה). הוא אמנם היה ראש ממשלה בינוני (או, אם מודדים באופן יחסי למי שבוא לפני ואחריו, אפילו טוב) אבל הנזק שהוא גרם כפוליטיקאי (כולל, אגב, קיומה של הממשלה הנוכחית והמהפכה המשפטית שהיא מחוללת) גדול בהרבה מהתועלת שהוא הביא כראש ממשלה. על מנדלבליט, אגב, התעקשה שקד, שותפתו של בנט (וכזכור, רק שר אחד בחר שלא להצביע בעד המינוי שלו, ולא, זה לא היה בנט). אז, כן, הוא עמד בראשות ממשלה שבחרה יועצת משפטית סבירה(?) ושניהלה את סיומו של משבר הקורונה בצורה פחות גרועה ממשלת השיתוק שקדמה לה. לא יכול להיות שזה מה שיעמוד לזכותו של פוליטיקאי בסיום קריירה שבה הוא היה ראש ממשלה, שר ביטחון ושר החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט איש צדיק תמים היה בדורותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה בנט לשיטתך הוא מהגורמים לממשלת החורבן וההפיכה. אם כבר להאשים מישהו מהממשלה הקודמת, לצערי אני חייב להודות שהטעויות הטקטיות שעשה לפיד לקראת הבחירות השפיעו הרבה יותר על על עליית ממשלת החורבן הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתווך הארוך, בנט הוא מהאחראים לרידוד השיח הפוליטי (זוכר את תוכנית סינגפור? את הסיפוח? את הספר שהוא כתב על איך לנצח את הקורונה? את לא-קורונה-לא-מעניין? את בושם הפאשיזם?) ללגיטימציה של סמוטריץ' והאיחוד הלאומי, ולהכנסה של קהלת (בכלל) והמהפכה המשפטית (בפרט) לשיח הציבורי... בתווך הקצר, בנט בחר את חברי הכנסת של ימינה (לא היו שם הנוכח פריימריז או מרכז מפלגה), כולל סילמן, שיקלי ואורבך. למיטב הבנתי, הראשונה פשוט לא ראויה להיות חברת כנסת ונראה לי שבדיקת נאותות קצרה היתה מגלה את זה, השניים האחרים לא הבינו לאיזה מפלגה הם מצטרפים, ואם בנט היה כנה איתם (ועם הציבור) לפני שהוא הוסיף אותם לרשימה היתה לו ממשלה קצת יותר יציבה והממשלהתי לא היתה קמה (בצורה שבה היא קמה). באופן ספציפי, זאת פעם ראשונה בהרבה זמן שהיתה ממשלת אחדות אמיתית (להבדיל מרוב ממשלות האחדות, שהיו למעשה ממשלות ליכוד עם נספחים), אמנם זה אומר שאי אפשר להתקדם עם הפלשתינאים, אבל זאת היתה הזדמנות פז לנסות להעביר מנגנון מוסכם לחקיקת חוקה. כן, אני יודע שאילת שקד היתה שם גם כן, אבל "לזכותה" אפשר להגיד שאף אחד לא יאשים אותה בכוונות טובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך, יחד עם גדעון סער, מסביר למה לא התבצעו שום צעדים בעלי משמעות לטווח (שים לב לאיות ;-)) הארוך. בגלל ההרכב הבעייתי, הממשלה שהוקמה התרכזה בעשיית מה שהתאפשר כדי להתמודד עם בעיות השעה, והצליחה בזה לא רע בכלל. כמקובל, הציבור גמל לה בקלפי על ההצלחה וזרק אותה לכל הרוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הממשלה ההיא דווקא גרמה לי להחזיק מגדעון סער הרבה יותר ממקודם. תוצאות הבחירות נתנו לו ולבנט את אותו כח והעמידה אותם באותו מצב. אחד מהם ניצל את הכח הזה לרעה וסחט את ראשות הממשלה למרות שבשום עולם סביר הוא לא היה ראוי - לא מבחינת הכח הפוליטי, לא מבחינת אמון שאר חברי הקואליציה, לא מבחינת הכישורים ולא מבחינת הנסיון - לכסא הזה, והשני ידע איפה הגבול והסתפק בתיק המשפטים - אפילו לא הביטחון, האוצר או החוץ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה עוד נותן הנחות לבנט. שקלי ידע היטב לאן הוא הולך. הרי אפאחד לא הציע לו מקום במפלגה אחרת, ליכוד (צפוף ולא מספיק קיצונית), סמוטריץ (אין חילונים) ובנגביר (פריק שואו של תומכי הטרור היהודי) לא הציעו לו דבר. הוא בודאי לא האמין למזלו הטוב כאשר בנט הסתפק ברושם ראשוני והכניס את שקלי שנראה שפוי. כדי להוסיף חטא על פשע, גם הבטיח לו ולאחרים ש"אנחנו ימין על מלא ונלך עם ביבי". ולראיה, ברגע שנבחר, לא הסס רגע ועלה לפרובוקציה בהר הבית (אלמלא הנ"ל חילוני כמדומני, הייתי אומר שעלה להתפלל). שקלי ידע היטב מה הוא עושה. זה בנט שכדרכו פעל ברשלנות ובחוסר אחריות. הנה עוד לקח שהאלקטורט לא ילמד לעולם: כאשר לוקחים נבחר עם רקורד של שרלטנות וחוסר אחריות, וממנים אותו למשרה קריטית וכבדת אחריות, בודאי שהנבחר ינסה בתחילה להציג כובד ראש ואחריות. אלה שתכונות אלו אינן תכונות שקל לזייף. אצל בנט, היו אלו חבריו-בחיריו לסיעה (ואשתו) שקלקלו את שורת ההתנהגותו השקולה והמכובדת כרוה"מ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הציע לו מקום, אבל זה לא שהוא חייב להיות חבר כנסת, העולם הסתדר די טוב לפני שהוא היה בכנסת, ומן הסתם ימשיך להסתדר גם בלעדיו. להבדיל מאחרים, אני משוכנע שהוא ידע את זה. זה לא שהוא ניסה שנים להכנס לכנסת, הוא לא היה פעיל באף מפלגה, לא היה עוזר פרלמנטרי, לא התפקד לליכוד, לא ניסה להתמודד בפריימריז... אני משוכנע שלפני הבחירות הוא האמין בכנות שהאופציה שהמפלגה שהוא ייצג תצטרף לממשלה עם לפיד, מיכאלי והורביץ ובלי הליכוד לא קיימת, משום שבנט ןשקד הבטיחו לו, ולא היתה לא סיבה לחשוב שהם ימכרו את ''עקרונותיהם'' תמורת ראשות הממשלה. אחרת הוא לא היה מצטרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ניחם על מעשיו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מודה ועוזב ינוחם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |