בתשובה לצפריר כהן, 22/08/23 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כמה חודשים עליתי לאוטובוס, בחיפה, שהיה מלא למדי. אחד ממקומות הישיבה הפנויים האחרונים היה לצד אישה דתייה. עמדתי להתיישב בו, ואז היא ביקשה ממני - בטון ענייני אך יותר מורה ממבקש - לא לשבת שם כי היא לא יושבת ליד גברים. על חטאי אני מתוודה: לא התווכחתי, והלכתי לשבת שורה אחת אחרי, לצד גבר חילוני למראה. ברור שחוצפה מצידה - היא יכולה היתה לכל היותר להצביע בנימוס על כיסא פנוי אחר, ואם לא אז לקום בעצמה. אבל אני, כנראה גם בפעם הבאה אעשה אותו דבר, כזה אני, רכיכה (או כמו שאומרים היום, טיפוס מרצה) - אלא אם תשכנעו אותי שהייתי צריך לצאת מגדרי וכן להתעמת איתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אשכנע אותך שהיית צריך לצאת מגידרך ולהתעמת. בדיוק להיפך. אדישות וניכור זאת גם אופציה. בטח שבסביבה אורבנית צפופה. חיפה זה לא קיבוץ. לא שאני מציע זאת בכל סיטואציה ולכל אחד (זה תלוי קונטקסט ועד כמה אתה מיומן בלהיות אנטיפת או מסוגל להיות כזה), אבל בסביבה אורבנית יש גם אפשרות שלישית. הברירה היא לאו דווקא בין עימות לבין ויתור. בסביבה אורבנית יש ערך ופונקציה חיובית להתנהגות מנוכרת בין אנשים. *זר* חצוף מעיר לך משהו כמו איפה לשבת? אפשר פשוט להתעלם, לא להכנס לשום עימות ולעשות מה שאתה רוצה. טיפ אופציונלי: אוזניות ״Over the ear״ זה אביזר מאוד שימושי לסיטואציות מסוג זה. מניסיון - סביר שעדיין תקבל את הטפיחה הכפולה על הכתף, אבל זה רק מוביל למהלך השח מט בו יעזבו אותך במנוחה ב-99% מהמקרים. מרימים אוזניה אחת מהשתיים, מרימים גבה, מקשיבים לדרישה החצופה, מחזירים את האוזניה למקומה ומאותו רגע מתעלמים לחלוטין מהנודניק החצוף. לא מומלץ לאנשים בעלי נפש של בריטי מנומס שתמיד אכפת לו מה זרים חושבים עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פינה באוטובוס מפוזרות מדבקות ועליהן הכיתוב (מהזכרון): "כל נוסע רשאי לשבת בכל מושב שיחפוץ (למעט המקומות המסומנים עבור נכים וקשישים). הטרדה של נוסע בעניין זה עלולה להיות עברה פלילית." בדרך כלל הייתי נוהג כמוך, אבל עכשיו זו מלחמה על המרחב הציבורי, אז אני לא בטוח איך הייתי נוהג. כנראה תלוי במצב רוח הרגעי שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
https://www.kolzchut.org.il/he/איסור_אפליה_על_רקע_מגד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי זה עניין תרבותי מקומי ופחות מושפע מנוסח החוק. בירושלים אם תשב ליד אישה חרדית, היא תקום ותחפש מקום ישיבה אחר ליד אישה. במקרה החרדי תחטוף אולי מבטים כועסים מחרדים אחרים אבל בזאת זה יסתיים. במקרים אחרים יתכן ותופעל נגדך אלימות מילולית או פיזית אם תתעקש למצות את זכותך לשבת בצמוד לאישה חרדית או מוסלמית או סתם מישהי שלא באת לה טוב בעין. אני תמיד ממליץ לאנשי משפחה לא להתעקש על מיצוי זכויות אזרחיות בסיטואציות צפופות שכאלה. זאת כמובן דעתי המיזוגנית. 3. אני תמיד נלחץ שיושבים לידי באוטובוס. לא נח לי. מאחר והתחבצ שלי הוא עניין של 2-3 תחנות, אני מעדיף להעביר אותם בעמידה. בכלל, באם יש ספסל ריק וספסל שאני יושב בו, ואתה תשב לידי ולא בספסל הריק, אני אקום ואשב על הספסל הפנוי ואולי אביט בך מבט שאומר ׳ יה דבק, מה נצמדת אלי?׳. ואם זאת אישה, אני אהיה מובך, כי אני אחשוש שהיא תפגע שאני קם, אבל זה עובר במהרה כי אני מתחרפן שיושבים לידי בצמידות ואני קם הולך לכיוון הדלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה מזכיר לי נשכחות, כשבתואר ראשון כדי להסביר לנו את איסור פאולי לגבי אכלוס רמות האנרגיה באטום על ידי אלקטרונים, המרצה הביא את דוגמאת האוטובוס: כשכל רמה מאכלסת שני אלקטרונים, אם יש אלקטרון בראשונה, האלקטרון יעדיף לאכלס רמה ריקה ובה אף אלקטרון לא יושב "לצידו" במקום להצטופף באותה רמה עם אלקטרון נוסף. כמובן שכשכל זוגות ה"מושבים" כבר תפוסים, לאלקטרון הבא לא תהיה ברירה אלא לשבת ליד האלקטרון הראשון, וכן הלאה. ____ הפרטים המדויקים מצריכים עוד תתי-מושגים שהשמטתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תענוג לפתוח את השבוע בידיעה שאני והאלקטרון חולקים תחביבים משותפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחיבבתי באנלוגיה ההיא, זה שכולנו (טוב, אולי רק אני, ואתה?) יכולים להזדהות עם הרצון הזה של לשבת במקום מרווח ולא ליד זרים, ולכן היא אפקטיבית ונותרת בזכרון, כמו כל אנלוגיה טובה. לאחרונה התנסיתי כמה שבועות בנסיעה באוטובוסים העירוניים בתל אביב, ומה שהכי הפריע לי לא היה הצפיפות או האנשים, אלא הנהיגה הפראית של הנהגים. ממש סכנת נפשות. אנשים נאחזים במוטות כל עוד נפשם בהם כדי לא להיזרק לאנשהוא כשהאוטובוס מאיץ או בולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן אולי עוד משהו מעבר לרצון לשבת בנח והוא לא להפגע ממי שיושב לידך. נשים בוודאי יכולות לתאר זאת אחרת, אבל גבר שאי פעם חווה ניסיון שכזה, יחוש מתוסכל עד כדי התפרצות. המוסכמה החוקית שכל אחד יכול לשבת לידך היא נכונה, אבל היא מורכבת לעין שיעור מפשטותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין פראות הנהגים - זה כאילו הנוסעים הם כבשים והנהג רק נוהג. מי שפעם יעוף בסיבוב, יצטרך שיקום בלווינשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה לא רק שניכם. אני נוסע לעבודה כמעט רק בתחב"ץ ומשתדל תמיד למצוא זוג מושבים פנוי ורק אם אין אפשרות אחרת, יושב לצד מישהו/י. מהסתכלות מסביב, נראה לי שכל מי שעולה לאוטובוס לבדו (כלומר לא ביחד עם מכר) מעדיף לשבת לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום ספק בכך, ומנהג אחר שנובע מאותו עניין הוא הנחת התיק על המושב הפנוי שלידך, וישיבה דווקא לא בסמוך לחלון, כך שהמושב הפנוי אינו נגיש בקלות לנוסע שמבקש לחדור למרחב שלך. הדעות חלוקות בשאלה אם הנוהג לא להתקלח לעתים תכופות מדי, והס מלהזכיר דיאודורנט, נובע מאותה סיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרבה משתמשים באופציה, אבל ברכבות צפופות עם שתי קומות, המרחב על הריצפה במעלה המדרגות מרגיש כמו מחלקה ראשונה. מאוד מרווח, יש מקום לחפצים ולרגליים ויש שם אפילו שקע חשמל קרוב לריצפה, בדיוק איפה שאפשר להשען על דופן הרכבת בישיבה מזרחית עם לפטופ פתוח. אל תספרו את זה לאף אחד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב להזכיר בפתיל זה גם את התופעה המעצבנת, בעיקר של גברים (ולכן השם) - Manspreading. הייתי מאשר בחוק להפעיל שוקר חשמלי נגד עברייני המרחב האישי האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון גם לגבי, אני אמנם תמיד יושב ליד החלון, אבל מניח את התיק על המושב לידי (עד שאני רואה שכבר אין זוגות פנוים ואז אני מוריד אותו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני זהו עניין כללי שמתרחש גם בקופת חולים / ספסל בגינה הציבורית / הרצאה. על פי תאוריית המרחב הבינאישי (interpersonal space), כסא סמוך חורג לתוך המרחב האישי ששמור בד"כ לחברים קרובים. רוב האנשים ינסו להמנע מלהכנס למרחב הזה - אם זה אפשרי. מנסיוני בסידור של זוג מושבים זה מול זה (כמו ברכבת או באוטובוס) גם המושב ממול הוא קרוב מדי. אנשים יישבו בו רק כאשר אין אפשרות טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה ב-TheMarker על הנהיגה המסוכנת של נהגי אוטובוסים, וכיצד מנסות החברות להתמודד איתה. סיבה אחת לתופעה, שהפתיעה אותי, היא טכנולוגית: באוטובוסים חשמליים קל מדי להאיץ מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן. רק שלקרוא לזה 'טכנולוגי' זה קצת הקטנת ראש. מבחינה 'טכנולוגית' אני בטוח שמהנדס חומרה סביר יכול לתכנת את הבקרה של המנוע שיאיץ יותר לאט, זה אלף-בית של מערכות בקרה ומנועים חשמליים. אבל, אם נדבר במונחי פרוייקטים, הכשל פה הוא בהגדרות ואיפיוני המוצר והמערכת ולא הטכנולוגיה גרידא. והרי כשמישהו נוסע במהירות מופרזת, הטיעון ''המכונית יכולה לנסוע מהר, זו בעייה טכנולוגית'' הוא לא טיעון רציני ובר תוקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. זה מה שגם אני רציתי לצעוק כשקראתי את הכתבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |