|
כל ערך אנושי אפשר למתוח עד לקצה עם רֶדּוּקְצְיוֹ אַדּ אַבְּסוּרְדּוּם ולהגיע די בקלות למקום בו הכל נשבר, מראים שכן זה לא ושחור זה לבן והכל מתפרק לכדי ניהיליזם וספק בכל הנורמות החברתיות בכל מקום ובכל זמן. זה לא נשמע לי כמו עיסוק (אינטלקטואלי או רטורי) מעניין במיוחד.
להטריד נשים בגלל שמיעוט חרדי מאוד קיצוני חושב שהן לא מתלבשות באופן מספיק צנוע וההגבלות המקובלות בחברה נורמטיבית במאה ה-21 לגבי עירום *ברוב החברות של המין האנושי המונות מליארדי בני אדם* הם שני נושאים שונים לחלוטין זה מזה (גם אם אפשר עם צוקהרות רטוריות להראות שזה בעצם אותו הדבר על אותו הרצף ורק עניין של הבדל כמותי או השקפת עולם וכל הג׳אז הרלטביסטי הזה). אם אתה פילוסוף ממש שובב, אתה גם יכול להשתעשע בסטרפטיז בסגנון בעיית הערימה ולהסיר בגדים מולקולה מולקולה ולשאול בכל איטרציה ״נו, ועכשיו זה עירום? ככה אפשר לעלות לאוטובוס?״.
אבל אם אתה מתעקש עם השאלה אז יאללה - אישית, מצידי, מה אכפת לי? אם אני הייתי מלך העולם, מעצב את החברה האנושית בדמותי וקובע לכולם איך לחיות, מי שרוצה להסתובב עירום היה יכול להסתובב עירום. אבל אני לא מלך העולם ואין לי שום עניין בשינוי יסודי של כל הפאקים, הפוביות, הצדקנות והתסביכים הפסיכולוגיים הקטנים שיש למין האנושי ולחברות האנושיות באשר הן. לא עד כדי כך אכפת לי מאנשים, ממה שהם בוחרים לעשות ומאיך שהם בוחרים לעצב את החברה בה הם חיים. יש לי דברים יותר מעניינים לעשות עם החיים שלי מאשר להלחם על זכויות של מיעוט זניח ולא מעניין של נודיסטים.
|
|