|
העמדה שאת מבטאת מעניקה ל"הארץ" השפעה גלובלית שאפשר להשוות אותה רק לזאת של זקני ציון. איזה כיף שאפשר למצוא איזה נבל מסתורי למחצה - יהיה זה אהרן ברק, אהוד ברק, הארץ, בג"ץ או בצלם - שאפשר לתלות בו את כל האשמה, ולהתייחס למעשי ידינו עצמם כאל משהו בעל חשיבות שולית ("אני גם מודה שהקיצונים מבין המתנחלים מוסיפים") יחסית ל*פרסום* המעשים האלה ברבים (וגם אני מודה: פרסום שלא פעם אינו מדוייק וודאי שאינו מאוזן). נבלים כאלה אמנם נפוצים מאד בסרטים שאני נוהג לראות (אין לך מושג מה את מפסידה! הו, רגע אחד: המן!)) אבל כמעט תמיד החיים צבועים בצבעי פסטל ואינם רישום שחור-לבן.
ראשי מערכת הביטחון פחות או יותר מאוחדים בדעתם שהאלימות המתנחלית דוחפת חוגים רחבים יותר ויותר למעגל ההתנגדות האלימה, ומי שחושב שהעמדה הזאת נובעת מפוזיציה פוליטית צריך להסביר איך זה קורה שכמעט כל ראשי מערכת הביטחון נמצאים בפוזיציה הזאת, וגם לשקול את האפשרות שהוא מחליף בין סיבה למסובב, דהיינו שאולי דווקא הפוזיציה מושפעת ממה שהם רואים בשטח ולא להיפך.
לטעמי דין מוסר השתרש עמוק מדי בשנות הגלות (שעבור ציבור לא קטן נמשכות גם בימים אלה, כשהוא נאלץ לחיות תחת שלטון הרוב החילוני המאוס), והיום הוא בעיקר מכשיל את הרעיון שאור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר.
|
|