|
||||
|
||||
חבר שלי איים פעם להתאסלם כי המוסלמים מקבלים עוד כמה ימי חופשה בצבא הסדיר. |
|
||||
|
||||
אילו עוד הטבות יש למוסלמים חוץ מימי חופש ו-4 נשים ? |
|
||||
|
||||
72 בתולות זה כלום? |
|
||||
|
||||
הבעיה מתחילה כשהשהיד מתעורר בגן עדן ומגלה שהפך לבתולה. |
|
||||
|
||||
72 הוא מספר שלא ברור בהתחלה. הסדרות הן של 7 ביהדות. ויקי מציין שאין כאן שום חשיבה מספרית אלא רק ביטוי סימלי ל-72 חללים שנהרגו באיזה קרב. כלומר אם היו נהרגים בקרב 754 חיילים אז אז השהיד היה מתחתן באולמי בון בון עם 754 נשים וחסר להן שלא היו בתולות. מכל מקום, פנטזיות לאחר המוות הן לא המצאה מוסלמית וקדמו להם היהודים והנוצרים. המוסלמים רק שדרגו את הפנטזיה גם לסצנות ששייכות לעולם הפורנו. |
|
||||
|
||||
אתה משווה אכילת בשר לוויתן בצוותא עם כמה מליוני נודניקים שלא מפסיקים לבלבל את המוח בשאלת החיטוט באף בשבת לבילוי - הכל כלול - עם 72 בתולות? טוב, אז תישאר יהודי ושיהיה לך בהצלחה. |
|
||||
|
||||
אכילת בשר לוויתן בצוותא עם כמה מליוני נודניקים, 72 בתולות לנצח (זה לא מוצר מתכלה?), מסיבות בוָלְהַאלַּה, לחזור לחיות לנצח עם בני משפחה שעברו מן העולם, גלגול נשמות נצחי - כל אלה נשמעים כמו גרסאות שונות ומשונות של גיהנום ועינוי נצחי. מה עשינו שהזוועות הללו מגיעות לנו? מה שמצחיק בכל הדתות הללו שמכינות אותנו ״לעולם הבא״ הוא שהן הכי רחוקות מניסיון לחשוב או להתמודד עם המושגים של חיים ומוות שבני אדם הצליחו להעלות על הדעת. הן בסה״כ מציעות לנו עוד ועוד חיים, More and more of the fucking same, בלי להעז לדמיין משהו שיכול להגיע לסיומו. חיי נצח בתוך עוד ועוד קריקטורות מאוד עלובות ושטחיות של העולם הזה. כאילו לא יכול להיות יותר מידי מדבר טוב. תן לי דת שמכינה אותנו באמת לשנים האחרונות שלנו לפני המוות ועוזרת לנו להתמודד עם אשליות האגו. כזאת שעוזרת להפנים שאין דבר עבורנו במליארדי השנים אחרי מותנו, בדיוק באותו האופן שלא היה דבר כזה עבורנו לפני שנולדנו, כי הקיום שלנו הוא כהבזק ברק ושזה לגמרי בסדר. אם הייתי קצת רוחניק (ולשמחתי אני ממש לא), אולי זאת היתה יכולה להיות הכנסייה שהייתי שוקל להצטרף אליה. |
|
||||
|
||||
1. אם כבר מוכרים לי לוקשים, אז לפחות בלי הגזמות. עלאק בתולות. 2. ואם כבר חיי העולם הבא : הרמב"ם עוסק בנושאים הללו ב'משנה תורה' ובהתאם לפרשנות חז"ל שבעולם הבא אין גוף ו'אין בו אכילה ולא שתייה ולא תשמיש המיטה'. המונח הזה 'תשמיש' הוא לא המונח התלמודי היותר נימוסי שהוא 'פריה ורביה', אבל כעולה שהרמב"ם בכוונה השתמש בו כדי להדגיש את ההבדל בין האמונה היהודית והמוסלמית. הקוראן מתאר את יחסי המין או את האורגיות שמתרחשות באחד מן רקעי השמיים (גן-העדן) בהתאם לנוסח הבא: 'בתולות עורגות בנות גיל אחד', 'חטובות שדיים', 'מסותפפות בביתנים' ועוד פיתויים להמון הנבער שמעולם לא חזה בחזה חטוב. ---------- 1 הרמב"ם, ביוגרפיה, יואל קרמר , עמ' 390 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |