|
||||
|
||||
פטור על בסיס עקרוני וטור על בסיס אישי הם שני דברים שונים לגמרי. לפי ויקיפדיה עד 1977 המכסה ללא משרתים היתה 800 בחורי ישיבה. אפשר גם לראות את ההשפעה של זה על אחוזי היציאה של גברים חרדים לעבודה - בשנות השבעים המוקדמות זה כנראה היה 60-70 אחוז מהגברים החרדים, וזה צנח ל-37% בשנת 2003. |
|
||||
|
||||
אאז"ן 800 זה מ-1968 מועדת משה דיין ומדובר ב-800 אישורי דחייה חדשים בכל שנה. הנתונים שלי הם מאותו סביבת זמן. חוזר: רק לחצי ממחזור הגיוס היה אישור "תורתו אומנותו". החצי השני הסתדר בדרכים אחרות. הנקודה היא שהחרדים מאז 1948 לא התגייסו. נקודה. לדעתי, גם סיפור אחוזי היציאה לעבודה יותר קשור לעניין קצבאות הילדים מאשר לנושא הגיוס. יש טענה מובילה, גם כאן באייל, שהסדרת עניין הגיוס (פטור במקום דחייה) יסייע לעניין ההשתלבות בשוק העבודה. אני מניח שיש בזה משהו ממשי, אבל בגדול זה מאד מופרז. אני לא מאמין ל%-י התעסוקה הרשמיים. מהקצבאות שמקבלים "מן הממשלה", לפחות עד עכשיו, קשה מאד להתקיים ובפרט משפחות מרובות ילדים. אני גם לא רואה בעיניי את המחזה של אנשים מבוגרים, בעלי משפחות, שיושבים כל היום ולומדים גמרא. זה יותר מתאים לרווקים בני 18. לדעתי, רובם עובדים בעבודות "טהורות" ממס (כל מיני עבודות בלי תלוש בתוך הקהילה). כחולה במחלת ההיסטריה מבירוקרטיה ונהלים, אני יכול להבין שזו טירדה להשיג כל שנה את דחיית השרות ולשחק את המשחק של הלימודים בישיבה, ואני מניח שה"קורבנות" היו שמחים להיפטר ממנו, אבל לדעתי ההשפעה על המשק תהיה הרבה פחות ממה שמצפים. אני חושב, שה"יהרג ובל יעבור" של החרדים, זה עניין הקצבאות ולא "תורתו אמונתו". העניין האחרון, הוא משהו שבו הפוליטיקאים וביה"מ סיבכו את הציבור ועכשיו לא יודעים איך לצאת ממנו. אפאחד לא מגייס את החרדים ומדינת ישראל לא יודעת מה לעשות עם מתנדבי השירות הלאומי שיש לה ובודאי לא צריכה אלפי מתנדבים חדשים. אני חושב שגם זה מעמיד באור הנכון את ממשלת הזוועות של הימין. מה שהם עשו זה גרוע מפשע. זו פשוט אוילות. מכרו לחרדים את הכל במחירי סופהעונה. גם קצבאות וגם חוק גיוס וגם לגיטימציה לכל מיני הצעות חוק שהיו נראות מטורללות באיראן. נ.ב. אחד הדברים המדכאים ביותר בפוליטיקה, שלדעתי מתבטאים בחוסר הקשר בין המחאה לאופוזיציה, הוא שגנץ/לפיד לא מצליחים למצוא את הנוסחה וההתחייבות למה החרדים לא יוכלו לקבל מהם. במקום זאת הם קורצים ורומזים, שהחרדים יקבלו מהם כל מה שירצו ,(מחוות ההמחאה הפתוחה של גנץ) ובלבד שינהגו כמו שקלי וסילמן. |
|
||||
|
||||
סוף התגובה שלך מזכיר לי שאלה שאני משתעשע בה לפעמים (וזה לא יותר משעשוע תיאורטי, למרות שהתסריטים לא מופרכים): נניח שאחרי הבחירות הבאות, או אפילו לפניהן, יש אפשרות לקואליציה בכנסת של מפלגות (וחלקי מפלגות) נורמליות וליברליות - בראשות גנץ או לפיד או, בשבילך, אייזנקוט - בתוספת לחרדים, ובאופוזיציה נשאר הימין המתנחלי; וזה יאפשר "הקטנת הכיבוש" במובן כלשהו, אבל במחיר המשך המתנות לחרדים עוד קדנציה (נניח בהיקף שהקואליציה הנוכחית נותנת להם). זה עדיף על הקואליציה הנוכחית? (בטווח הקצר, ברור; האם גם בטווח הארוך יותר?) ולחילופין, קואליציה של נורמלים וליברלים בתוספת ימין מתנחלי, ובאופוזיציה החרדים; המשך הכיבוש, כולל הלבנת מאחזים ועצימת עין מפוגרומים, אבל ייבוש לפחות זמני של תקציבי החרדים ופוטנציאל להוציא יותר מהם לעבודה. זה כדאי? (בטווח הקצר, ברור; האם גם בטווח הארוך יותר?) מה משתי האפשרויות עדיף? (התשובות שלי: מה הטעם בטווח הארוך, כשאנחנו בסכנה לא להגיע אליו? אם באמת הברירה היא אחת משתי אלה לעומת הקואליציה הנוכחית, אז כן, להתחיל מזה ולנסות לשפר עמדות לקראת הבחירות הבאות, או הטווח הרחוק. מה עדיף משתי האפשרויות? לא יודע. שתיהן, למרות תחילת הפסקה, גורמות לי בחילה עמוקה עד דיכאון.) |
|
||||
|
||||
אני לגמרי מעדיף את האפשרות עם המתנחלים. מה שמונע את היציאה מהשטחים זה לא רק המתנחלים אלא בעיקר הפלשתינאים עצמם. מה שמטריד אותי, הוא שמן הסתם (כמו עם בנט) תהיה ברית עם הדת''לים ואז יתנו לחרדים גם, כי לא נעים לקחת מן הילדים החרדים את השוקו לחמניה או אפילו משקאות עתירי סוכר. |
|
||||
|
||||
יש למישהו דילמה בין לעזור לרוצח לבצע רצח של אדם חף מפשע לבין לא להלשין על מי שלא משלם מע"ם? אני מתקשה בכלל להבין איפה הדילמה. איך זה לא מובן מאליו שכל שיתוף פעולה עם הכיבוש המתנחלי (כולל פוגרומים!) הוא עוול מוסרי מהמדרגה הראשונה בעוד שהקצבת עוד תקציבים לחרדים זה "סתם" לא נכון כלכלית? |
|
||||
|
||||
הממשלה בראשות אהוד ברק ניסתה כבר את האופציה הראשונה. שוקי שמאל צודק. |
|
||||
|
||||
קואליציה מקימים שחקנים המעוניינים לשתף פעולה לצורך מטרה כלשהי, ובתנאי שלפחות אחד המצבים הבאים מתקיים: הם נזקקים לאיזשהי תועלת שביכולתם של האחרים להביא לשולחן, או שהם זקוקים להסכמת האחרים בשל כוח המצוי בידיהם למנוע את השגת המטרה. איך זה קשור לסיטואציה עם הכתות החרדיות והמתנחלים האידיאולוגים? יש עניין הדדי בשיתוף פעולה? הם מביאים תועלת? חייבים את הסכמתם לקיום דמוקרטיה ליברלית בלעדיהם? לא. לא. ולא. קנטוניזציה עכשיו! |
|
||||
|
||||
"אני לא מאמין ל%-י התעסוקה הרשמיים" - ונראה שצדקת בכך. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |