בתשובה להפונז, 11/04/23 13:38
שאגת העכבר 758569
יאיר גולן מצהיר על שינוי האג'נדה של המחאה ובדרך גם על הקמת מפלגת שמאל מאוחדת.
אני מפנה תגובה זו לך, לאריק ולכל שאר תומכי המחאה.
הקמת מפלגת שמאל בין חד"ש לבין יש עתיד היא מטרה ראוייה, אבל צריך להזכיר שהמפלגה הזו תבנה על בייס המונה 7-8 מנדטים ועצם הקמתה עדיין אינו בבחינת תחייה של אופציית שתי המדינות לשני עמים. בודאי לא כאשר האוטונומיה הפלשתינית ניצבת על כרעי תרנגולת וחושבת להתמוטט בפני קואליציה של איסלם סוני ושיעי המשרתת אינטרסים אירניים.
יתכן שבקרב המוחים בפועל, חלקם של אנשי השמאל (כאמור 7-8 מנדטים) גדול יחסית מחלקם של אנשי המרכז (בימים אלו כ-‏50 מנדטים), ועדיין מדובר בעכבר ששואג מעל גבו של פיל המחאה.
המוני המחאה נזעקו לקרב ע"י אג'נדה של מלחמה בשינוי כללי המשחק של הדמוקרטיה הישראלית וכעת מודיע להם יאיר גולן שהאג'נדה השתנתה והיא כעת הפלת הממשלה המכהנת.
אני מסכים שההבדל בין האג'נדות הוא עקרוני ולא מעשי. בפועל, הדרך היחידה כנראה להבטיח את המשך הדמוקרטיה הישראלית הליברלית היא הפלת ממשלת הרשע של הימין ובכל זאת לעיקרון יש משמעות אסטרטגית.
ממשלה מפילים בכנסת ולא בהפגנות רחוב. כמוכם, אני מניח, לא התרשמתי בשבועות המחאה מן היכולת הפוליטית והכריזמה הציבורית של גנץ, לפיד ואייזנקוט. אך בין כך ובין כך, התפקיד של הפלת הממשלה הוא שלהם ולא של מובילי המחאה הלא נבחרים.
זהו פרי הבאושים של הובלת המחאה ע"י מנהיגים שנידבו עצמם להנהגה. הם עשו זאת בשם הצורך לגייס תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר ובשם הסלידה של כלל הציבור מפוליטיקאים בכלל.
לזכותם יאמר שהם עשו עבודה טובה. אלא שאני מצר על כך שההנהגה הפוליטית הודרה מהנהגת המחאה והפוליטיקאים נגררו כסמרטוטים מאחורי עגלת המחאה. למעשה 3 הפוליטיקאים שהזכרתי המייצגים את רוב רובו של ציבור האופוזיציה, כמעט ולא נטלו חלק במחאה ואף תפסו עמדת איסטניסים שלא לצורך כנגד המחאה (למשל בגינוי כתובת הקיר שקראה ליריב המחריב אוייב העם).
התוצאה של המהלך הזה הוא חוסר אחדות וחוסר אחידות במסר של המחאה והאופוזיציה. זה מאותת לציבור שלנו סימנים לא טובים לגבי העתיד של ממשלת ההצלה החילופית.
אם לשפוט לפי המחאה הציבורית הקודמת שלנו, חלק ממובילי המחאה יתפסו את מקומם במפלגות הפוליטיות. הניחוש שלי הוא שגם אם רובם ימצאו עצמם במפלגת השמאל החדשה של יאיר גולן, היא עדיין לא תעבור את המחסום של מנדט חד ספרתי.
תחי ההתנגדות
אין שיויון אין גיוס.
שאגת העכבר 758573
יאיר גולן מצהיר על דעתו (הוא לא יכול ולמיטב הבנתי גם לא מתיימר להצהיר על ''האג'נדה של המחאה'').
שאגת העכבר 758574
שמעת את דבריו? זה פחות או יותר מה שהוא עושה.
מי בעצם מוסמך לקבוע את האג'נדה של המחאה?
במחשבה שנייה לא כדאי לעלות לטורים גבוהים בנושא. בפועל שתי האג'נדות קשורות אחת לשנייה והכל עניין של איזה .% אלקטורלי שמתנגד לרפורמה המשפטית אבל לא רוצה להפיל את הממשלה.
המשפט שפסקתי הוא עובדתי ולא רעיוני (ממשלה מחליפים בכנסת ולא בהפגנות).
שאגת העכבר 758577
כן, שמעתי את דבריו. הוא לא ''מצהיר על שינוי אג'נדה'', הוא מביע את דעתו (שזו, אגב, אותה דעה שהוא מביע כבר הרבה זמן). אף אחד לא מוסמך לקבוע את האג'נדה של המחאה.

עובדתית גם בישראל וגם בעולם ממשלות נפלו בעקבות זעם ציבורי.
שאגת העכבר 758579
אם לזעם הציבורי היו מכונות יריה, אני מניח שמרבית הח''כים כבר לא היו עמנו. אני לבדי הייתי מכסח כמה עשרות.
אני יכול לתקן ולומר, כי ככל הידוע לי, הדרך היחידה להוריד ממשלה מבחוץ היא באמצעות הצבעה בכנסת. על ההצבעה הזאת, הרבה דברים יכולים להשמיע. גם מהומות והפגנות רחוב.
שאגת העכבר 758581
ההצבעה בכנסת היא החלק הפורמלי והלא מעניין. ממשלות קמות אחרי שרוב חברי הכנסת מביע אמון בקואליציה. אין בישראל בחירות אמצע. לא זכור לי מקרים בהם חברי כנסת שהחליפו שמתו או הפילו ממשלה. ובכל זאת, ממשלות נפלו. פעם אחרי פעם אחרי פעם. (כמעט) כל פעם שממשלה נפלה בישראל זה היה בגלל שחבר בקואליציה שינה את דעתו. לאט מדובר בתהליך חריג, ב-‏75 השנים שישראל קיימת היו לה 32 ממשלות, זה ממשלה כל שנתיים וקצת, ובעשור האחרון הקצב עלה. חברי כנסת משנים את דעתם בגלל שהנסיבות השתנו, בגלל שמישהו הציע להם משהו או בגלל זעם ציבורי - ובאמת באופן היסטורי, אלה שלושת הסיבות שגרמו לממשלות ליפול.
שאגת העכבר 758582
אני במקומך הייתי נזהר בלשוני. אמנם ייתכן שהאייל נמצא מתחת לרדאר, אבל כשבוטים חדישים מונחי AI יציפו את הרשת הם עלולים לדוג אותך.

רק ביבי!
שאגת העכבר 758583
אם אתה מתכוון למכונות הירייה והכיסוח, חשבתי שזה ברור שזו לשון הלצה. אולי יעזור אם אבהיר שלא כל ה"מכוסחים" שלי באותו מחנה פוליטי.
אם הכוונה לדברים אחרים, זו הזדמנות להשתמש שוב בציטוט מגנדי: "אני מאמין שכאשר ישנה אפשרות לבחור רק בין פחדנות לבין אלימות, הייתי מציע לבחור באלימות". אני בוחר באומץ על פני פחדנות. איך נאמר: צעירים כבר לא נמות.
ואגב אורחא, דבריו של רועי נוימן, באמת היו בעייתיים. השוטרים עושים את עבודתם בתנאים קשים ולא ראוי שהמפגינים ייעצו להם איך לפזר הפגנה ולהתייחס אליהם כאילו היו שליחים אישיים של בן גביר.
שאגת העכבר 758584
אוקיי, לא אני האיש שיטיף נגד גילויי אומץ, כל עוד לא מצפים ממני להשתתף.
שאגת העכבר 758585
בוא תיזכר איך נפלה הממשלה הקודמת.
שאגת העכבר 758580
"עובדתית גם בישראל וגם בעולם ממשלות נפלו בעקבות זעם ציבורי"

בהחלט ואפילו אין צורך ביותר מאחוז לא גדול של מוחאים כדי לעשות זאת. למחאה לא אלימה יש סיכוי מאוד סביר להשפיע ולמרות נסיונות של ערוץ 14 וטהרנים לשנות את הנרטיב - ההפגנות בישראל נגד הרפורמה המשפטית הן דוגמה מובהקת להפגנות *לא* אלימות פר אקסלנס.
שאגת העכבר 758590
מעניין.
זה מסביר לי למה כל כך חשוב לצדדים להגזים ולהמעיט בהתאמה במספר המפגינים. תמיד תהיתי למה חשוב לדעת אם היו בהפגנה 80 אלף או 120 אלף.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים