בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 13/03/23 14:29
רגע של בהירות מבעיתה 758524
נפוטיזם זה עניין תרבותי בעיקר.

התלמוד הבבלי שואל 'מפני מה אין מצויין תלמידי חכמים לצאת מתלמידי חכמים מבניהן' ‏1. מבין התשובות ; 'שלא יאמרו תורה ירושה היא להם' ; 'כדי שלא יתגדרו על הציבור'.

ואם נניח זאת בהקשר ההיסטורי - ההנהגה הבבלית היהודית היא צרתה ‏2 של ההנהגה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. בעוד בארץ ישראל נפוטיזם והליך בחירה 'תקין' חיו בשלווה ובשלום, הרי שבבבל אין אפילו מקרה אחד שבו ראש ישיבה העביר את תפקידו לבנו בירושה.‏3,‏4
-----
1 נדרים פ"א
2 'מה אני בשעיר' : 'הרי צרתך בבבל'
3 מחקר מעניין של Shaye J.D. Cohen שערך השוואה בין בתי הספר באתונה במאות הראשונות לספירה לבין הישיבות בארץ ישראל. נותחו ההשוואות סביב צוואותיהם של אפלטון, אריסטו, תאופרסטוס, סרטו, ליקו ושל אפיקורס מול צוואתו של רבי יהודה הנשיא. והצדדים השווים בין כל הצוואות הן: דאגה לאלמנה, דאגה להסדרי הקבורה, דאגה לסדרי ההספד. בעניין צוואות: אצל סטרטו ואפיקורוס ובמרומז גם תאופרסטוס - החכם ממנה את יורשו מבין חכמי בית הספר. אצל ליקו ההכרעה נשארת להנהגה. לבסוף שתי שיטות נהגו באקדמיה היוונית. 1) בחירה על ידי המורים והתלמידים 2) מינוי על סמך צוואה.

המקבילה בבבל לקהילה היהודית, הייתה הקהילה הנוצרית שגם היא דחתה כל סוג נפוטיזם.

4 שבט ומחוקק - על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד, ישעיהו גפני.
רגע של בהירות מבעיתה 769478
נפוטיזם מתגדר.
רגע של בהירות מבעיתה 772348
> נפוטיזם ישראלי נוסח בבל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים