בתשובה לשוקי שמאל, 27/03/23 20:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל השביתה בוטלה, ונראה שגנץ ולפיד אימצו בחום את ליהוקם לתפקיד האדיוטים השימושיים. רק היום גילה לנו סגן שר החוץ של פולין שהממשלה הרדיקלית וההרסנית הזו התייעצה עם הפולנים המנוסים לפי שהיא החלה ליישם את ההפיכה כאן. שם הממשלה ביצעה מהלך מתואם עם הנשיא שהטיל וטו על החקיקה כדי להרדים את המחאה שהתעוררה, ואח''כ העבירה את החקיקה לאט ובהדרגה במשך כמה חודשים כמעט ללא התנגדות. אני חושש שאנחנו עומדים כאן לפני תרחיש דומה. אנחנו אחרי רצף ארוך של נקודות מפתח בהן ציפיתי להתאכזב מהציבור הליברלי בישראל והופתעתי לטובה. הלוואי ששוב אתבדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מובילי המחאה כבר הודיעו שבלי גמיזה של החקיקה המאבק ממשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע, היא מבוזרת. שמעתי הרבה קריאות מנוגדות. ובכל מקרה, ''מובילי המחאה'' לא חשובים. המוחים חשובים. נראו איך הם יגיבו. השעה הקרובה בקפלן תיתן איזושהי אינדקציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, את הפוליטיקאים מהאופוזיציה, ועדי-העובדים, וראשי-הראשויות - המחאה כבר איבדה, לפחות בינתיים. חתיכת מכה. וכל זה? מנאום מתריס ונוראי של ביבי, ולמרות הצהרות מפורשות בריש-גלי של כל המעורבים (כולל ביבי) על כך שמדובר רק בטקטיקה והם ממשיכים במטרתם המקורית ללא כל היסוס (כולל העברת החקיקה בנוגע למינוי השופטים בועדה רק הבוקר, ואחרי שרק אתמול ביבי יצא מגדרו כדי להוכיח שהוא אינו כשיר לתפקידו, ועל הדרך ביזה - שלוש פעמים(!), באופן הגס ביותר שרק אפשר - את בית המשפט העליון). זו הפגנת רפיסות מרשימה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו נאום מתריס ונוראי. דומה שהמצב שאינו מבשר טוב ידוע לכולנו ואין מה לחדש פה. אני נוטה יותר לעיון בנבכי נפשם של הדמויות הפועלות, כדי להבין איך הגענו עד הלום. אפשר להבין את הטון החיובי שבו התקבל נאום ההשהיה של נתניהו בצד שלנו. אני מניח שזה קצת אנחת רווחה וקצת יותר פשוט עייפות. יתכן שאני שטוף באיבה כלפי רוה"מ וכבר לא יכול להבדיל בין המציאות לבין מה שאני רואה מהרהורי ליבי. אני תמה אם רק אני חש בארס בו ההודעה היתה טבולה מראשית ועד תחתית. דומה שנחש צפע שהיה מקיש את נתניהו היה מת מיד. מישהו אמר שנתניהו חי בתוך תיבת תהודה קטנה מאד. נראה שכמו חאג' נסר א דין מבוכרה, גם נתניהו מתפתה להאמין לשקרים שהוא ממציא בעצמו. המשל של משפט שלמה בודאי היה באחד מדפי המסר של פמליית נתניהו לשופר בערוץ 14. בסוג של עורמה מתחכמת מפזר נתניהו את המסר המסית לפיו מצביעיו הם האם האמיתית של המולדת ואילו האופוזיציה היא האם השקרנית המוכנה לרצוח אותה. יש משהו יותר ארסי ומסית מן המסר הזה? ההתנגדות נמשכת אין שיוויון אין גיוס אין ייצוג אין מיסוי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״בודאי היה באחד מדפי המסר של פמליית נתניהו לשופר בערוץ 14.״ בהחלט. יש שימוש במשל הזה בדיוק באופן הזה כבר כמה ימים טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש שימוש במשל הזה בדיוק באופן הזה כבר כמה ימים טובים." - ואני חשבתי שאחרי שלושת אלפי שנים בדיקה גנטית פשוטה היתה פותרת את הבעיה. למעשה, כבר שלושה חודשים המחאה דורשת לעשות בדיקת מי שפיר לעובר ברחם הממשלה כדי לדעת אם האבא שלו הוא פוטין או ג'ורג' וואשינגטון. הממשלה, שמטבע הדברים יודעת מי האב, סרבה בכל תוקף עד יום אחד לפני מועד הלידה. האזרח הסביר - אם עוד מותר להשתמש במילה הזאת - יכול להבין למה. (זה שהממשלה הזאת מעזה לצייץ בעניין עילת הסבירות אינו אלא בדיחה עצובה מאד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמוטריץ' כבר חירטט את החירטוט הזה לפני שבוע פלוס. ולמה זה חירטוט? כי במשל המקורי האמא האמיתי *ויתרה* כדי להציל את התינוק. סמוטריץ' ורוטמן ועוזריהם, שיכלו כבר לפני חודש ויותר למנוע את הקרע המתמשך, יכלו לעצור את החקיקה. הם לא עשו את זה. ז"א שאפילו לפי האנלוגיה שלהם, הם לא מתאימים למשל המצוטט. נתניהו בסוף עצר גם בכאילו וגם על התהום וגם מול מקלות מאד גדולים של ההסתדרות והמעסיקים והפגנות ספונטניות ברחובות כולל ההפגנה הכי חשובה מאז קום המדינה והתפרקות מערך המילואים. בקיצור - לא משל שלמה ולא נעלים. כמו שאמר יובל הררי - הרבה יותר רחבעם, הבן של שלמה שמאכיל את כולנו עקרבים ולא רק שוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ההפגנה הכי חשובה מאז קום המדינה'' - מסכים. ההפגנה הספונטנית הזאת היתה הפעם הראשונה זה הרבה מאד שנים שהרגשתי ממש גאה להיות ישראלי. חשבתי לי שאם הייתי רואה משהו כזה מתרחש בארץ אחרת הייתי מקטר כהרגלי על כך שבישראל דבר כזה לעולם לא היה מתרחש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, ההפגנה הזו היא כלי חדש בארסנל הכלים של מאבקים אזרחיים בישראל. ואחרי שלמדנו כמה זה אפקטיבי, יהיה יותר קל לחזור עליה - אומר באופטימיות מה - לכשיצטרכו בעתיד (הקרוב מאד מן הסתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזאת קלישאה משומשת לעייפה, אבל "פתאום קם אדם ב̶ב̶ו̶ק̶ר̶ ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת" מעולם לא היה קרוב יותר לתאור המציאות. אפילו ה"ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום" תואם את האוירה הסחבקית של המפגינים. האפקטיביות תהיה קשה לשיחזור, כי זה היה ספונטני כך שהמשטרה לא הגיעה למקום עד שהיה מאוחר מדי לפנות את איילון. לדעתי המשטרה תפיק לקחים מכל הימים האחרונים ותהפוך את חסימת איילון להרבה יותר קשה (גדר, סתימת פרצות, ואולי שערים שניתנים לסגירה מיידית בעליות והירידות מהמחלפים. המפגינים, לעומת זאת, יכולים להתחיל להתאמן בסנפלינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לומר בקיצור: הפסדנו. ואין שום תירוץ, הנצחון היה בהישג יד. זה מביך אותי כמעט כמו שזה מעציב אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה נצחון לשיטתך היה בהישג יד? איזה תסריט נראה לך ריאלי ועדיף ואיך פספסנו אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשק היה בשביתה כללית, מאות אלפי אנשים יצאו לרחובות והשאירו את המשטרה חסרת אונים, מערכת הבטחון היה תלויה על בלימה בשל מרד מילואמניקים. החרדים לקחו צעד אחורה, הליכוד היה בתסיסה פנימית,הממשלה הייתה על הברכיים. צירוף הנסיבות הזה לא יחזור לעולם. זה היה בקלות יכול להסתיים בנפילת הממשלה (במיליון תרחישים שונים שלא אטרח לפרוש, מים מתחת לגשר). אבל אפילו את ההישג הכי קטן שאפשר היה לבקש, המינימום שבמינימום - גניזת החקיקה - לא קיבלנו. איוולת בקנה מידה היסטורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איוולת בקנה מידה היסטורי" - מה היה אפשר לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המינימום הטריוואלי: להמשיך עד שלכל הפחות החקיקה הייתה נגנזת? אם זו הייתה העמדה החד משמעית שהיו מציבים בקול רם וברור, אז עוד באותו יום היא הייתה מתמלאת או שהקואליציה הייתה מתפרקת. ועכשיו? החקיקה רק התקדמה למצב בו אפשר להפוך אותה לעובדה מוגמרת תוך שעות ספורות. ואת הכוונה להפוך אותה לכזו איש לא טורח להסתיר. מן הסתם הם רק מחכים להזדמנות, בזמן שהם מהנדסים את הנסיבות שיובילו אליה (שוב, איש לא טורח אפילו להסתיר זאת). ואין באופק דרך לעצור אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אם בתחילת התהליך אפשר היה להסתפק בקריאה לעצירה לפני כניסה להידברות, במצב בו הכל מוכן להצבעות המכריעות היה צריך לשנות את הדרישה, למרות שאני בספק גדול אם זה היה גורם לנפילת הממשלה, ויותר סביר שזה היה גורם להשלמת החקיקה. בהנחה שבג''ץ היה פוסל אותה, זה היה כנראה עדיף. אני מסכים שהמצב גרוע, אלא שאחרי ההפתעה הגדולה שלי משלושת החודשים האחרונים אני מנסה לא ליפול שוב להערכות הפסימיות ונתלה בתקווה הזעירה שההפגנות יצאו רק לפסק זמן ולא דעכו סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה לא רק עניין של במה אפשר להסתפק טקטית או תיאורטית, אלא גם עניין של מה אפשר לדרוש פרקטית. מאזן הכוחות היה לרגע אחד סינגולרי מאד לטובתנו, ובמקום לנצל את הנס הזה כדי להשיג משהו כנגד כל הסיכויים, נסוגנו אחורה. וואט דה פאק זה היה. לא מקבלים הזדמנות כזו פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. זה הרגע שהיה צריך להצמיח את מנהיג המחנה. האנשים שהסתובבו מתוסכלים בצומת עם דגלים לא יכולים לעשות את זה בעצמם, אלא רק בהכוונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אם שקמה היתה רוצה להחליף מקצוע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת - קיבלת. היא לא נסוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. *מי* נסוג? איזה תסריט אחר (מהמחנה שלנו לצורך הענין) והחלטות אחרות אתמול היית מצפה לראות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי טריוואלי בעולם: השביתות ממשיכות והאנשים ברחובות עד שלכל הפחות החקיקה נגנזת. זה המינימום הכי פחות שאפתני שאפשר היה לדרוש. במקום זאת, לא רק שהיא לא נגנזה, אלא שהקואליציה הכריזה שהיא נחושה להעביר אותה, וקידמה אותה הלאה (עברה ועדה, הוגשה לקריאה שנייה ושלישית). ואיכשהו זה מה שסימן לכולם לחזור הבייתה ולשגרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סימן לכולם בכלל. עד כמה שאני יודע המחאה נמשכת. יש הפגנות היום, ויהיו גם בקפלן בשבת. אבל היתה הכרזה על עצירה (אם היא לא תוגש השבוע למליאה - שזו היתה התוכנית המקורית) - זה כבר חלק ניכר ממה שביקשו. לפחות עבור יו"ר ההסתדרות וחבריו, קשה לדרוש מהם להישאר על העץ אחרי זה. לא בטוח בכלל שלכל אלה והמקלות הכבדים שהם הניפו אתמול, היתה לגיטימציה מספיקה להמשיך היום על עניינים פרוצדורליים. כנ"ל גם לגבי לפיד - אם כי כבר הוציאו הודעות היום מחלק מהאופוזיציה שדורשים גם גניזה. ולגבי הכרזות הקואליצה - אם תקרא עיתונים מלפני כמה שבועות, תשמע את אותה קואליצה מכריזה מעל כל במה, שאם הרפורמה (כולה!) לא עוברת במושב הזה, היא כבר לא תעבור. אז הכריזה. לאיזה קואליציה אתה מאמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עניין מנהלי כמו ששינוי החוק לבחירת שופטים הוא עניין ביורוקרטי. יש הבדל של שמיים וארץ בין ''עצירה'' הצהרתית שכזו, שהיא כמעט גימיק, לבין משיכת הצעות החוק כך שהן יצטרכו לעבור את ועדת החקיקה שוב. זו הייתה איוולת להסתפק בכך. אני מאמין שהקואליציה התכוונה להכרזות שלה, ואני מאמין שהיא אכן הייתה על סף פירוק לאחר שההתנגדות הצליחה למנוע מהם להעביר עוד השבוע את החוק. ואני מאמין שהיא שרדה רק כי ביבי הצליח לשכנע את שריו שזו דחייה טקטית חסרת משמעות שנעשית בלית ברירה, ואני מאמין שזו עמדתו הכנה, שהם השתכנעו בצדק, ושחקיקה תעבור בקרוב. ואני מאמין שאם ההתנגדות הייתה מתנהלת באופן שהוא בסך הכל לא אדיוטי היא הייתה משיגה בקלות גניזה, ואם היא הייתה מצליחה להתנהל בשמץ של תחכום מינימלי (אני יודע שזו בקשה גדולה), הקואליציה גם הייתה מתפרקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה רואה את הפונקציונליות של הדברים באופן מאד רחוק מהמציאות. אין "התנגדות" במובן של יישות אחת מאורגנת, עם מטרות מתואמות, סנכרון מלא בין הרכיבים ותחכום גלובלי כזה או אחר. יש הרבה הרבה קבוצות, גדולות וקטנות, שכל אחת מתנגדת בדרכה. והסנכרון, אם קיים, לא גבוה. ניתן דוגמה קיצונית - האם יו"ר ההסתדרות הוא חלק מ"ההתנגדות" שלך? סביר להניח שאם הוא לא היה מפסיק את השביתה אתמול, היה לזה אימפקט גדול, אבל אתה חושב ש"מפקד ההתנגדות" היה אמור לתאם איתו את זה? אתה חושב שיש מישהו כזה שהוא מקשיב לו? אין כזה. אישית - הייתי שמח אם היה ממשיך לשבות גם היום, אבל אין לי למי לבוא בתלונות חוץ מאשר אישית לארנון בן דוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני מבין את המכניקה כמוך. בדיוק בגלל זה אני מדבר אבסטרקטית על ''ההתנגדות'' ולא מאשים אנשים ספציפיים. בפועל, מרב האשמה נופלת כמובן על גנץ ולפיד שמן הסתם היו בקשר עם נתניהו, ארנון בן דוד, ראשי קבוצות המחאה למינהם, והבטיחו לנתניהו שההצהרה הצולעת שלו תספיק כדי לחזל''ש במקום להתעקש על יותר, ובכך לא רק בנו עבורו סירת הצלה אלא גם חתרו עבורו במשוטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי לא קרה שום דבר ממה שתיארת בפסקה השנייה. ואני לא שמעתי על שום חזלו"ש. לפיד יכול לחזל"ש את המחאה? הוא לא משפיע ולא מעורב בכלום, ואומר תודה יפה כשפעם ב- מוכנים שהוא ינאם איפשהו. מקסימום הוא מקשיב יפה למסרים של ראשי המחאה וזה אולי קצת מיישר אותו. החזלו"ש המשמעותי היחידי זה של ההסתדרות, וכמו שכתבתי כאן, יש לזה כמה נקודות מבט. אני שמעתי אותו אומר בצורה ישירה אתמול, שאם לא תהיה הידברות ותמיכה רחבה, הוא לא יהסס להשבית שוב את המשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השביתה הסתיימה, מילואמניקים חזרו להתנדב. חזלו''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל כבר היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה לא נראה חיזלוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, אולי נפגשו שם. ככה בדיוק נראה חזלו"ש. השגרה של 12 השבועות האחרונים, בה צעקנו לאוויר ודיברנו לעצמנו. היא נשברה למשך כמעט יממה בה יחסי הכוחות התהפכו לרגע. ואז - חזל"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי, חזרה לשגרת ההפגנות. זה בסדר, זה תהליך. מסתבר שהצעקות לאויר הביאו לשינויים במציאות בסוף. מקווה שעל זה נסכים. הרבה, מעט, אפשר להתווכח, אבל לבטח הם לא היו לשווא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, כל מהלך הטיעון שלך שגוי. דבר אחד, האס בשרוול של המחאה בכלל לא היו ההפגנות ואפילו לא השביתה בכאילו של ההסתדרות והמעסיקים, אלא סירוב הטייסים והמילואימניקים והאיום הכלכלי. מבחינת ההסברה לא כדאי לנפנף בעובדות אלו, אבל הן עשו הופעת בכורה בזירה ולא ירדו ממנה בעתיד הנראה לעין. דבר שני, כלל אצבע באיסטרטגיה צבאית, בהימורים ופוליטיים בפרט ובחיים בכלל, זה לממש רווחים כאשר אפשר ולא לחכות לרווח המירבי (שזו דרך בטוחה להפסיד הכל). דבר שלישי, כבר סון טסה ידע שצריך להקיף אוייב רק מ-3 עברים. דבר רביעי, אתה צודק באבחנתך שכדי להשיג הישג אסטרטגי (להבדיל מטקטי), צריך להפיל את הממשלה המכהנת. (עוד עובדה שלא כדאי להציג מבחינה הסברתית). הבעיה היא שכמו שאתה מבין מדובר פה במהלך פוליטי והמחאה מלכתחילה בחרה בקו לכאורה א-פוליטי. (אני עצמי הייתי בהפגנה שסרבו להזמין את יאיר גולן לנאום בטענה שהוא שמאל קיצוני ואז החליטו בלי פוליטיקאים בכלל). בכלל, אפשר להתווכח אם המחאה הועילה לאופוזיציה או שיתכן שאפילו הזיקה להם כאשר הוצגו כסמרטוטים הנגררים ע"י מתנדבים מטעם עצמם שארגנו את ההפגנות. במילים אחרות המכשלה אינה העיתוי וההסכמה של הפוליטיקאים להכנס למו"מ (שממילא אינו מחייב את המחאה), אלא העובדה שהמחאה לא בנתה באופן אישי דמויות פוליטיות מן האופוזיציה כמייצגי מחאה שיוכלו לנהל מו"מ מול הממשלה. נדרש זמן כדי שמארגני המחאה ימצאו מקומם מבחינה פוליטית ויוכלו להכנס לשדה המו"מ הפוליטי. צריך להתנחם גם בעובדה שרוה"מ הוצג עירום ועריה ע"י המחאה ונראה שהקסם שלו נשבר. הוא גם לכוד ע"י גורמים רדיקליים תאוקרטיים ושמרנים ולדעתי ספק אם יש לו מרחב תמרון שנדרש כדי להגיע להסכמות, כך שגם אם הפוליטיקאים מהאופוזיציה יציעו לו הצעות מפתות מאד, ספק אם יוכל להענות להם. כך שהמשבר החוקתי או הפלת הממשלה עדיין באופק האירועים הפוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה טועה אם אתה חושב שמה שאתה ביקשת ומה שמי שהחליטו על השביתה במשק רצו זה אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הפעם לא מצטרף לפלג הפסימי באייל. נוקאאוט זה לא היה, וסביר שהיה אפשר להשיג יותר, אבל במקרים כאלו אני שם בצד את הפוטנציאל ומשתמש בשיטת סמיילי: "כשבאים לבדוק אם מישהו "ניצח" או "הפסיד" במלחמה צריך לבדוק באיזה מצב הוא נכנס למלחמה, באיזה מצב הוא יוצא מהמלחמה, מה הוא הרוויח במהלך המלחמה, מה הוא הפסיד במהלך המלחמה ומה היו המטרות שלו כשהוא נכנס למלחמה". קואליציה איך נכנסים: "ימין על מלא", שכרון כח, זלזול ודריסה של הצד שהפסיד. אילו מטרות: להעביר רפורמה משפטית נרחבת, במושב הקרוב, לפני התקציב. איך יוצאים: במהלך החודשים האחרונים עברו מדרישה רפורמה נרחבת, להתעקשות רק על הוועדה למינוי שופטים, להשהיית הרפורמה. סקרים לרעתם. גנץ מוביל על ביבי בהתאמה לרשות ראש ממשלה. בידוד בינלאומי של הנהגת הקואליציה. מה הרוויחו: פשוט כלום. מה הפסידו: חיזוק האופוזיציה, פגיעה חלקית ב"בייס" (עם כל הספינים, קשה לבלוע פיטורים של שר בטחון), סדקים בתפיסה של ביבי כמנהיג כל יכול, בן גביר "על הקצה". אופוזיציה איך נכנסים: זנב בין הרגליים ומחשבות על הגירה לחו"ל. אילו מטרות: בסדר יורד - הפלת השלטון > רפורמת חקיקה לטובת השמאל > גניזת הרפורמה > עצירת הרפורמה > צמצום הרפורמה. איך יוצאים: אופוזיציה מאוחדת, משולהבת, שהסקרים לטובתה, הפגנות שלא נראו כמוהן במדינת ישראל, בשתי מילים - תחושת מסוגלות. מה הרוויחו: עצרו את החקיקה של הקואליציה, דיונים על רפורמה בפיקוח מפלגות האופוזיציה. מה הפסידו: הבטחה של ביבי (וכולנו יודעים כמה זה שווה) למיליציה של בן גביר, שגם בה בית המשפט יכול להתערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, ההבטחה (על הקרח) לבן גביר כבר היתה כתובה בהסכמים הקןאליציונים. ז''א שבלי המחאה החא היתה עוברת כמו חמאה במליאה יחד עם כל שאר החקיקות הפשיסטיות ואפילו לא היינו דנים בה באיזה 'הישג' של בן גביר. נתניהו אלוף בלייצר 'הישגים' פוליטיים ריקים. אז לרשום זאת בעמודת ההפסדים של המחאה לא נראה מדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלקח שהם למדו הוא הצורך במשמר הלאומי. להמתין לאירגון שמן ומסורבל כמו המשטרה, שצריכה להתארגן ולהניע מהלכים לוגיסטיים של פריסה בזירת האירוע, הערכת מצב והחלטות פיקודיות זה כזה 2022. שולחים SMS לקבוצה של אנשים ששיחררנו משירות מילואים וסיפקנו להם נשק חם לאפסון בבית והופ הם כבר יטפלו באירוע של חסימה ספונטנית של צירים. אכן יהיו קצת בעיות לוגיסטיות עם האמבולנסים ואיסוף של אברים פנימיים מהאספלט באיילון, אבל זאת כבר בעיה שיפתרו ברפורמות ההפרטה שיובילו במשרד הבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי יכול לקצץ את תקציב הפרוזק שלי בעשרות אחוזים לו רק הייתי מצליח להתנתק מהאתר המחורבן הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי מזדהה, אבל לא האתר אשם. אני חושב שאפרוש עד הרגע שבו אצליח ליצר פחות רעל מהמקלדת שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע (אל תיקח את זה אישי) - השמאלנים האלה כל כך עדינים, ממש מפחדים מהצל של עצמם. רק אתמול הם הצליחו עם מחאות לא אלימות לכופף ממשלה דורסנית עם רוב מכריע מלבצע את מטרתה היחידה1 למושב הזה. ועכשיו הבטחה על הנייר של שקרן בן שקרן לאחד השרים שלו, שכל מטרתה היתה שהשר לא יודיע אתמול על התפטרותו, ויישום חוקי, לוגיסטי ופרקטי שלה ייקח חודשים ארוכים אם בכלל, זה מה שמוציא להם את הרוח מהמפרשים? ברצינות? רוב ההבטחה הזו כבר היה כתוב בהסכמים הקואליציוניים, אז מה השתנה? שיש נייר שאפשר להציג לבן גביר על זה שהוא ירד מהאיום להתפטר? אין, השמאלנים האלה, אפילו לנצח הם לא יודעים. נכון, אולי - אבל ממש אולי - אם היינו נכנסים למשבר חוקתי כבר השבוע, כי לא היו עוצרים כלום, ובג"ץ היה פוסל, ותיכף מלחמת אזרחים, אולי היינו יוצאים מהמלחמה הזו עם יותר הישגים בעתיד הקצר. אבל על הדרך במחירים ישירים מאד גבוהים. אז כרגע דחינו את מלחמת האזרחים2 לפחות בכמה וכמה חודשים. אני בטוח שגם אתה יכול למצוא בזה כמה וכמה יתרונות וסיכויים. 1 לא אלה שהוצהרו - יוקר מחייה, בטחון אישי ושאר ירקות. בזה היא נכשלה, אבל גם לא השקיעה מאמץ. 2 אם מישהו חושב שאחרי המחאה הזו, וכל הקבוצות והארגונים שקמו איתה, מליציות חמושות מצד אחד *לא* יביאו למחמת אזרחים, נראה לי שהוא חי בסרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת שלא אקח את זה אישית, אבל אני מתעקש כן (לפחות בכאילו בשביל האפקט הרטורי) כן לקחת את זה אישי. לא כי אני מתרגש מהביקורת, אלא כי אני רוצה להגן על שמם הטוב ולדבר בשבח של כל רואי השחורות, הנבהלים, תולשי השיער לעצמם, הנכנסים לחרדות, הנלחצים והאלרמיסטים באשר הם, שהם (לדעתי) חלק בלתי נפרד מהדלק של המחאה הזאת שהיא מהמוצדקות שבמחאות (עקב המוצדקות שבחרדות). אז רק לרגע כדי להגיד שאין לי אחות ואז אני באמת יוצא ל - hiatus1 שהבטחתי לעצמי: אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר. מי התיאש בגלל ההבטחה לבן גביר? ברור שההבטחה לבן גביר זה לא כשלון של המחאה. זאת רק סיבה אחת נוספת לאוסף הסיבות שיש למחאה. עוד לבנה בחומה הפשיסטית של הממשלה הזאת. עוד סכנה אפשרית שיש לשים עליה עין ולדבר עליה בקול רם. עוד קיסם למדורה. לא ראיתי שמישהו מפרש את ההבטחה לבן גביר כמשהו שצריך להתיאש בגללו או להתחבא בגללו מתחת לשמיכות. נהפוכו -זאת עוד סיבה לכך שהדם צריך לרתוח. כנראה שלאנשים חיוביים קשה לפעמים להבין את מוחו של הפסמיסט והציניקן. להסתכל אל העתיד ולראות שחורות זה לא פטליזם או יאוש. זה מה שנותן את המוטיביציה לפעול ולרצות לשפר את העולם. אפילו התלונות על גנץ ועל לפיד הם דבר חיובי. הם צריכים לשמוע מאנשי המחאה שגם הקרדיט שהם מקבלים הוא מאוד מאוד מצומצם. אם הם רוצים כבוד, שילכו לעבוד. _________ 1 מכתיבה באייל. לא מהמחאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו מסכימים, ועוד יותר על הסיפא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אפרופו דת המחאה, אפילו הפגנות אלימות כמו הדוסים יש להם השמאלנים ישתבח שמו. מהר לגייס אותם לצבא. 2. אבל בזמן שהאוהדים המסכנים קרעו גרונם מבושה ודמוקרטיה לצד 'האווירה הסחבקית' זוממים אנשי הפוליטיקה לחבור לגוש המכונן של 'החוקה הישראלית'. אלו הם רגעים נדירים שכל איש שחי פוליטיקה חולם להיות בו ועוד מחותמיו. להיות מהאבות המייסדים של החוקה הישראלית. גנץ ולפיד שלחו נציגים לנשיא, עבאס גם שולח, אני מניח שגם מירב תשלח באין ברירה. ליברמן עדיין מתחלחל מכך אבל גם הוא ישלח בסופו של יום. נכון, מגילת העצמאות זה בהחלט מרגש, אבל זהו הפתיח. החוקה זאת 'המנה העיקרית'. למפגינים היקרים, נא להמנע מלבלבל לנו את המח עכשיו. באמת תודה שצעקתם וכל הקומדיה הזאת. תודה מיוחדת לשפחות האדומות. אבל אנחנו כותבים כאן חוקה קיבינימיאט. על החתום ג'ורג' וושינגטון, ג'יימס מדיסון, אלכסנדר המילטון ובנג'מין פרנקלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מירב שלחה משלחת מכובדת וזאת לאחר 'התלבטויות רבות'. ----- *יו״ר מפלגת העבודה על שליחת צוות מו״מ לבית הנשיא:* *לאחר התלבטויות רבות, החלטנו בסיעת העבודה לשלוח צוות משא ומתן לבית הנשיא - דווקא בגלל שאנחנו לא מאמינות ומאמינים לנתניהו.* אנחנו נהיה שם - כדי לוודא מבפנים שחוקי ההפיכה המשטרית לא חוזרים להצבעה בכנסת בדלת האחורית. אנחנו נהיה שם - כדי לדאוג שעמדת המחנה הדמוקרטי שיצא במאות אלפיו לרחוב תישמע גם בתוך החדרים הסגורים. אנחנו נהיה שם - כדי לדרוש לקדם מגילת זכויות, לחזק את מעמד הכנסת ולהבטיח את עצמאות מערכת המשפט. זה נעשה בלב כבד ולא מתוך רצון. שקלנו להמשיך לזעוק מבחוץ. אבל המחשבה שנציגי הציבור יוכלו לרקוח שם קומבינה על חשבון הדמוקרטיה הישראלית לא מאפשרת לנו להישאר על הגדר. נציגי מפלגת העבודה המצוינות והמצוינים ישבו שם כדי לשמור על הדמוקרטיה הישראלית ועל האינטרס הציבורי. מקור : עמית סגל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים, ביבי לא שוכח מה שחשוב באמת, ומעלה להצבעה את חוק התרומות לביבי. דוקא ללא התלבטויות רבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנו ליבכם לביבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה אתה אומר, וכאשר ההודעה שלך מתחילה בפסוקית ''דת המחאה'' יש לי מעט מאד חשק להתאמץ. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחאה בשלב מסוים קיבלה זווית דתית כמעט בריטואל הקבוע והדגלים. אבל כהרגלם של כופרים, גם דת זאת תנותץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון כמו דת המנגל ביום העצמאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל התודעה לא משהו וגם לא פרקטית. זה לא כמו לאכול בבופה ממוזג, מזוגג ומרווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית פה על ההבחנה המבריקה שכאשר מנתקים פעולות מהמטרות, הסיבות, וההקשר שלהן, הן נראות חסרות פשר ממש כמו בדת. ואז ניתן לשרשר מילים שסטטיסטית באות אחרי דת אבל יחד הן חסרות כל הגיון, משל היית מודל שפה לא גדול במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו מה, הכל מטאפורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקפלן עדיין לא הייתי. אבל למוחים בעזה יש איזה טקס משלהם. בהחלט לא מפתיע, בהתחשב ברקע הדתי של רבים מהם (או לפחות: של רבים מהגרעין שיזם את ההפגנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבנו של פרופ ליבוביץ יש פרשנות מעניינת לפרשיה התנ"כית של משפט שלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לנסות לנחש את העתיד. מחר בבוקר יו''ש עשוייה להתפוצץ או גרוע מזה. אחרי כל ההפגנות והמפגנים חוזרים לאותם פוליטיקאים שהוכיחו את אזלת ידם ופשיטת הרגל שלהם. הליכוד מחשב להתפורר. יש שם אנשים שיודעים שאין להם מה לחפש שם ותורם יגיע. מצד שני המצב בין לפיד וגנץ נראה טרמינלי. תחושתי היא שניתן בהחלט להפיל בהקדם את הממשלה ואם זה לא יקרה, יהיה זה במידה רבה באשמת חברי האופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מנסה לנחש את העתיד. אני מנסה להעריך את המצב בהווה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |