|
יש נקודה בה ההבדל בין "לשקר ביודעין" ל"הטיית האישוש" הופך לחסר משמעות. אפשר להתפשר על "שקר עצמי", אבל תיאור יותר נכון הוא "אמונה שלא תלויה בעובדות", או פשוט "מאמין בתיאוריית קונספירציה".
דיברתי עם מי שתומכת בהפיכה המשפטית, אבל פחות מעורה בהצדקות ובפרטים. התגובות שלה כשאני מציג טיעונים (שאי אפשר לפטור ב"זה רק כי התקשורת/בית המשפט/אנשי המקצוע שמאלנים") הולכות לפי התסריט הבא: "כן, אבל אולי זה כי X". אני עונה שזה לא X. "אז אולי זה Y". כשאני עונה שזה לא Y היא אומרת שאולי זה Z. כשאני אומר שאת Z אני לא מכיר בשליפה, היא עונה "הנה, אתה רואה?". לנהל שיחה עם אנשים כאלה זאת בדיוק התחושה שהייתה לי כשדברתי עם תומך תיאוריות קונספירציה1 - כל טיעון מקבל מענה בצורת השערות מבטלות (עד כדי הצהרות מנותקות לחלוטין מהמציאות) עד שנמאס לך. ואם במקרה הצלחת להפריך טיעון שלו2, הוא פשוט עובר לטיעון הבא בלי להניד עפעף.
נקודה נוספת: כשהערתי לה על השתלשלות השיחה, התגובה הייתה "אבל זה לא מוכיח שאתה צודק". שזה אומנם נכון, אבל אמור להדליק נורות אדומות מהבהבות עם סירנה ברקע לכל מי שהאמת מעניינת אותו כהוא זה. אף פעם לא יצא לי להיתקל בדינמיקה כזאת בשיח בו אחד הצדדים לא היה מוטה באופן קיצוני, אבל בפעמים בהן נתקלתי בה בשיח על עניינים אישיים, דווקא ההצגה של הדינמיקה הצליחה לעיתים לשכנע את הצד השני4 לשקול מחדש את העמדה שלו באופן כן ולרוב (אולי תמיד?) לשינוי בעמדה. שים לב שמה שהצליח לשכנע לא היה טיעון לוגי כזה או אחר, אלא אינדקטור מאוד חזק לצד השני שהוא לא מנהל שיח רציונלי. זה כי people can't be reasoned out of a position they weren't reasoned into.
__ 1 סתם כדי להבין איך הוא חושב. לא כי הייתי תחת אשליה שאצליח לשכנע אותו. עוד נקודת דימיון בינו לחלק מתומכי ההפיכה. 2 פעם אחת הצלחתי לגרום לו להודות שאולי הטיעון שגוי, וזה הצריך מנורה שתתפקד בתור שמש וכדור גולף בתור כדור הארץ. זה היה אחרי שהוא סירב3 להבין על מה אני מדבר באמצעות הסברים מילוליים ושרטוט. 3 בכוונה כתבתי "סירב" במקום "לא הצליח". והנה עוד נקודת דימיון. 4 בחלק מהמקרים אני הייתי הצד השני. אם כי יש לי הרגשה שבטווח הארוך זה רק לימד אותי ליפול לדינמיקה מוטה שיותר קשה להצביע עליה.
|
|