בתשובה להאייל האלמוני, 12/02/23 18:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבנים החליטו הרבה דברים. אני חושב שאתה יכול להבין את ההבדל בין החלטה מתי נוצר העולם לבין החלטה מי משתייך לעם. העם הגרמני גם מחליט מי משתייך אליו ומי לא. זו לא החלטה אינדיבידואלית אלא קונצנזוס. האם הגרמני יכול להפסיק להשתייך לעם הגרמני כי ככה הוא החליט? שפתו גרמנית, תרבותו גרמנית, ההיסטוריה שלו גרמנית. האם הוא יכול להחליט להשתייך לעם הרוסי? היהודי לא יכול אלא להיות יהודי כי ירצה או לא, הוא תמיד ישתייך לעם היהודי. זה מקרה מוזר, שקיימת כמעט זהות בין העם והדת. ההיסטוריה הארוכה של העם ללא טריטוריה שמגדירה אותו, כשהוא לכאורה מוטמע בעמים אחרים אבל בעצם שומר על זהות נבדלת שמתבססת על הדת, יצרה את המקרה הייחודי הזה. עם מה אתה מתווכח? עם ההיסטוריה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני לא מבין זה למה אתה חושב שדעתם של הרבנים קובעת למישהו מלבד הרבנים. "העם הגרמני גם מחליט מי משתייך אליו ומי לא." מה? איך העם הגרמני מחליט משהו? הם עושים הצבעה של כל מי שחבר בעם הגרמני כל פעם שעולה השאלה אם מישהו חבר בעם הגרמני? אתה בטוח? ואם "העם הגרמני" יחליט מחר שמסי הוא גרמני אז מסי יהיה גרמני? ואיך זה ש"העם הגרמני" מחליט מי משתייך אליו ומי לא והעם היהודי לא מחליט מי משתייך אליו ומי לא? "היהודי לא יכול אלא להיות יהודי כי ירצה או לא, הוא תמיד ישתייך לעם היהודי." אז, רגע, יהודי יכול להחזיק באיזה דת שירצה? זה לא סותר קצת את מה שאמרת רק לפני חצי שעה? לא נראה לי שחשבת על זה עד הסוף. אני מתווכח עם ההגיון שלך (ורק שלך), אין לי שום בעיה עם ההיסטוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שגם ההיסטוריה היא לא מה שהיה פעם. אני חייב להגיד שההיסטוריה שלי קצת שונה משלך. זה נכון שבגלל העדר טריטוריה, הדת הפכה למרכיב מרכזי בלאום היהודי. מעובדת בסיס זו אתה קופץ ל"זהות בין העם והדת". זה לא נכון. תחיית העם היהודי היתה תחיה חילונית שכפרה בזהות הזו. לא זו בלבד שהציונים החילוניים כפרו בהנהגת הרבנים, הם עצמם היו חילוניים שלא קיימו את מצוות הדת היהודית. לא לחינם כיבה המתמיד בסיפורו של מ"ז פיארברג "לאן" את הנר, בעיצומו של יוה"כ, כאשר החליט שהתשובה לשאלה "לאן" היא "מזרחה". כל הסיפור של הציונות נפרש בין הקונגרס הרביעי לשישי של התנועה הציונית. בקונגרס הרביעי נקבע האופי החילוני של התנועה הציונית, כאשר אגודת ישראל פרשה מן התנועה הציונית, על רקע דחיית דרישתה כי החינוך ביישוב החדש בא"י יהיה דתי. בקונגרס השישי כבר היו הדתיים מיעוט קטן שיוצג ע"י תנועת ה"מזרחי" שנשארה בתנועה הציונית וממנה צמחה לעתיד התנועה הדתית-לאומית. בקונגרס זה הציונים התמודדו עם המשבר של תוכנית אוגנדה. בסופו של דבר, התנועה הציונית קשרה את גורלה עם היישוב בא"י. הסיבה לכך היתה לא פחות חשובה מן ההחלטה עצמה. מנהיגי התנועה הציונית מן המחנה החילוני-ליברלי שייצגו את יהודי מרכז ומערב אירופה, ניצבו לראשונה מול ההכרה שהקהילות מהן באו, דחו ברוב מוחלט את הפרוייקט הציוני והמסות של התנועה הציונית באות ממזרח אירופה, שם הציבור היהודי היה הרבה יותר דתי או מסורתי. הקשר הזה לא היה אידאולוגי. הוא היה קיומי. התנועה הציונית לא יכלה להמשיך להתקיים ללא הברית עם יהודים דתיים ומסורתיים. פשוט לא היו מספיק יהודים חילוניים ציוניים. 120 שנה אחרי כן, מסתיים החשבון שהחל ב-1903. גם יהודי רוסיה, פולין והשאר לא היו יהודים אמוניים בנוסח הרב קוק. התנועה הציונית במז' אירופה התבססה על המשכילים שמרדו בהנהגה הרבנית של הקהילה היהודית וזכור את תנועת הבונד החשובה שדגלה ביהדות לאומית סוציאליסטית ולא ציונית,שהיתה בזמנו לא פחות חשובה מן הציונים. הציונים הרוסים התגודדו סביב דגל של שלילת הגלות והמסורת שאתה מדבר עליה היתה בנוסח אחד העם ושללה באופן עמוק את האורתודוקסיה היהודית. כיבוד המסורת היהודית שאותו הזכרת היה לגמרי משני מול שלילה גמורה של הממסד הרבני האורתודוקסי. הדגל של הציונות החילונית היה תחיית הלאום היהודי החדש המתקיים על הטריטוריה שלו. אני יודע שבחינוך הדתי-לאומי מציירים את הרב קוק כשווה ערך להרצל בתחייה הציונית. אלא שבציבור הציוני חילוני לא היה לרב קוק שום משמעות. הקבוצה הדתית חזרה להיות מיעוט שעתיד להעלם. המסורתיות של הציונים החילוניים היתה תרבותית ולאומית ולא דתית. הציונים החיו את המסורת של הממלכה החשמונאית, של הקנאים ושל בר כוכבא ולא של רש"י והשו"ע. בחזון הציוני החילוני של עשרים השנים הראשונות, הטריטוריה היתה אמורה להחזיר את הדת לשוליים של הלאומיות היהודית. הפשרה שהתקבלה אז, היתה פסה"ד של רופאייזן שקבע שבן הלאום היהודי אינו יכול להיות בן דת אחרת. הוא לא חייב להיות דתי או אפילו מסורתי. הוא יכול להיות דתי. החוסר סימטריה שאין לך פיתרון לו, הוא שאתה יכול להיות דתי בחברה חילונית ליברלית. כנראה שאתה לא יכול להיות חילוני-ליברלי בחברה דתית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |