בתשובה למ. השור, 01/07/02 23:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים שאין לצבא אינטרס כזה, ממש כשם שאין לו אינטרס לשחרר חייל בן 21 מהשירות הסדיר. אבל, ברוך השם, מותר לקבוע כללים הנוגדים את האינטרסים של צה"ל, ובמקרה זה למשל אני מעריך שיש סיבות לא רעות לשקול לעשות כן. תחילתה של פשרה בין אותם אינטרסים מוטלים בספק1 לבין ההגינות הבסיסית יכולה להיות התרת האפשרות להתרת החוזה. המצב כיום הוא, שכל המלש"בים שמתחייבים מראש לשירות קבע אינם רשאים להתיר את החוזה, במה שנראה לפחות על פניו כסתירה ל"חוק יסוד - חופש העיסוק". סביר בעיני שאם תהליך דומה לזה יתרחש, צבאנו יאלץ לשנות את התיחסותו לאוכלוסיה המדוברת ואולי בכך יקטין משמעותית את חוסר שביעות הרצון הבולט2 של העתודאים משירותם, ויהפוך את התחתמם הבעייתית בגיל התיכון ל"מלוכלכת" קצת פחות. אני איני עתודאי, מצבי עגום אף יותר. הוחתמתי לשירות קבע בן שנתיים וחצי לפני הגיוס, בנוסף לקורס בין חצי שנה (הנערך בתנאים של שירות חובה לכל דבר, גם הוא לפני הגיוס) תמורת הכבוד המפוקפק להקרא "תוכניתן צבאי". כלומר תקופת שירותי הכוללת היא 6 שנים, כמו של העתודאים - אלא שרק שנתיים וחצי מתוכם הם בתנאים של שירות קבע, והצבא לא מימן לי תואר אקדמאי. מצטער אם מתקבל רושם של אגרסיביות ומרמור מהכתוב לעיל. ניסיתי להסתיר כמיטב יכולתי. 1 אני מטיל ספק. הרושם האישי שלי (שכמובן לא מתבסס על מחקר מעמיק, אך הוא בכל זאת חזק מספיק כדי שאספר אותו) הוא שכוח האדם הטכנולוגי-מדעי של צה"ל (המדהים למדי בהכשרתו והיקפו) מנוצל בחוסר יעילות *עצומה*, בעיקר בשל יכולת ניהול כושלת שהדרג הפיקודי (הבינוני והעליון) מתמיד בהצגתה. לאור זאת לא ניתן לצפות שאקבל בהבנה את הצורך של צה"ל בכוח אדם נוסף. כמובן שאין זה אומר שאני מתנגד לגיוס החרדים או לגיוס החובה. בעייתי היא עם שלושת השנים הנוספות שאאלץ לשרת. 2 חוסר שביעות הרצון הבולט של העתודאים בצבא נחקר ונמדד ע"י גופים צבאיים, שנמנעים (כצפוי?) מהצגתם בפני המועמדים לעתודה אקמדאית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |