|
||||
|
||||
אני מקווה שברור לך שאין משמעות למספר התומכים באף קריאה, אלא אם מספר המצביעים הכולל הוא קרוב ל-120 ח"כים. אם כבר, מתמיכה של 32 והתנגדות של 21 (ונמנע אחד), הטענה "98 תמכו בחוק" כנראה קרובה יותר למציאות מאשר הטענה "32 תמכו בחוק". |
|
||||
|
||||
אני חושב שראוי להדגיש עד כמה הויכוח על התקינות הפוליטית של הדרך בה עברה המהפכה המשפטית, שולי. אני מקווה שאתה יודע עד כמה אני מתנגד לשלטון נתנ' ולרפורמה המשפטית, אבל אני צריך להודות שבג"ץ הסתבך שלא בטובתו במצב לא טוב. הביקורת השיפוטית וסמכות הפרשנות של החוק הן א.ב. של שלטון תקין ודמוקרטי. אבל בג"ץ ניצל את החולשה והתדמית השלילית של חה"כ, כדי לעשות עצמו המבוגר האחראי ולהציל את המדינה. גם את המהלך הזה אפשר היה להצדיק ולקבל אלמלא חבר לסחבת בלי סוף ועינוי דין בבתי הדין ולהדרדרות שלטון החוק ברחוב ובמרחב הציבורי והפרטי. התקבל הרושם ששופטי בג"ץ מחלקים הוראות לרוה"מ, בזמן שאינם עושים כלום כדי למנוע השתוללות של נוער עבריין, פושעים וגובי פרוטקשן שעושים במדינה כשלהם. הצירוף הזה של רוה"מ כושלים שמנסים להטיל את אשמת כשלונותיהם לחיק הבג"ץ יחד עם ראשי כנופיות המסתובבים בגלוי עם שומרי ראש כאילו היו אפנדים ואוליגרכים, היה יותר מדי, עבור הציבור הכללי. בשעת צרה הבג"ץ מצא עצמו ללא גיבוי ציבורי רחב. דומה ששופטי הבג"ץ עצמם שכחו את אחד מעקרונות שיטת האיזונים והבלמים הדמוקרטית: לביה"מ אין חרב ואין ארנק. כל מה שיש לו זה הכבוד שרוחש לו הציבור. את הכבוד הזה לא רוכשים ע"י מינוי אמסלם, ביתאן וחימי לשופטים, אלא ע"י ישיבתם של השופטים בתוך עמם ולא על מגדל שן של צדק אבסטרקטי והחלטות אולימפיות. זהו שקר בזוי שבג"ץ הפריע לממשלה לגרש פליטים, ללחום בטרור או להעביר חוק גיוס הוגן. מצד שני, בג"ץ שלא בטובתו הכיר בכיבוש השטחים המוחזקים והפך עצמו אפוטרופוס לכל מה שמתרחש שם. כאשר הבג"ץ מצא עצמו מגינם של הפלשתינאים בשטחים ושל הפליטים, שאינם מכירים בו או בחוקיו, הם היו צריכים לדעת שהם נכנסו לשדה מוקשים. הסדר הנכון הוא חוק וסדר ואח"כ צדק משפטי ולא להיפך. |
|
||||
|
||||
בית המשפט העליון לא יכול למנות עוד שופטים ולבנות עוד בתי משפט. וזה מה שנדרש בעניין הסחבת. אפשר גם לנסות לייעל שם תהליכים, וגם זה נעשה בשנים האחרונות. אבל זה עדיין לא חולץ את הפקקים הרבים שיש שם בגלל העומס. |
|
||||
|
||||
אני יודע וזוכר שדוקא אהרון ברק כן ניסה להלחם בסחבת ויש מערכת הבודקת הספק של שופטים. אבל כל מי שנפלה עינו על פסקי דין של מאות עמודים והרי החרטטת המשפטנית הנשפכת בכתבים האלו, יודע שיש משהו מעבר לעומס בסחבת הזו. זה נראה לך סביר שמשפטים נמשכים במשך שנים? לצערי, דוקא אהרון ברק, שאשם בסחבת פחות מכל האחרים, באישיותו הפרופסורית וההרווארדית שהיא הניגוד לאישיות העממית והמפשטת שנדרשת כאן הוא ההסבר לסחבת הזו. למי שלא זכה לקבל בביה"מ את תשומת הלב והסעד שציפה לו, לא חשוב מה חבריו של ברק בהרווארד חושבים על ביה"מ העליון שלנו. |
|
||||
|
||||
הויכוח על הדרך בה חוקקו חוקי היסוד בשנות ה-90 חשוב במידה בה שקרים אודותיה משמשים להצדיק את ההפיכה המשטרית. בג"ץ לא ניצל דבר, אלא נוצל בעצמו כשעיר לעזאזל על ידי פוליטקאים ציניים. כל הדיבורים ברקע אודות סחבת משפטית, עינוי-דין והדרדרות שלטון החוק הם לא יותר מאשר תעמולה ומניפוליציה. המהפכה של ביבי, לוין ורוטמן מסרסת את הביקורת המנהלית של בג"צ על הרשות המבצעת, ואת הביקורת השיפוטית של בג"צ על הכנסת. כלומר, היא עוסקת במבנה המשטר בישראל ואין לה (בינתיים) שום נגיעה לבתי המשפט הפלילים, בתי המשפט האזרחים, בתי המשפט לתעבורה וכיוצ"ב (מלבד העובדה השולית שבית המשפט העליון ובבג"צ חולקים בניין וסגל). |
|
||||
|
||||
אני מסכים לכל מה שכתבת מלבד המשפט ''כל הדיבורים ברקע אודות סחבת משפטית, עינוי-דין והדרדרות שלטון החוק הם לא יותר מאשר תעמולה ומניפוליציה''. אתה הרי לא טוען שאין תרעומת בציבור על הסחבת המשפטית. אני מסכים שאין שום קשר ענייני בין הסחבת בבתי המשפט לרפורמה המשפטית והקשר הוא תירוץ בלבד. מה שנבאתי וכתבתי הוא שרוב אזרחי ישראל אינם חשים כלפי ביה''מ (הגנרי) את אותה תחושת הערכה והכרת הטוב שהם היו צריכים לחוש כלפיהם ולכן יהיה קשה לגייס אותם בהמוניהם לטובת שופטי הבג''ץ. כאשר אינך מרוצה מקו האוטובוס שבו אתה נוסע, יהיה קשה לגייס אותך למנוע את פיטורי הנהלת חברת האוטובוסים, גם אם אין קשר ישיר בין הדברים. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שהם ''תעמולה ומניפולציה'' בהקשר הנוכחי. בוודאי שיש במערכת המשפט בעיות אמיתיות, הן פשוט לא קשורות לעניין אלא כהסחת דעת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |