בתשובה לkozmo, 22/01/23 11:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה לי דיון מעניין עם האייל האלמוני. אני טענתי שאנחנו חייבים חוב מוסרי למייסדי המדינה, והוא טען שלא. לא הגענו להסכמה. אולי זה עניין אישי, קרי סובייקטיבי, בסופו של דבר. אישית אני מרגיש מחוייב לדודים שלי שהיו שותפים להקמת המדינה (ארבעת האחים הגדולים ז"ל של אמי ז"ל: הבכור היה בבריגדה היהודית, השני היה בלח"י, ישב במחנה בקניה שעשו עליו את הסדרה, השלישי היה בפלמ"ח והקטן היה בגולני או גבעתי ולחם בגליל במלחמת העצמאות. אמא שלי התגייסה רק בשנת 50'. כולם יצאו בחיים אבל סבא שלי מצד אבא נפל במלחמת העצמאות). לגבי עליונות המשפט (הניסוח של בגין למה שנקרא היום 'שלטון החוק') למה שאתנסח בסרבול כשיש דובר רהוט ממני: כאופוזיציונר (1951): עליונות המשפט – למה? יש וישאולונו - בשם 'הדמוקרטיה', כמובן - כלום זה דמוקרטי, שחמישה או שבעה או אחד עשר אנשים, אשר לא נבחרו על ידי העם, יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה 'פסק דין' החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת והדמוקרטיה המוצגת על ידי מי שהציג את השאלה הזו, אינה אלא סילוף המושג של שלטון העם. אפשר להקשות כנגדו: כלום זה דמוקרטי שאיש אחד, או אחד עשר או חמישה עשר אנשים הקרויים 'מיניסטרים' ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויחליטו, למשל, על ידי שיניעו את 'הרוב' שלהם בבית הנבחרים לקבל 'חוק' שעל פיו כל חייל או כל שוטר, רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של האזרח ולערוך בו חיפוש או לפתוח את מכתביו של האזרח וביניהם את מכתביו המשפחתיים האינטימיים – כלום זו תהיה דמוקרטיה או זו לא תהיה אלא דמוקרטיה פורמליסטית, 'החלטת הרוב', דמוקרטיה מזויפת שתכנה הממשי עריצות?... "על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית־הנבחרים - לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט, כלומר קביעת החרויות האזרחיות כ'חוק יסוד' או 'חוק עליון' ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". וכראש ממשלה- 'ליועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל יש מעמד מיוחד. אינני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט. […] בגלל אותו מעמד, הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה'. הממשלה פרסמה הודעה שהיא 'דוגלת בעקרון עליונות המשפט על כל רשות מרשויותיה המבצעות של המדינה, לרבות הממשלה עצמה' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(אני די בטוח שגבעתי לא היו בגליל במלחמת העצמאות, אז כנראה שגולני) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. החוב המוסרי הוא חוב שלא כולם זכו להיות חייבים ומשכך הם מראש לא מרגישים חייבים. וכמו שציינת 'זה עניין אישי, קרי סובייקטיבי'. 2. לגבי עליונות המשפט. ראשית, אני עדיין לא בטוח ש'רפורמת לוין' תסתור את נאומו של אותו אופוזציונר נרדף בשנת 51' ולפחות למי שטוען שיש בנאום זה משהו מכונן. ועדיין - זהו עליונות החוק שאין לסתור אותו ולא עליונות המשפט או השופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליונות המשפט (= שלטון החוק) משמעותו המעשית במילותיו של בגין היא מצד אחד "מתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות." ומצד שני כפיפות החלטות הממשלה לשיקולי היועמ"ש שהממשלה אינה מתערבת בהם. תקשיב למנגינה שעולה מהמשפט הזה "הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה." באזני זו מנגינה של הלויים על מדרגות בית המקדש ביום ששי בבוקר. זה לא רק אותו נאום נבואי של אופוזיציונר נרדף משנת 1951. בגין מאז ומעולם, גם כראש ממשלה ("יש שופטים בירושלים"), ראה את כל החלטות זרועות השלטון ככפופות לחוק, שהיועמ"שים ובית המשפט העליון הם נציגיו עלי אדמות. זה ביסוד משנתו. "חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט." נובמת, זה בגין! הוא התייחס לממלכתיות בחרדת קודש ולא היה עולה על דעתו להתווכח עם החלטות היועמ"ש. אתה יכול לדמיין את בגין (או שמיר) מנסים להשיג החזר הוצאות על ביתם הפרטי מהמדינה, או מתווכחים עם החלטות ועדת השלשה במשרד מבקר המדינה על טובות ההנאה שקיבלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא ראיתי שום איזון ב'מצד אחד לתת לשופטים לבטל את החוק', שמשמעותו האמיתית הוא החלשת כוחה של הרשות המחוקקת מול הרשות השופטת 1 - אל מול הכפפת הממשלה ליועצת המשפטית. כלומר שוב החלשה כוחה של הרשות המחוקקת לפקיד שנאמן לערכים של הרשות השופטת. היכן הוא האיזון אם היה רצון להדגיש איזון. 2. כמדומני שעליונות החוק היא זה שמנחה את בית המשפט לקבל החלטות ולא עליונות המשפט היא זאת שמנחה את הרשות המחוקקת לחוקק חוקים. ------- 1 אם אני לא טועה, 'מתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות' יהיה בתוקף גם ברפורמה. אני בהחלט חושב שזכויות וחירויות אזרחיות חייבות לקבל מעמד על בכל הסדר שהוא , ולפי מיטב הבנתי, זהו המתווה המתגבש. המתווה המשפטי להסדרת נושא הגיוס מוביל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הצחקת אותם, הם כבר מתכוונים לבטל את חוק יסוד זכויות האדם בגלל שלא הצביעו עבורו 61 חברי כנסת לפני 30 שנה (בקריאה שנייה דוקא הצביעו 80, אבל למי אכפת). (כן, ו"לחוקק חוק חדש במקומו" - ממש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימינו עמוסי הפייק והספינים, הדלפה היא מידע אמין לא פחות - ואולי יותר - ממה שפוליטיקאי אומר בגלוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש במה שאתה הרבה מן הצדק. מה גם שזה 'הארץ', ושם הדלפה זאת הדלפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לא היתה לאיזון. להיפך- לתנועת מלקחיים. כדי להראות שבגין של 1981 כפף את ראשו בפני היועמ"ש בדיוק על פי האידאולוגיה של בגין של 1951. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתך, לו בגין היה חי פוליטית ב-92', רבין היה מנצח אותו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכן, כי באותן שנים היתה תנועה שמאלה בציבור הבוחרים. מרץ קיבלה 12 מנדטים בבחירות 92. אולי הוא גם היה נתפס כמיושן. לא שכחו לו את הביטוי "היו להם מכונות יריה?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חושב כך. ואולי אפילו את נתניהו - לו היה מתמודד מולו ב-92'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתניהו ב 92' עוד לא היה בשל לראשות ממשלה כי היה בסך הכל סגן שר. בשלוש השנים שלו כראש האופוזיציה הוא התכונן היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי לא היה בשל, עברו שלושים שנה ועכשיו הוא רקוב, רקוב מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טושה! __________ הזכיר לי סצנה בסרט שאחד שולח לחברה שלו תמונה של ריצ'רד ניקסון בתור dick pic וכותב מתחת sorry it's crooked |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתייחס לבגין, אבל אזכיר כשאשר שמיר ופרס לא היו מרוצים מהחלטות היועמ״ש הם החליפו אותו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |