|
||||
|
||||
ניטפוק: שני נשיאים בשלוש כהונות (בוש הבן פעמיים וטראמפ). מאז 1992, רק ב־2004 היה רוב רפובליקני מבין הבוחרים. ב־2000 וב־2016 נבחר נשיא על ידי מיעוט מכלל הבוחרים. |
|
||||
|
||||
שיטת בחירת הנשיאים שם היא חלק מהשיטה הדמוקרטית שם שגם עליה אין עוררין. כפי שאמרתי בתגובה קודמת כל עוד לא הגיע מצב שבו ''אין מספיק סוכר בקקאו'', הכול בסדר ולא דרושים שינויים. |
|
||||
|
||||
"שיטת בחירת הנשיאים שם היא חלק מהשיטה הדמוקרטית שם שגם עליה אין עוררין." על שיטת האלקטורים יש כל כך הרבה ביקורת, על אחת כמה וכמה אחרי שנבחרו שני נשיאים הרסניים בקולות מיעוט, שצריך להיות ממש חירש לא לשמוע אותה. "כל עוד לא הגיע מצב שבו "אין מספיק סוכר בקקאו", הכול בסדר ולא דרושים שינויים." כל עוד שלא מכירים את העובדות והן לא משפיעות עליך אז כנראה שבאמת הכל בסדר. מבחינת חלק גדול מהאמריקאים (בסביבות ה-60% לפי הסקרים האחרונים) הכל לא בסדר. למה אתה מתעקש לדבר בכזאת נחרצות על דברים שאתה לא מכיר ושחיפוש של חצי שניה בגוגל ילמד אותך עליהם? נדבקת משפטל? |
|
||||
|
||||
ביקורת שלא גרמה לשינוי השיטה עשרות רבות של שנים ומן הסתם לא תשנה אותה גם בעשרות השנים הבאות, בעיני אינה ביקורת רצינית. אבל זה הנושא הטפל1. אנחנו מדברים על שיטת מינוי השופטים. אם יש פגם בהליך הדמוקרטי של הבחירות שמשפיע גם על בחירת השופטים, צריך להתמקד בפגם עצמו ולתקנו ולא להתחיל מקטרוג על שיטת בחירת השופטים, כי לא שם דרוש התיקון. 1 לו הייתי מאמץ את שיטת הוויכוח שלך, ושל כמה מעמיתיך, הייתי פותח את תגובתי במלים: "יש לך הכישרון להיטפל לטפל". לא ביקשתי ממך שום חוות דעת על מנהגי העקשניים, ולא עצות מתי ומה לחפש בגוגל. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד, הרף שאתה מעמיד על מנת לקרוא למשהו "ביקורת רצינית" בארה"ב הוא לא אותו רף שאתה מעמדי לאותו הדבר בישראל. כל מנת לשנות את החוקה בארה"ב צריך רוב של שני שליש בקונגרס ובסנאט ושלוש רבעים מהמדינות. בתרגום לישראלית, שני שליש זה 80 חברי כנסת ושלוש רבעים זה 90 חברי כנסת. התמיכה בשינוי שיטת השופטים שמציע לוין מעולם לא עברה את ה-51% אחוזי תמיכה. אם הביקורת בארה"ב היא לא רצינית, גם זו בישראל היא לא רצינית. אם הביקורת בישראל היא רצינית, גם זו בארה"ב היא רצינית. "אם יש פגם בהליך הדמוקרטי של הבחירות שמשפיע גם על בחירת השופטים, צריך להתמקד בפגם עצמו ולתקנו ולא להתחיל מקטרוג על שיטת בחירת השופטים, כי לא שם דרוש התיקון." יש שני פגמים שמעצימים זה את זה. (1) פגם בשיטת בחירת הנשיאים עליו דיברנו, ו(2) פגם בשיטת בחירת השופטים שחשבתי שהוא מובן מאליו, אבל מתברר שהוא לא, אז הנה פירוט: טראמפ היה נשיא 4 שנים ומינה 3 שופטים אובאמה היה נשיא 8 שנים ומינה 2 שופטים, בוש האב היה נשיא 4 שנים ומינה 2 שופטים, קלינטון היה נשיא 8 שנים ומינה 2 שופטים. ניקסון מינה 4 שופטים במשך 5 שנים, קרטר מינה 0 שופטים במשך 4 שנים וכו' את שני הפגמים ראוי היה לתקן. שני הפגמים צועקים לשמיים. כמעט כל אזרח אמריקאי מכיר את הפגמים האלה. צריך להיות קצת בור בשביל לטעון ש"זה הליך הגיוני והציבור יודע שאלה כללי המשחק ואינו חש פגוע בשל כך". זה הליך לא הגיוני, והציבור חש מאד פגוע בשל כך (אמנם לא 75% מהציבור, אבל 60% מהציבור בוודאי). אמנם לא ביקשת ממני עצה, אבל זה לא הולך להפריע לי לי לתת לך אחת: לפני שאתה קובע משהו בנחרצות על סמך תחושות בטן1 בדוק אם הוא נכון. בורות היא לא סיבה לגאווה. 1 אגב, ללמוד משהו משפטל וחבריו גרוע מללמוד מתחושת בטן. |
|
||||
|
||||
1- הצירוף של "שפטל" ו"גאווה" בסיפא הזכיר לי משהו שהעלה את השאלה למה אתה נטפל לאיש החביב הזה? (אמנם גם עזר וייצמן השתמש במילה הזאת - שהיא יופמיזם של faggot למי שאינן יודע - בשנת 1996, אבל לפחות נשמעה שם אח"כ התנצלות מגומגמת בנוסח "דבריי לא הובנו כהלכה", ובכל מקרה זה היה מזמן) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |