בתשובה לשוקי שמאל, 05/01/23 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשאלתך בסוף תגובתך, התכוונתי לעובדתי וגם שייך לטענתי. לא הבנתי מה אתה טוען בתגובתך זו. מה זה חשוב לענייננו אם פולינה או חוקרי להב בצעו את הפשעים? היו כאן "תרגילי חקירה" חריגים, ובוודאי לא אופייניים לעבירות של צווארון לבן. מבחינת ההגנה זה לא משנה מי ביצע את הפשעים, ואין כאן רדיפה של חוקרת מסויימת. לחוקרי להב עוד נגיע. אל דאגה. יהיה שמח. וכבר, לפחות במקרה של "תרגיל החקירה" בחקירת חפץ אנחנו יודעים כבר מי האחראית הראשית. הייתה הודאה שלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מבלבל בין מה שאתה (או מקור ראשון) טוענים לבין העובדות. אתה (ועוה"ד ז'ק חן) טוענים שהחקירה היתה חריגה. העדה טענה שלא עשתה שומדבר חריג (מלבד מיקום החקירה במתקן של המשטרה) או חורג מן החוק ואם היה משהו חריג אז הוא היה אצל השוטרים. אגב א, גם הטענות על חריגה בחילוט נכסי האלוביצים היא שטות מוחלטת. האלוביצים בהחלט חריגים מבחינת עושרם הכלכלי כך שהשוואות לא תופסות. גרוע מזה, כבר נטען בעבר ולא אחת, שהמשטרה מגזימה מאד בחילוט נכסי חשודים וההוכחה לכך היא בפער הבלתי מתקבל על הדעת בין הסכום המחולט לבין הסכום שבסופו של דבר מוחרם. אגב ב, בעניין חקירת חפץ, אתה שוב מבלבל בין טענותיך לבין עובדות. כל מה שאושר הוא שהועדה בפרקליטות שפקחה על חקירת חפץ במשטרה יודעה מראש על התרגיל שעומדים לערוך לחפץ. בכלל לא ברור אם מנדלבליט ידע על כך והמידע החדש רק מחזק את הסברה שהתרגיל היה חוקי. ובכלל די כבר עם היללות על התרגיל שנערך לחפץ. מה ציפית לראות בחקירת עבריין, סיגרים ושמפניה ורודה? מי שטוען שתרגיל מסוג זה הוא חריג חי בעולם של בידיון ספרותי וטלביזיוני שם המוחות העליונים של שרלוק הולמס וקולומבו מתגברים על מזימותיהם של גאוני פשע מתוחכמים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין מה שכתבתי ובין העיתון ''מקור ראשון'', שבו, לא יצא לי לעיין בחודשים האחרונים, ואיני יודע מדוע שוב ושוב אתה משדך בינינו. הטענה שמנלבליט (וכל צמרת הפרקליטות וגם אלשיך) ידעו על ''התרגיל'' הזה, והודאת הפרקליטות האחרונה מוכיחה זאת, מוצגת לאחרונה באמצעי התקשרות, ולהם אין, כמוך, החוצפה לומר שהם עדיין מחזיקים בטענתם השקרית שלא ידעו. אשר לחוקיותו של ''תרגיל החקירה'' הזה, אני שוב מציע להמתין ולשמוע מה אומרים השופטים במשפט הזה עליו. אני בטוח שתופתע. ובאותו הקשר, ישנו סיפור ידוע על ניסוי שנעשה שבו אנשים נורמטיביים חשמלו אנשים אחרים, ולא חדלו מכך גם כששמעו את זעקותיהם, משום שהוסבר להם שמדובר בניסוי חשוב ותקין. קשה היה לי להאמין לסיפור הזה, אבל כשאני רואה את מה שאתה ועוד כמה כאן כותבים, אני מתחיל להשתכנע שמדובר בסיפור אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שטענותיך והפרשנות שלך שהבאתי, זהים למה שנכתב שם. באשר לקשר בין דבריך לבין מקור ראשון, נאמנים עליי דבריך. זה לא יהיה בגדר חידוש שאמצעי תקשורת שונים משכפלים ומעתיקים חומרים זה מזה או לחילופין ניזונים מאותו מקור בעל עניין. לגבי הניסוי, אני חושב שפרשנותך לא נכונה. הרציונל של הניסוי היה קשור לשורשי הנאציזם ומה שהוגדר בזמנו הבנאליות של הרוע. אני לא חושב שהדגישו להם שמדובר בנושא חשוב. להיפך,נאמר להם שמדובר בניסוי פסיכולוגי שגרתי של מנגנוני פידבק. כן היתה כוונה ליצור אוירה של אישור חברתי של הניסוי (מה שהגדרת תקין). מה שהדגימו בניסוי הזה היה abuse of power ומצד שני הדגימו שלרוב האנשים אין מה שהוגדר כמצפון או קוים אדומים אישיים. במקרה הטוב הם משתמשים במוסכמות חברתיות לקביעת הגבולות שלהם. אם לא סימנו להם מבחוץ גבול, הנבדקים לא קבעו אותו בעצמם ונטו לעבור גבולות שאולי היו מציבים אם היו מתבקשים לעשות זאת. הקשר היחיד שאני יכול לראות בין הניסוי לבין פרשת נתנ', היא שאם לא יחוקקו בחוק את גבולות הסמכות של הנבחרים, הם לא יקבעו אותם בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עצמך הבאת את מה שאמרה העדה: "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". זה ציטוט מ"מקור ראשון"? מקור אחרון? מקור אחר? אינך מאמין שהיא אמרה את זה? ואם היא כן אמרה, מה כל דיבוריך על פרשנות? היכן הפרשנות הבלתי נכונה שלי, שהיא זהה לכל מיני פרשנויות שלא ראיתי, ומה הפרשנות הנכונה שאתה לוקח רק מעצמך ואינה זהה לשום פרשנות אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא מן ההנחה שזה בדיוק מה שהיא אמרה. עכשיו באה פרשנות קירוב אפס: היא מספרת שהחקירה היתה חריגה מבחינת אנשי הרשות לני"ע מפני שהיא לא נערכה אצלם במשרדים אלא במתקן של המשטרה, לה"ב 433. נכון, נדרשה כאן מעט פרשנות מצידי, אבל היא מינימלית וזה קרוב מאד למה שהיא אמרה מילולית (מחוץ לבית). עכשיו באה פרשנות מסדר 1000: כשקריב הודתה שהחקירה היתה חריגה, היא התכוונה לחריגה במובן שהופיע בשאלתו של הפרקליט (ז'ק חן) כלומר חריגה במובן שהתעללו באדם חולה ומבולבל, עצרו את אשתו ובנו כדי לאיים עליו, חקרו את חותנתו ועיקלו את תכולת ביתו כולל התכשיטים וכל הסיפור הזה שטווה מכונת התעמולה של נאשם מס' 1. זו פרשנות אפשרית אבל אין לה שום סימוכין בדברי העדה. אכן העדה אמרה חריגה, אבל אין שום ודאות שהיא התכוונה לחריגה במובן שמפיצה התעמולה שלכם. נהפוך הוא, לאורך כל החקירה היא סרבה להודות בשום חריגה מן הנהלים או החוק מצידה. ופרשנות אחרונה בקירוב ראשון או שני: העדה רומזת לכך שאולי החקירה היתה חריגה בסטנדרטים של רשות ני"ע, אבל לא חריגה עבור לה"ב 433. גם לפרשנות הזאת אין סימוכין ישירים בדבריה, אבל הם מתאימים לרוח תשובותיה הקודמות. באופן עקבי היא הכחישה כל חריגה מצידה, אבל סירבה לקחת אחריות על מעשי השוטרים החוקרים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר הוא שלדעתך פולינה לא הבינה את השאלה, והחליטה לענות על שאלה אחרת. מה אומר ומה אדבר. תהיה לי בריא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הבינה את השאלה מצויין והחליטה לענות מה שענתה. מה שנשאר הוא שאתה ומכונת התעמולה החלטתם שהיא הודתה שהחקירה היתה חריגה. במציאות היא חזרה ואמרה שלא היתה שום חריגה מצדה ואם היתה חריגה מצד השוטרים היא לא אחראית ולא יודעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |