|
||||
|
||||
אני מדבר על אירוע מסוים שעלה בחקירתה של פולינה. בחקיקה נאמר בפרוש שבמקרה הזה לא היו צווי תפיסה, וזה לא נסתר לא על ידי העדה ולא על ידי תירוש שהייתה נוכחת בדיון הזה. אולי היו עוד תפיסות. |
|
||||
|
||||
חיפשתי "פולינה משאיות" בגוגל, והגעתי למה שנראה כמו דיאלוג מתוך המשפט ברוטר (למטה העתקתי-והדבקתי את ההתחלה). על זה אתה מדבר? אם כן, נראה שבדיוק על התפיסה הזו מדובר. ------ כנרת בראשי: עו״ד ג׳ק חן מביא את החלטה של הש׳ עמית מבית המשפט העליון על תפיסת החפצים והתכשיטים של מש׳ אלוביץ להלן הציטוט: ״הגענו אפוא למסקנה כי חפצי האמונות והתכשיטים בביתם של המבקשים נתפסו שלא כדין תוך חריגה בוטיה וידועה מראש מצו החיפוש והתפיסה. הפגם אך שמתעצם בהינתן שלאחר התפיסה המדינה גם לא פנתה לבית המשפט ברוח הוראת סעיף 240ב) לחסדפ. עדת התביעה פולינה החוקרת ברשות לני״ע מנסה להתנער מהאחריות כחוקרת ראשית בתיק ואומרת לא ידעתי. ג׳ק חן: לא הייתה פה שום הפתעה והתפסיה האלימה נועדה להטיל מורא פולינה: אני לא קיבלתי החלטות לעניין איך יראה החיפוש וצווי התפיסות. עו״ד ג׳ק חן: היית שם וראית ... |
|
||||
|
||||
כנראה שכן. האירוע הזה התחולל תוך כדי החקירה. קשה לי להאמין שאתה מאמין שפולינה החוקרת ותופסי הרכוש נפגשו שם במקרה. |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך. כפי שציטטתי קודם, "במסגרת החקירה, ניתנו צווי חיפוש ותפיסה על ידי בית משפט השלום ומכוחם נתפס...". הרכוש נתפס כחלק מהחקירה, בוודאי שהוא התרחש במהלכה, ובוודאי שהחוקרים היו מודעים לכך (הם ביקשו את הצווים!). מה אתה מנסה לומר? |
|
||||
|
||||
כן. אני בלבלתי עם ''כונס נכסים'' שהגיע לא ממך אלא מצפריר כהן, ובטעות ייחסתי זאת לך. |
|
||||
|
||||
ובכן, אתה מסכים שחלק מהתפיסה נעשה בניגוד לחוק. בחקירה עלה שלמקום הגיעו גם שמאי אומנות לצורך תפיסת חפצי האמנות. לענייננו זה בכלל לא משנה שהרכוש הזה הושב לבעליו בעקבות הוראת בית משפט. אנו מדברים על אמצעים פסולים וגם מנוגדים בפירוש לחוק שנעשים כדי לשבור חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים, ובמקרה של אלוביץ למרבה ההפתעה ללא הצלחה. אז כל הכבוד לבית המשפט. אבל המעשה הפסול כבר נעשה וכאמצעי חקירה פסול הוא עשה את תפקידו ברגע שנעשה. |
|
||||
|
||||
אני שוב מחזיר אותך לפסק הדין. המדינה טענה שלצורך תפיסת התכשיטים וחפצי-האמנות, לא היו צורך בצווים מפורשים מכיוון ש-"תפיסה מכוח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי אינה טעונה צו שיפוטי, וכי האיזון לסמכות התפיסה נקבע בביקורת השיפוטית לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי. כן נטען כי מקור סמכות נוסף לתפיסה הוא סעיף 297 לחוק העונשין". פסק הדין המדובר ניתן בערעור לבית המשפט העליון, לאחר שבית-המשפט השלום ואחריו בית המשפט המחוזי הסכימו עם המדינה (וגם העליון, בסופו של דבר, השיב לאלוביצ'ים רק את התכשיטים). כך שבשום-מיקרה אי-אפשר לתאר זאת כ-"אמצעים פסולים וגם מנוגדים בפירוש לחוק", מדובר בכל היותר על מחלוקת משפטית בעניין טכני ופעוט1 שהוכרעה רק לאחר דיון בשלוש ארכאות. הדברים אודות "שבירת חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים" הם סיפורי-מעשיות, ולשימוש שלך בשקרים2 אלה כדי לבסס הכללות אבסורדיות וזדוניות כמו "בשמאל... לא אוהבים אנשים" אתאפק בינתיים מלתת כותרת. 1 טכני ופעוט - כי בסופו של דבר נתפס רכוש רב, מכוניות, נדל"ן וכו'. המחלוקת הייתה רק סביב חפצי-אמנות והתכשיטים שמן הסתם לא נכללו בצווים המקוריים רק כי המדינה טעתה לחשוב שלצורך תפיסתם אין צורך בצו ולא ביקשה שיכללו (אחרת היא פשוט הייתה מבקש, ומן הסתם גם מקבלת). 2 אני לא אומר שאתה משקר, אלא שאתה טועה ומפיץ שקרים שאחרים מספרים. |
|
||||
|
||||
אם לא "שבירת חשוד על מנת שיצייץ בדיוק את הציוצים הנכונים", לשם מה בוצעה תפיסת הרכוש (כולל הורדת טבעות מהאצבעות) במסגרת החקירה1? 1 אני לא אומר שאתה משקר, אלא שאתה טועה ומפיץ שקרים שאחרים מספרים. |
|
||||
|
||||
למה אתה לא פשוט קורא את פסק הדין (או מפעיל היגיון פשוט)? כתוב שם שהיא בוצעה, כי לכל הפחות פקודת סדר הדין הפלילי קובעת שחיפוש ותפיסת נכסים בשלב חקירה תתאפשר לתכלית ראייתית או לתכלית של חילוט, ובנוסף חוק איסור הלבנת הון (שעל הפרתו, בין השאר, נחקרו האלוביצ'ים) מאפשר "חילוט רכוש בשווי". השופט מפרט: אזכיר כי מכוח סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, היקפו של החילוט הוא רחב ביותר, ומאפשר אף תפיסה של רכוש שאינו קשור בעבירה (עניין ברוך, פסקה 4 והאסמכתאות שם). החילוט של רכוש בשווי אף מרחיב את סמכות החילוט בחוק איסור הלבנת הון על פני מקבילתה בסעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים, שם נדרשת זיקה בין הרכוש המחולט לבין ביצוע העבירות (עניין ברהמי, פסקה 41). והוא שוב מדגיש: לבקשת המשטרה, ניתנו על ידי בית המשפט ביום 8.2.2018 שורה של צווי תפיסה לצורך חילוט, שהתייחסו כאמור לחשבונות בנקים, נכסי נדל"ן ורכבים. צווים אלו אינם מענייננו. |
|
||||
|
||||
ההיגיון הפשוט שלי לא מאפשר לי להבין לאיזה צורך דרושה תפיסת הרכוש לחקירה, ולשם מה נמצאת החוקרת במקום1. הטקסט שהבאת מתוך פסק הדין לא היה עוזר לי להבין גם לו קראתי. 1 מזכיר לי שבזמן שאוליאל הודה שהשליך בקבוק תבערה לבית בדומה, באותו רגע הוא לא עונה. אבל הוא עונה קודם לכן, וזה שעינה אותו היה נוכח במקום בעת שהודה. ההודאה הזאת התקבלה, כמובן, כחוקית ובלתי בעייתית על ידי בית המשפט. |
|
||||
|
||||
לא נורא. אבל אני מקווה רק שברור גם לך בשלב זה שההגיון הפשוט שלך מתנגש עם חוקי מדינת-ישראל ולא עם פרקטיקת החקירה במקרה הספציפי הזה, ושאף אחד לא החרים את הרכוש של האלוביצ'ים סתם ככה באופן לא חוקי ובלי שום סמכות (כפי שתיארת זאת בתחילת הדיון), ושההיגיון (אותו אתה לא מבין, בסדר) לא קשור בשום אופן לתיק 4000 מכיוון שהוא עוגן בחקיקה שנים רבות לפני שהיא החלה. |
|
||||
|
||||
"חקירה" מעצם הגדרת המילה, מטרתה לגלות דברים חדשים. אני טוען שבמקרה הזה (וכפי הנראה בהמון מקרים אחרים שלא מגיעים לידיעת הציבור), המילה הזאת מקבלת משמעות אחרת. החוקרים אומרים שהם יודעים מה האמת1, ומטרת החקירה היא שהנאשם יודה במה שהם טוענים שהם יודעים. השיטה שבה הם פועלים כדי להשיג את מטרתם זאת היא הפעלת לחץ על הנחקר. כשאני מעלה טענה זאת, שבעיני היא מובנת מאליה, אתה אומר שבתמימותי אני מפיץ שקרים. ואז אני שואל: אם לא לשם כך נערכת החקירה אז לשם מה? ותשובתך היא ציטוט חוק שאולי אומר שזה מותר אבל לא עונה על שאלתי. ועל "שיטת הבאת האימהות הישישות לחקירה" אתה אומר שמדובר (אולי) בתרגיל חקירה נבזי אבל כשר. ושוב אתה לא עונה על שאלתי. אם האמירה שמדובר בהפעלת לחץ על הנחקר כדי שידקלם מה שהחוקרים רוצים היא שקר שאני מפיץ, אז לשם מה "תרגיל החקירה" ה"כשר"? הרי אנשים לא עושים כל דבר שהוא חוקי וכשר רק בגלל שהוא חוקי וכשר ומותר להם. צריכה להיות סיבה לכך. 1 ואני לא מאמין שהם מאמינים בכך. |
|
||||
|
||||
יש מצב שאותן שיטות חקירה פסולות ולחצים נוראים שהחוקרים לשיטתך משתמשים בהם, מופעלים גם על חשודים בפשעים על רקע לאומי (ערבים) או שסניף מרץ בפרקליטות המציא את השיטות האלו במיוחד עבור נתנ' ומקורביו? |
|
||||
|
||||
למען ההגינות צריך לציין שדב היה ביקורתי כלפי המערכת המשפטית עוד לפני פרשיות נתניהו. אולי תרם לכך גם נסיונו האישי עם חקירת משטרה. |
|
||||
|
||||
בפרשה שלי היה מדובר יותר בחוסר מקצועיות מאשר ברשעות. ההתנהלות שלהם גרמה לי אי נוחות מסוימת אבל לא יותר מכך. |
|
||||
|
||||
יש המון תגובות שלי באייל שעונות לשאלתך. למשל השורה הראשונה ב תגובה 744363 . אמרתי מספר פעמים שאני נגד כל חקירה שתכליתה "לשכנע" את הנאשם להודות. אם יש חקירות שזו תכליתן במקרים של רקע לאומי, אז אני פוסל גם אותן. לחץ בחקירה מותר, לטעמי, רק במקרים של פצצה מתקתקת. כלומר אפשרות של הצלת חיים עקב חקירה כזאת. |
|
||||
|
||||
לא. אתה פשוט לגמרי טועה. "חקירה" היא מונח משפטי המוגדר בספר-החוקים (לא במילון), שמתאר את ההליך הפרוצדורלי במסגרתו המשטרה מגבשת החלטה בעניין העמדה לדין. במסגרתו החוקרים מתעניינים אך ורק1 בתשתית הראייתית לאור החוקים ותקדימים הרלוונטים למקרה. חקירה מתנהלת גם כשאין שום דבר חדש לגלות, וגם כאשר כל העובדות ידועות. למשל גם במקרה של רצח המתועד בעשר מצלמות ומגובה בחמישים עדויות, המשטרה צריכה להחליט לאור הנסיבות והראיות שבידה האם לתבוע על עבירת רצח בקלות דעת, או עבירת רצח בנסיבות מחמירות. או למשל תלונה על אונס, שמגובה בספר שכתב החשוד ובו הוא מודה בכל הסיפור, עשויה לפתוח חקירה (קצרה) כדי לברר אם חלה התיישנות על העבירה. אז לא, חקירה לא נועדה "לגלות דברים חדשים". ובוודאי שהיא אינה נועה לברר את ה-"אמת": קביעת האמת במובן המשפטי2 היא פררוגטיבה של השופטים ואינה נמצאת בידי החוקרים. הפעלת לחץ על נחקרים היא חלק אינטגרלי מכל חקירה. המיקרים אף פעם לא פשוטים ("רצח המתועד בעשר מצלמות ומגובה בחמישים עדויות"), קל וחומר במיקרים רכים כמו הלבנת-הון, עבירות מס, שוחד, ניירות-ערך, מרמה והטעיה וכו'. הם כל כך מורכבים לפעמים, שהחשודים עצמם לא יודעים אם הם ביצעו עבירה או לא3. המקרה הרגיל הוא לא שמוצאים מסמך שכותרתו היא "הסכם שוחד ומרמה" בחתימת כל הצדדים, אלא נזקקים לתצהירים ועדויות מצד החשודים ואנשים סביבם (בנוסף על ראיות נסיבתיות אחרות) שעליהם ניתן אולי לבסס תשתית ראייתית. גם לחשודים וגם למקורביהם יש תמריץ חזק מאד לשקר ולסלף את העובדות, ותפקיד החוקרים הוא להפעיל לחץ שיאלץ אותם לומר אמת. אתה מן הסתם קורא את המשפט האחרון ומדמיין אותם תולשים את ציפורני הנחקרים המסכנים כדי להכריחם להודות בזיוף הנחיתה על הירח, אבל מן הסתם מדובר בניסיון לתפוס אותם באי-דיוקים ושקרים, לעמת אותם עם הבדלי גרסאות, לגרום להם לחשוב שאחרים כבר הודו או הולכים להודות לפניהם, או שיש בידי החוקרים ראיות חזקות יותר ממה שבאמת יש להם וכו'. וכן, הרבה לחץ פסיכולוגי מופעל במסגרת חקירות כאלה, כולל איומם מרומזים בהשלכות של התביעה על הנאשם והקרובים לו כדי לדחוף אותו לשתף פעולה. זה לא מחזה יפה, ולא כיף להיות במעמד של נחקר (נו קידינג!) - אבל כל עוד מדובר בתהליך שזוכה לביקורת שיפוטית עם שיניים ופיקוח4 הוא גם לא נורא. האלטרנטיבה היחידה היא לוותר לחלוטין על הרשעת עבריינים שאינם אדיוטים מוחלטים. ברצינות, נראה לך שזה מאד קשה לקיים מערכת יחסים של שוחד, או של סחר במידע פנים וכו' מבלי להשאיר עקבות חומריות חד-משמעיות? ראשי משפחות פשע שעוסקים בסחיטה-באיומים וסחר סמים מצליחים לחמוק מרשויות החוק על רוב מעשיהם5, ומדובר במעשים הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה יותר קשים להסתרה מאשר ניהול יחסי תן-וקח בין פוליטקאים ואנשי-עסקים (ונעשים, בדרך כלל, על ידי אנשים יותר חכמים ומתוחכמים). הדרך היחידה לתבוע אנשים שמבצעים פשעים כאלה היא לתפוס אותם או אנשים סביבם במילתם (לא בהכרח הודאה, גם תצהירים שיקריים או סותרים עשויים לעבוד), והדרך היחידה לגרום לזה היא הפעלת לחץ. זה קצת מצחיק בעיני שצריך לכתוב דברים כל כך ברורים במפורש, אבל התעקשת. 1 כי כך החוק קובע, וכך כל מדינה מתוקנת בעולם עובדת - ולא מכיוון שהם מועלים בתפקידם או אינם מבינים אותו. 2 קל וחומר במובן הפילוסופי, שנראה שאתה מערבב עם המובן המשפטי. סמכות זו היא בכלל בידי שמיים. 3 אתה מוזמן להקים כמה חברות ולעשות להן תכנון-מס בהזדמנות, ולגלות בעצמך. 4 כלומר, מעצרים מנהלים למשל לא נופלים בקטגוריה הזו, וגם לא משטרה פרטית של בן-גביר. 5 וזה לא קוריוז ישראלי, אז אין טעם להאשים את עליבותה של משטרת ישראל בעניין. |
|
||||
|
||||
''זה קצת מצחיק בעיני שצריך לכתוב דברים כל כך ברורים במפורש, אבל התעקשת.'' - חה. הסגנון של ג'פטו ניכר מכל שורה למרות הנסיון הפאתטי (''הרבה-הרבה-הרבה-הרבה-הרבה'') להפוך אותו מפטפטן לגמגמן. ברכות על השלמת תרגומו לעברית רהוטה. |
|
||||
|
||||
עומר לא לבד: "בית הספר למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב חגג השבוע 50 שנה להיווסדו. באירוע עם מאות משתתפים, שכלל את הנהלת האוניברסיטה, בוגרים וסטודנטים, הקריאה דיקנית הפקולטה למדעים מדויקים, פרופ' טובה מילוא, נאום שנכתב על ידי ChatGPT, אותו מחולל טקסטים מבוסס בינה מלאכותית שעורר הדים רבים לאחרונה, ומבהיר במעט את ההתפתחות העצומה של תחום מדעי המחשב במהלך אותה חצי מאה." |
|
||||
|
||||
לא יעזור לך להקריא הגדרות וכל מיני חוקים כי לא זו הנקודה, ואני חוזר על שאלתי: מה הייתה תכליתה של החקירה במקרה של הזוג אלוביץ ולאיזו תכלית הזמינו לחקירה את אמה של איריס ושלחו אותה לישון בחדר עם חולדות ומיטה ללא מזרון? |
|
||||
|
||||
כי הסויטה האישית עם מזרון הקפיצים ושכבת הנוחות המפנקת היתה תפוסה בדיוק באותו יום? |
|
||||
|
||||
גיחי גיחי. |
|
||||
|
||||
"לא יעזור לי"? כתבת משהו לא נכון, ותיקנתי אותך. מכאן והלאה זה עליך. זו שאלה רטורית? תכלית החקירה במקרה של הזוג אלוביץ' מובנת מאליה (ביסוס תשתית ראייתית בתיק 4000). מה יש להסביר? ומן הסתם אני לא יודע למה הזמינו לחקירה את אמה של איריס (לא הייתי מעורב בחקירה אם זה לא היה ברור, ולפרוטוקול אני גם מפקפק בסיפור שלך על החולדות). מה שלא יהיה, מה כל כך מקפיץ בזה? חקרו את איריס אלוביץ' בפרשה חמורה וסבוכה, וראו לנכון לחקור גם אמא שלה. יכולות להיות מיליון סיבות טובות לזה. אז מה? זה נשמע לי טריוויאלי לגמרי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שנטפלת למשהו שולי שאינו העיקר, ועליו ענית תשובה ארוכה. "ביסוס תשתית ראייתית בתיק 4000" אלה מילים חסרות משמעות שאינן מסבירות במקרה הזה שום דבר. את אמה של איריס אלוביץ לא חקרו על משהו שקשור בתיק אלא שאלו אותה על קצבת הביטוח הלאומי שלה. אני רק יכול להביע צער על כך שאתה ורבים אחרים מתייחסים לפרשה החמורה הזאת בכזה שוויון נפש. הדברים האלה ידונו בעתיד במשפט בעניין ההגנה מן הצדק, והניחוש שלי הוא שאפילו השופטים האלה לא לא יגלו שוויון נפש כמוך. נחכה ונראה. |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי הוא שהשופטים יכתבו מילים יפות, אבל הנאשמים לא יזוכו בעקבותיהן, וחוקרי המשטרה והפרקליטים לא יעמדו לדין. |
|
||||
|
||||
כך גם אני חושב. קבלת הגנה מן הצדק היא אצלנו כמעט בלתי אפשרית. אבל אני חושב שהם בוודאי יבקרו את ההתנהלות הזאת, ולא יעקצו את ההגנה במלים מזעזעות כמו: "שכבת נוחות מפנקת" |
|
||||
|
||||
א. אני לא מבין מה מזעזע במילים האלה, הן לקחות ישירות מחנויות לתיאור מזרני יוקרה. ב. הכוונה האולי ציורית מדי היתה לומר שלא מכינים חדרי מעצר במיוחד עם חולדות לפי העצור הספציפי. מי שנעצר מקבל את אותם חדרים שכולם מקבלים. אלוביץ' ובוזגלו ואולמרט וכל השאר. כולל עיתונאים שמאלנים שנעצרים על ידי שוטרים שהתחזו במרמה למקורות שלהם. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שהיא נעצרה? כי לא מצאתי על כך כלום בגוגל, מלבד הדיאלוג הבא מתוך חקירה במהלך המשפט: חן: ״האם ידעת שגררו את אמא של איריס אלוביץ׳ בת ה-82 חולת הסרטן לחדר החקירות, ושאת ידעת שהיא לא חשודה בדבר?״. קריב: ״היא לא הייתה חשודה בכלום״. חן: "ואני אומר לך שאתם חקרתם על תו הנכה על רכב עתיק שבמסגרתו איריס אלוביץ׳ לוקחת את אמא דלה לטיפולים? אני מדבר איתך על שיטה שנוידה להטיל עליהם הלם ומורא וכל זאת כדי ׳להגיד את האמת׳? מזה נשמע שהיא בכלל לא נחקרה (אלא שרק שאלו אותה כמה שאלות), ונאמר במפורש שהיא לא נעצרה (קל וחומר מכך שהיא לא הייתה חשודה). |
|
||||
|
||||
בודאי שהיא לא נעצרה. איריס אלוביץ נעצרה. זו מ"אשתו ובנו נעצרו". זה שהגב' לא רק נעצרה אלא גם הוגש נגדה כתב אישום בפרשה, כמובן לא חשוב. אתה עדיין לא מזהה את טביעת כף ידה של מכונת התעמולה? |
|
||||
|
||||
אני באמת לא מבין את פשר השאלה "מה הייתה תכליתה של החקירה במקרה של הזוג אלוביץ?". איזו מן תשובה אתה מצפה לקבל מלבד זו הגנרית? מן הסתם במינימום-שבמינימום החוקרים רצו לקבל את גרסתו לאירועים ולגבי הראיות שהיו בידם. מן הסתם החוקרים היו מעוניינים לאסוף מידע על אופי התערבותו של אלוביץ' במערכת וואלה, על האינטרסים שלו בבזק ויס, על התקשרויות ספציפיות ואינטרקציות שהיו לו עם בעלי עניין אחרים, רגולטורים, אנשיו של נתניהו ונתניהו עצמו, וכיוצא בזה. מן הסתם הם ניסו לקבל מדבריו רמזים שיובילו לקצה-חוט נוסף שיעזור להם בקידום החקירה. מכיוון שהוא שיקר וניסה להעלים ראיות, מן הסתם הם קיוו שהוא יסתבך עם שקריו וסילופיו עד שגרסתו תקרוס לגמרי, או תעלה לידי שיבוש מהלכי משפט. ומן הסתם הם קיוו שהוא ישתכנע שהפללתו מובטחת, ויעיד נגד ביבי. זה עונה לשאלתך? בסדר, אז שאלו את אמה של איריס אלוביץ' על קצבת הביטוח הלאומי שלה (אין לי שום ידיעה לגבי זה, רק את דבריך שהתגלו בינתיים כלא אמינים במיוחד, אבל נניח). מה בכך? אפילו אם נקבל שחקירתה לא הייתה קשורה בכלל לעניין המרכזי1, ואפילו אם נקבל שחקירתה הוצדקה באמתלה תלושה וקלושה1, ואפילו אם נקבל שהמוטיבציה המפורשת היחידה של החוקרים בזימונה הייתה הפעלת לחץ פסיכולוגי על איריס אלוביץ'1 - אז מה? אפילו אם כל זה נכון1, יוצא שאמא של חשודה (היום כבר נאשמת) מרכזית בגניבה של כמעט מילארד שקלים מהציבור ושחיתות ציבורית חמורה, עברה כמה שעות לא כל כך נעימות בתחנת משטרה. אפילו תחת כל ההנחות האלה, תגובתי היא משיכת כתפיים. אפילו בתרחיש הזה מדובר בהטרדה מינורית, ובנסיבות קיצוניות. השערוריה האמיתית היא בניפוח האקנדוטות חסרות המשמעות האלה. נתקלתי לאחרונה בסלוגן הרלוונטי - "The atomic unit of propaganda isn't lies, it's emphasis." ורק כדי להבהיר, אני לא חושב שזה המיקרה, ותרחישים אחרים הם סבירים הרבה יותר בעיני. אם אנחנו בענייני ספקולציה, אז אולי למשל קיוו לקבל ממנה גרסה לאיזשהו עניין לו היא הייתה חשופה ולגביו חשדו שאיריס משקרת, או שאולי חשדו שהיא הייתה מעורבת באיזשהי עבירה מינורית לחלוטין שלא הייתה זוכה לתשומת לב בנסיבות רגילות, אבל כאן היה עניין ציבורי לחקור זאת כחלק מהפעלת הלחץ על איריס. אני לא מוצא בשני התרחישים האלה כל פגם.1 אין לי שום סיבה לחשוב כך, וגם לך לא. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |