בתשובה לשוקי שמאל, 28/12/22 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני יודע מדוע בחרת באמצעות ידידה להתווכח אתי. כל האמצעים ש"אלוביץ לא התלונן עליהם" הוטחו בפניה של החוקרת פולינה בחקירה הנגדית והיא אישרה אותם בסופו של דבר אחת לאחת. היא הגנה על עצמה בכך שאמרה שוב ושוב שהיה אישור לכל זה מהממונים. איך זה שאם כל כך ברור שאלוביץ עשה את מה שאתה מייחס לו, "כנופית שלטון החוק" כל כך רוצה עסקת טיעון, ובעבר עוד לפני העדויות האלה הייתה מוכנה לבטל כל תיק 4000 בעסקת טיעון? ארי שמאי נוהג לומר שבשמאל, שהוא היה שותף לא בעבר, אוהבים את האנושות, אבל לא אוהבים אנשים. נניח שלמרות זאת החשדות שאתה מעלה הם אמת לאמיתה, הראה לי באיזה חוק כתוב שהעונש על העבירות האלה הוא כליאה בכלא מעופש שורץ חולדות עם מיטה ללא מזרון, כפי שהפושעים עשו לאיריס אלוביץ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז מישהו מוכן לשים כסף כדי לשפץ את אבו כביר? לא ראיתי את זה בהסכמים הקואליציוניים החדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחקירתה הנגדית של פולינה, כשנשאלה על תנאי המעצר הקשים, חולדות ומיטה ללא מזרון, היא אף פעם לא השיבה שמדובר בתנאים הרגילים השוררים בבתי הסוהר אלא אמרה שוב ושוב את המשפט: "חקירה זה לא פשוט, ועל החלק הזה איני אחראית." אין לי ספק שהיא מכירה לא פחות טוב ממך את התנאים הרגילים השוררים בבתי הסוהר ושבחקירות האלה הקשו על תנאי המעצר בכוונה. כדי שיהיה מזרון על המיטה וכדי שלא יהיו חולדות לא צריך לעשות שיפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר על תאי מעצר. התנאים שם באופן כללי יותר גרועים מתאי מאסר. וכן, אין לובי לעצורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושב שתנאי המעצר של אלוביץ' ושאר נאשמים בתיקים הקשורים לנתניהו היו גרועים מהממוצע? האם יש לך היכרות עם הממוצע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הכירות עם החקירה הנגדית של פולינה. היא נשאלה אם היא מכירה מקרים דומים בחקירותיה שאף בהם השתמשו במעשים כה קיצוניים, והיא השיבה בפרוש שלא זכורים לה מקרים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני רוצה לומר משהו גם על הממוצע. כשאני נחשף למה שמתפרסם על שיטת הבאת הראיות במחוזותינו, מתחשק לי להקיא. זה נראה כאילו המערכת נטשה לחלוטין את הניסיונות לחפש ראיות, חוץ משיטת הלחץ על אנשים כדי שיפלטו מפיהם את הראיות המתאימות. ייתכן שבעבר החוקרים פעלו גם כך ובתוספת לראיות אחרות, כלפי מי שהם באמת חשבו שהם האשמים, אבל כשראו שזה עובד כל כך טוב, נטשו לחלוטין את הניסיונות להביא ראיות אחרות, וגם את ההקפדה בבחירת החשודים. כי בשיטות האלה אפשר לקבל הודאות הן מאשמים אמיתיים והן מזכאים אמיתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך כבר דיברנו שנינו והסכמנו. ולאור זה המסקנות שלי הן 1. שאין שום דבר יוצא דופן בחקירות של תיקי האלפים. 2. שמערכת האכיפה זקוקה לחיזוק משמעותי של האיכות שלה. המערכת חלשה ולכן עבריינים מתוחכמים יוצאים נקיים כי היא לא מצליחה לאסוף נגדם ראיות (ליברמן לכאורה), ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים מרשיעות אותם במקרים שהעדויות הפורנזיות מעלות ספק לגבי אשמתם (זדורוב). אתה לא יכול לפתור את זה על ידי החלשה נוספת של המערכת1. אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד. _______________ 1 לדוגמה- כבר עכשיו חלה ירידה גדולה בביקוש לעבוד בפרקליטות. קשה שלא לקשור את זה לפיחות בתדמיתה. ככל שהפרקליטות תתקשה לגייס כח אדם איכותי היכולת שלה לגבש כתבי אישום נגד נאשמים מתוחכמים תלך ותרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיות הללו (עבריינים מתוחכמים שיוצאים נקיים ומצד שני הודאות של נאשמים חלשים) הן אפילו לא בעיות מיוחדות למערכת האכיפה בישראל. למשל, לביקורת (השמאלנית, דרך אגב!) על התופעות הללו יש זקן ארוך ארוך בספרות, קולנוע ותוכניות טלביזיה בארה״ב. נושא שדי חוזר על עצמו ביצירות של David Simon (למשל). כשתרגמו את שם התוכנית Homicide: Life on the Street, המתרגם לקח על עצמו חופש אומנותי ונתן לתוכנית שם אחר לגמרי בעברית - ״רצח מאדום לשחור״. השם הקולע בעברית די מסכם את הנטיה של המערכת להתרכז בסגירת תיקים (העברת התיקים הפתוחים הרשומים על הלוח באדום לתיקים סגורים הרשומים על הלוח בשחור והדרך בה השתנה הצבע מאדום לשחור לא ממש מעניין את המערכת שמתרכזת ב - The numbers game). לראות איך הימין הישראלי מתעורר מתרדמתו ופתאום מתעניין בסוגיות הללו (עד כדי ניכוס של טענות שמאלניות כנגד קלקולים במערכות שלטון החוק) בגלל הסתבכות בפלילים של המליונר החביב עליהם, זה משהו שנע איפשהו שם על הספקטרום שבין תיאטרון אבסורד לבין קומדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וכן - שמאלנים שהפכו להיות שופרות של שלטון החוק ומשטרת ישראל זה גם די מצחיק. הפוליטיקה הישראלית היא פארסה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אוסיף שהקושי הגדול ביותר הוא בעבירות בהן שני הצדדים מרויחים: שוחד הוא דוגמא קלאסית, וגם עברות על חוקי העבודה נעשות לא פעם בשת"פ עם העובדים שמעדיפים לא לאבד את מקום עבודתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בינתיים מי שרוצה להקשיב איך חוקרים בצעקות ואיומים תוך כדי הכנסת נרטיבים שגויים מוזמן להקשיב כאן. מסתבר שכך מקובל לחקור בבית משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לצורך הפרוטוקול אומר שאיני מסכים לסעיף 1 משום, שכפי שכבר אמרתי, הגברת פולינה בתשובה בדיוק לשאלה הזאת, אמרה שלא זכורים לה מקרים שבהם השתמשו באמצעים כה דרסטיים. איני חושב שיש טעם, כרגע, לדון בנושא. אני מחכה לדבריהם של השופטים כשיפרסמו את החלטתם לעניין ההגנה מן הצדק, ואני מניח שכולנו נזכה להגיע לרגע הזה1. אני מנחש שיהיה לי אז הרבה מה לומר. 1 לגבי פסק הדין הסופי במשפט הזה שנסחב בכוונת מכוון על ידי התביעה, איני בטוח כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגברת פולינה לא זוכרת את ברנס? ואתה? 1 מה עם ההגנה? מנסה לזרז ולא מצליחה או שמעדיפה למשוך זמן בכל הזדמנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולינה היא חוקרת ברשות לניירות ערך, והיא נשאלה על חקירות שהיא עשתה ולא חקירות בנושא אונס ורצח, וענתה רק על החקירות שהיא ניהלה עד אז. סביר אולי שבעבירות אונס ורצח החקירה תהיה יותר קשוחה, אבל בכל זאת אני בטוח שלא הזמינו את אמו של ברנס לחדר החקירות, מעשה "כשר" לפי דעתו של אחד המשתתפים אצלנו. מי שמאריך את ההליך המשפטי כל הזמן זו התביעה. מתנהלת חקירה בסעיף 4000 ואוטוטו כמעט מגיעים לשיא, ואז אופס. קופצים לתיק 1000. ושוב העניינים הולכים ומתחממים, ואופס. חזרה לתיק 4000. על תלונות ההגנה בעניין ההתנהלות הזאת עונה בית המשפט שהתביעה היא זו האחראית על סדר העדים והוא לא יכול להתערב. . . וגם השבוע לא מתנהלים דיוני המשפט, בגלל שהתביעה בקשה לבדוק אצלה משהו בקשר לפרגסוסים (אולי היא חוששת שההגנה תגלה אצלה עוד פשע. . .). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לך להרים ידיים. אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון. אין דרך להתמודד עם מסכת העיוותים הבלתי נגמרת הזו. בחקירה של החוקרת הזוטרה מרשות ניירות הערך פולינה גובזמן קריב, עו"ד ז'ק חן הטיל עליה רצף של האשמות שונות והעדה דחתה אותן. כאשר חן טען שמדובר בחקירה חריגה, העדה ענתה "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". לדעתי היא מתיחסת לכך שהחקירה שלהם (הרשות לניירות הערך) נוהלה בשיתוף עם חוקרי משטרה והיא התנהלה במתקן של מחלקת לה"ב 433 של המשטרה. בקיצור לא הודתה ולא בטיח. אגב, זוכר "עצרו את אשתו ובנו"? ובכן לא רק שאשתו, איריס אלוביץ יושבת על ספסל הנאשמים, אלא שחקירת המשטרה המליצה לצרף גם את הבן, אור אלוביץ, מנהל בכיר בחברות של הוריו, לכתב התביעה. היתה זו הפרקליטות (מנדלבליט בתקופה לפני שהבין שליהקו אותו לתפקיד השעיר לעזאזל) שהורידה אותו מכתב האישום. אם תחפש את הכתבות של עמית סגל בהן הציג את גרסת שאול אלוביץ, לפני עדותו במשפט, תבחין שם בעוד משהו מעניין. אלוביץ בעצם מאשר את טענות התביעה בדבר שני צידי השוחד. את הצד שלו הוא מאשר בלי סייג. אבל דוקא את הצד של נתניהו הוא מסייג. נכון נתנ' עשה מה שטוענים נגדו, אבל תמיכת נתנ' בעסקה לא היתה קריטית וגם אנשי משרד התקשורת שלא בתקופתו תמכו בו. נראה שאלוביץ, עד המדינה המתבקש, מבין היטב שהוא צריך לפחד יותר ממכונת התעמולה של נתנ' מאשר מן הפרקליטות. צריך להודות שדב אנשלוביץ הוא אדם ישר, שגם במקרה זה הפגין זאת, אבל ההתמסרות המוחלטת שלו למערכת התעמולה של חבורת בלפור ושקריה, אינה מאפשרת דיון רציני בדיון, הלא מופרך, בשאלה האם לרשות המשפטית צריך להיות כוח להוריד אנשי שלטון נבחרים. ברור למשל שיש רוב ברור באלקטורט שהמועל ועבריין המס א"מ דרעי יכהן בממשלה. האם החוק צריך לתת בידי הרשות השופטת את הסמכות לפסול אותו? זו שאלה טובה. גם החוק וגם החלטות הבוחר, הן שתי דרכים שונות בהן מתבטאת דעתו של הציבור הבוחר. איך מאזנים בין שתיהן, אינה שאלה טריביאלית. כאשר שר המשפטים הוא פושע מסוכן וחסר אחריות כמו יריב לוין, השואף לדרוס את העצמאות של הרשות השיפוטית, ע"י הפיכת עובדיה למשרות אמון ופקידים ממונים ע"י הפוליטיקאים, לדון ולחוקק בשאלה זו יהיה מעשה נפשע. מעניין אותי מה חושב למשל פרופ' דניאל פרידמן על הצעותיו של השר לוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מתייצב פה מול חומת שקרים ותעמולה שמיוצרת במקור ראשון." האמנם מקור ראשון?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודאה כביכול של פולינה גובזמן קריב זהה לציטוט ממקור ראשון. אבל יתכן שמקור ראשון אינו המקור הראשון אלא מצטט מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרת את מנדלבליט, אני חושב שעד יומו האחרון הוא עדיין היה 'היועץ המשפחתי' יותר מאשר שעיר לעזאזל. ראה את המחטף שביצע עם עסקת הטיעון ההו-סופר-מקילה עם אריה דרעי, שמסתבר (הוסבר לי מפי עורך דין ממכריי לאחרונה) שבכתובים הרשמיים שלה אין שום התניה לגבי פרישתו מהפוליטיקה ואורכה, והיא סוללת את הדרך לכל תעלולי האין-קלון שדרעי עשה מאז. יועץ סביר היה סוגר את הענין בקלות יתירה. יחד עם משיכת הזמן עד אין קץ במשפט נתניהו, עוד לפני הגשת כתב האישום, אני לא אתפלא לגלות שכל מסע הדה-לגיטימציה של מנדלבליט היה גם הונאה עצומה ומסך עשן על כך שבעצם רוב פעולותיו - ומחדליו - היו לטובת הנאשם מס' 1, ולא נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק העובדתי היחיד בתגובתך הוא אישור של מה שאמרתי. לא אמרתי שהחוקרת ''הודתה'' במשהו. איני מבין מדוע צריך לעטוף את האמת הפשוטה הזאת בכל כך הרבה מלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היא, כדבריך, התכוונה לכך שהחריגות בחקירה הזאת התבטאה בכך שהיא הייתה בשיתוף חוקרי האינקוויזיציה, היא הנותנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה צודק. פספסתי כאן פרשנות מסויימת שמתאימה להתנהגותה של קריב לאורך כל העדות. פעם אחר פעם, עוה"ד ז'ק חן תוקף ומאשים את העדה והיא מסיטה את ההאשמות לעבר חוקרי המשטרה מלה"ב 433 (שהשתתפו בחקירה עם חוקרי רשות ני"ע), מבלי להודות בשומדבר ספציפי. זו התנהגות מוזרה של עו"ד חן. אם מטרתו להוכיח אמצעים חריגים בחקירת האלוביצ'ים, מה אכפת לו מי עשה מה. אתה רואה שהעדה "משתפת פעולה", לך איתה. ואולם חן דוקא שוב ושוב תוקף את העדה עצמה ולא את שותפיה השוטרים. כאן יתכנו שני הסברים. הראשון הוא מה שטענתי במקור: מה שאולי חריג בחקירה של רשות ני"ע, לא ממש חריג בחקירות המשטרה. ההסבר השני הוא שחקירת ההגנה, יותר משנועדה לאוזני השופטים, נועדה לאוזני הלקוחות שלו: תראו כמה אני מתאמץ בשבילכם. בסה"כ עם ההודאות עצמן, אין לו כל כך מה לעשות. מה בדיוק לא היה עובדתי בתגובתי? (אולי החלק בו תארתי אותך כאדם ישר?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך בסוף תגובתך, התכוונתי לעובדתי וגם שייך לטענתי. לא הבנתי מה אתה טוען בתגובתך זו. מה זה חשוב לענייננו אם פולינה או חוקרי להב בצעו את הפשעים? היו כאן "תרגילי חקירה" חריגים, ובוודאי לא אופייניים לעבירות של צווארון לבן. מבחינת ההגנה זה לא משנה מי ביצע את הפשעים, ואין כאן רדיפה של חוקרת מסויימת. לחוקרי להב עוד נגיע. אל דאגה. יהיה שמח. וכבר, לפחות במקרה של "תרגיל החקירה" בחקירת חפץ אנחנו יודעים כבר מי האחראית הראשית. הייתה הודאה שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מבלבל בין מה שאתה (או מקור ראשון) טוענים לבין העובדות. אתה (ועוה"ד ז'ק חן) טוענים שהחקירה היתה חריגה. העדה טענה שלא עשתה שומדבר חריג (מלבד מיקום החקירה במתקן של המשטרה) או חורג מן החוק ואם היה משהו חריג אז הוא היה אצל השוטרים. אגב א, גם הטענות על חריגה בחילוט נכסי האלוביצים היא שטות מוחלטת. האלוביצים בהחלט חריגים מבחינת עושרם הכלכלי כך שהשוואות לא תופסות. גרוע מזה, כבר נטען בעבר ולא אחת, שהמשטרה מגזימה מאד בחילוט נכסי חשודים וההוכחה לכך היא בפער הבלתי מתקבל על הדעת בין הסכום המחולט לבין הסכום שבסופו של דבר מוחרם. אגב ב, בעניין חקירת חפץ, אתה שוב מבלבל בין טענותיך לבין עובדות. כל מה שאושר הוא שהועדה בפרקליטות שפקחה על חקירת חפץ במשטרה יודעה מראש על התרגיל שעומדים לערוך לחפץ. בכלל לא ברור אם מנדלבליט ידע על כך והמידע החדש רק מחזק את הסברה שהתרגיל היה חוקי. ובכלל די כבר עם היללות על התרגיל שנערך לחפץ. מה ציפית לראות בחקירת עבריין, סיגרים ושמפניה ורודה? מי שטוען שתרגיל מסוג זה הוא חריג חי בעולם של בידיון ספרותי וטלביזיוני שם המוחות העליונים של שרלוק הולמס וקולומבו מתגברים על מזימותיהם של גאוני פשע מתוחכמים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין קשר בין מה שכתבתי ובין העיתון ''מקור ראשון'', שבו, לא יצא לי לעיין בחודשים האחרונים, ואיני יודע מדוע שוב ושוב אתה משדך בינינו. הטענה שמנלבליט (וכל צמרת הפרקליטות וגם אלשיך) ידעו על ''התרגיל'' הזה, והודאת הפרקליטות האחרונה מוכיחה זאת, מוצגת לאחרונה באמצעי התקשרות, ולהם אין, כמוך, החוצפה לומר שהם עדיין מחזיקים בטענתם השקרית שלא ידעו. אשר לחוקיותו של ''תרגיל החקירה'' הזה, אני שוב מציע להמתין ולשמוע מה אומרים השופטים במשפט הזה עליו. אני בטוח שתופתע. ובאותו הקשר, ישנו סיפור ידוע על ניסוי שנעשה שבו אנשים נורמטיביים חשמלו אנשים אחרים, ולא חדלו מכך גם כששמעו את זעקותיהם, משום שהוסבר להם שמדובר בניסוי חשוב ותקין. קשה היה לי להאמין לסיפור הזה, אבל כשאני רואה את מה שאתה ועוד כמה כאן כותבים, אני מתחיל להשתכנע שמדובר בסיפור אמיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משום שטענותיך והפרשנות שלך שהבאתי, זהים למה שנכתב שם. באשר לקשר בין דבריך לבין מקור ראשון, נאמנים עליי דבריך. זה לא יהיה בגדר חידוש שאמצעי תקשורת שונים משכפלים ומעתיקים חומרים זה מזה או לחילופין ניזונים מאותו מקור בעל עניין. לגבי הניסוי, אני חושב שפרשנותך לא נכונה. הרציונל של הניסוי היה קשור לשורשי הנאציזם ומה שהוגדר בזמנו הבנאליות של הרוע. אני לא חושב שהדגישו להם שמדובר בנושא חשוב. להיפך,נאמר להם שמדובר בניסוי פסיכולוגי שגרתי של מנגנוני פידבק. כן היתה כוונה ליצור אוירה של אישור חברתי של הניסוי (מה שהגדרת תקין). מה שהדגימו בניסוי הזה היה abuse of power ומצד שני הדגימו שלרוב האנשים אין מה שהוגדר כמצפון או קוים אדומים אישיים. במקרה הטוב הם משתמשים במוסכמות חברתיות לקביעת הגבולות שלהם. אם לא סימנו להם מבחוץ גבול, הנבדקים לא קבעו אותו בעצמם ונטו לעבור גבולות שאולי היו מציבים אם היו מתבקשים לעשות זאת. הקשר היחיד שאני יכול לראות בין הניסוי לבין פרשת נתנ', היא שאם לא יחוקקו בחוק את גבולות הסמכות של הנבחרים, הם לא יקבעו אותם בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עצמך הבאת את מה שאמרה העדה: "זאת היתה חקירה חריגה גם בהקשר שלנו, זה היה אירוע חריג במיוחד עבורנו. לא היינו במגרש הביתי שלנו". זה ציטוט מ"מקור ראשון"? מקור אחרון? מקור אחר? אינך מאמין שהיא אמרה את זה? ואם היא כן אמרה, מה כל דיבוריך על פרשנות? היכן הפרשנות הבלתי נכונה שלי, שהיא זהה לכל מיני פרשנויות שלא ראיתי, ומה הפרשנות הנכונה שאתה לוקח רק מעצמך ואינה זהה לשום פרשנות אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא מן ההנחה שזה בדיוק מה שהיא אמרה. עכשיו באה פרשנות קירוב אפס: היא מספרת שהחקירה היתה חריגה מבחינת אנשי הרשות לני"ע מפני שהיא לא נערכה אצלם במשרדים אלא במתקן של המשטרה, לה"ב 433. נכון, נדרשה כאן מעט פרשנות מצידי, אבל היא מינימלית וזה קרוב מאד למה שהיא אמרה מילולית (מחוץ לבית). עכשיו באה פרשנות מסדר 1000: כשקריב הודתה שהחקירה היתה חריגה, היא התכוונה לחריגה במובן שהופיע בשאלתו של הפרקליט (ז'ק חן) כלומר חריגה במובן שהתעללו באדם חולה ומבולבל, עצרו את אשתו ובנו כדי לאיים עליו, חקרו את חותנתו ועיקלו את תכולת ביתו כולל התכשיטים וכל הסיפור הזה שטווה מכונת התעמולה של נאשם מס' 1. זו פרשנות אפשרית אבל אין לה שום סימוכין בדברי העדה. אכן העדה אמרה חריגה, אבל אין שום ודאות שהיא התכוונה לחריגה במובן שמפיצה התעמולה שלכם. נהפוך הוא, לאורך כל החקירה היא סרבה להודות בשום חריגה מן הנהלים או החוק מצידה. ופרשנות אחרונה בקירוב ראשון או שני: העדה רומזת לכך שאולי החקירה היתה חריגה בסטנדרטים של רשות ני"ע, אבל לא חריגה עבור לה"ב 433. גם לפרשנות הזאת אין סימוכין ישירים בדבריה, אבל הם מתאימים לרוח תשובותיה הקודמות. באופן עקבי היא הכחישה כל חריגה מצידה, אבל סירבה לקחת אחריות על מעשי השוטרים החוקרים. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר הוא שלדעתך פולינה לא הבינה את השאלה, והחליטה לענות על שאלה אחרת. מה אומר ומה אדבר. תהיה לי בריא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הבינה את השאלה מצויין והחליטה לענות מה שענתה. מה שנשאר הוא שאתה ומכונת התעמולה החלטתם שהיא הודתה שהחקירה היתה חריגה. במציאות היא חזרה ואמרה שלא היתה שום חריגה מצדה ואם היתה חריגה מצד השוטרים היא לא אחראית ולא יודעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שנדרש תחכום רב מדי. זיכויו של זדורוב אמור לשכנע בצורך החיוני לשפר משמעותית את המשטרה והפרקליטות, אם הפארסה של ר̶צ̶ח̶ הריגת תהילה נגר, מחדלי החקירה בתיקי נתניהו (אלה שהיו אמורים להזניק לפעולה את טובי החוקרים והפרקליטים) ומקרים רבים אחרים עוד השאירו למישהו ספק. אי לכך, מה יותר טבעי מהסחרור המטורף לשינוי בית המשפט העליון, שכידוע הוא זה שמבצע את פעולות החקירה? סבתא שלי היתה אומרת על כגון אלה "עוילם גוילם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי ''אני בספק אם הממשלה החדשה תציב את חיזוק האיכות של מערכת האכיפה כיעד'' זה היה אנדרסטייטמנט, רק לא שיערתי את הגודל שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמיתי? תנאי המעצר שאתה מתאר משותפים להרבה אסירים ועצורים, והיו נושא ללא מעט דוחות ביקורת, תחקירים עיתונאיים1 ולפחות עתירה אחת של האגודה לזכויות האזרח לבג"צ2. הממשלה והכנסת, כמובן, לא עשו כלום. בעצם, אני לוקח את זה בחזרה - הממשלה הסכימה שאולי אסירים מוחזקים בתת תנאים, אבל יעלה יותר מדי כסף לשפר את תנאי הכליאה אז שהאסירים יסבלו בשקט עד שהמדינה תתפנה אליהם. את מי שלא משרת את האינטרס הפוליטי הצר שלך מותר לכלוא בכלא מעופש שורץ חולדות עם מיטה ללא מזרון? איפה היה ההומניסט הידוע דב אנשלוביץ עד עכשיו? אתה יכול להביא לינק להודעה בודדת בה אתה מתייחס לאסירים בתור בני אדם שראויים לתנאי מחיה בסיסיים, ולא בתור אובייקטים במסגרת האג'נדה הפוליטית שלך? בעצם, איפה ההומניסט הידוע דב אנשלביץ ברגעים אלו ממש, כשהמדינה מחלקת כספים למפלגות סקטוריאליות במקום לנצל את הכסף לשיפור תנאי האסירים? עסוק בלקטלג את הגופים שפועלים לשיפור תנאי הכליאה בתור שמאלנים שלא אוהבים אנשים, זה איפה. העיקר שתהיה פסקת הגברות כדי שבג"צ לא יוכל "לכפות דעת מיעוט" על הכנסת. לפחות כל עוד דעת המיעוט לא יכולה לשרת את דב אנשלוביץ, אחרת מי שלא מתיישר איתה הוא פושע. __________________ 1 על קצה המזלג: https://www.gov.il/he/departments/publications/report... 2 בג"ץ האגודה לזכויות האזרח נגד השר לביטחון פנים [ויקיפדיה]. תקציר הדברים - אגודה של שמאלנים פנתה לבית משפט של שמאלנים כדי לכפות דעת מיעוט שמאלנית על בסיס חוק שמאלני ששימש למהפכה חוקתית שמאלנית.
https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/271035... https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/6b596b58-e9f... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |