בתשובה לאריק, 15/11/22 15:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לדעתי הכנסת יכולה לחוקק ברוב 61 כל חוק. אם הוא סותר חוק קודם אז היא יכולה לשנות את החוק הקודם. אין טעם לשאול שוב ושוב את אותה שאלה. לגבי דעתו של שפטל על חוק כבוד האדם וחרותו, אנא הראה לי מקום שבו שפטל אומר שמשהו בחוק הזה לא בסדר. אני לא נתקלתי בדבר כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת לא ענית לאף שאלה ששאלתי. אני ארכז אותן כאן: - כאשר הכנסת מחוקקת חוק שאינו עומד בתנאים שהיא עצמה קבעה בחוק יסוד, ומוגשת עתירה לבג"ץ על ידי מי שנפגע מכך, מה על בית המשפט לעשות?1 - אם הכנסת קבעה שאסור לה לחוקק חוק כזה וכזה (ברוב רגיל 2 נגד 1) ואז מחוקקת חוק כזה וכזה (גם כן ברוב רגיל) בלי לשנות את החוק הקודם, מי קובע האם החוק הזה חוקי?2 - האם הכנסת יכולה לשנות ברוב רגיל סעיף בחוק שהיא עצמה קבעה שדרוש רוב מיוחד כדי לשנות אותו? ____ 1 ענית שהכנסת יכולה לשנות את החוק הקודם. אבל היא לא שינתה אותו כבר כמה עשורים. 2 ושאלות נוספות שנובעת ממה שכתבת- מי קובע אם חוק חוקק בהליך תקין? האם חוק שחוקק בהליך לא תקין הוא חוקי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ואומר שכל חוק הוא חוקי אם הכנסת חוקקה אותו. חקיקת חוק הדורש רוב מיוחד כדי לשנותו היא חסרת היגיון בבסיסה כי אם הכנסת תרצה בכל זאת לחוקק חוק בניגוד לו, היא תתחיל קודם עם כך שתבטל או תשנה אותו, ואחר כך תחוקק כרצונה. כך או כך איני חושב שהכנסת חוקקה פעם חוק בניגוד לחוק אחר כשהמחוקקים מבינים כך את המצב, ולכן לא היה צורך לטפל קודם בחוק הקודם. גם אם בית המשפט העליון יאמר שכך בדיוק היה, אומר שהמחוקקים מבינים יותר טוב מבית המשפט העליון למה התכוונו, ואל לו להתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם חוקקה אותו בניגוד לתקנון הכנסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסת מקבלת מנדט מהציבור לארבע שניים, ולכן, למשל היא לא יכולה להאריך את זמן כהונתה אלא אם כן ישנה סיבה ברורה, או שהיא מקבלת סמכות לכך באמצעות משאל עם. זה כמו שרמטכ''ל לא יכול להמשיך לפקד על הצבא אחרי שהוחלף על ידי הממשלה במישהו אחר. לעניין תקנון, אוכל לענות רק אם אדע במה בדיוק מדובר. ברור שאם מזייפים את ההצבעה, למשל, היא לא תקפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם, למשל, לא מודיעים לחברי הכנסת מהאופוזיציה על כינוס המליאה (או שלא מאפשרים להם להכנס)? אם רוב חברי הכנסת מצביעים בעד חוק שמעכשיו כשסופרים את הקולות במליאה קול של חבר כנסת מיש עתיד שווה ל-3 קולות של חבר כנסת מהליכוד (או ההפך)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם דברים שהם מובנים מאליהם. אין חוק שאוסר על חלק מחברי הכנסת לא להכניס אחרים לאולם, ובכל זאת זה מובן מאליו שזה אסור. ומה אם חבר כנסת מצביע בשתי אצבעות (בעידן טרם הכפתורים)? האם זה נחשב לשני קולות? עזוב. זה תסמונת דוגמת הג'ינג'ים. חבל בכלל לבזבז על כך מילים. אשר לדוגמה השנייה. אמרתי בפירוש: 61 קולות בכנסת גוברים על כל דבר קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שמובן להם מאליו שראש ממשלה לא יכול לכהן תוך כדי משפט פלילי. יש אנשים שמובן להם מאליו שאחרי שהפסדת בבחירות אתה לא שולח המונים לעצור בכח את אישורור הבחירות. יש אנשים שמובן להם מאליו שבית המשפט אמור לפרש את החוק. אם לכולנו אותם הדברים היו מובנים מאליהם לא היה טעם בלנהל דיון. לא הבנתי את התשובה שלך לדוגמה השניה. בכנסת הקודמת היה לקואליציה שהרכיבה את יש עתיד רוב. אם היא היתה מקבל החלטה ב-61 קולות (מכאן החלטה שגוברת על כל החלטה אחרת) שמעכשיו סופרים כל הצבעה של חבר כנסת מהליכוד כ-0.5 קולות וכל הצבעה של חבר כנסת מיש עתיד כ-1.5 קולות, אז בכנסת הנוכחית היו ל-17 חברי הכנסת של יש עתיד 24 קולות בזמן של-30 חברי הכנסת של הליכוד היו 15 קולות, ומכאן בכל הצבעה היה ליש עתיד הרבה יותר קל להגיע ל-61 קולות (שגוברים על כל החלטה אחרת) מהליכוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מה להוסיף על מה שכבר אמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להנפיץ מקרי קיצון זה קל אבל לא מקדם לשום מקום. מה אם בית המשפט יחליט שלא סביר שחברי הכנסת שלא שירתו בצה״ל יצביעו על חוקים הקשורים לביטחון, או שהדבר פוגע בכבוד האדם של המשרתים, או נוגד את הצדק הטבעי? זה בדיוק מה שהתכוון לו דב כשדיבר על הג׳ינג׳ים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה זה "לא מקדם אותנו לשום מקום". לדעתי זה מקדם אותנו בדיוק לליבו של הדיון. העובדה שדב מבטל את זה כ"ג'ינג'ים" היא סתם התחמקות לא מרשימה. לצורך העניין גם אריק יכול היה לבטל את הטענה של דוב כ"ג'ינג'ים" וזהו. הייתי מוסיף ואומר שלהתעלם ממקרי קיצון לא מקדם לשום מקום. (אפילו יש לי ראיה די טובה: כל דיון, כמו זה, שמתעלם ממקרי קיצון וחוזר על עצמו בלולאה אין סופית). "מה אם בית המשפט יחליט שלא סביר שחברי הכנסת שלא שירתו בצה״ל יצביעו על חוקים הקשורים לביטחון" - לא היינו כאן? הכנסת תמיד יכולה להתעלם מהחלטות בית המשפט - הרי אין לבית המשפט צבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אמרת, וגם אז לא הסכמתי. הצבא לא בהכרח יציית לשר הביטחון בניגוד לעמדת בית המשפט, ובכלל לא בטוח שתישמר ההיררכיה הפיקודית אם נגיע למצב הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההחלטה של בית המשפט מופרכת ברור שהצבא יציית לשר הביטחון בניגוד לעמדת בית המשפט. ההירכיה הפיקודית יכולה להתפרק אם וכשהממשלה תקבל החלטות מופרכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אין מה לדאוג אם הכנסת תקבל החלטות מופרכות, הצבא יכול לציית להוראות של האופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהכנסת מייצגת את הרוב, אז ההחלטה שהיא תקבל תהיה בתמיכת הרוב, ולכן סביר שרוב החיילים יתמכו בה והמיעוט שבהם יפחדו לפעול כנגד הרוב וכנגד שרשרת הפיקוד הפורמלית, לכן מן הסתם הצבא יציית להוראות של הממשלה. להבדיל, אם בית המשפט קיבל החלטה שמנוגדת להחלטת הכנסת, סביר להניח שהרוב לא מאחוריו. גם ככה קשה לדמיין מצב בו הצבא יפר את שרשרת הפיקוד הפורמלית, אבל כשרוב החיילים מתנגדים להפרה די ברור שזה הרבה פחות סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. למשל, ההתפלגות הסוציולוגית בכנסת עשויה להיות שונה מאשר בצבא. ההתפלגות בקרב הפיקוד הבכיר עשויה להיות שונה מאשר בקרב החיילים הפשוטים. כך גם לגבי המשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקצונה הבכירה תלויה בחיילים הפשוטים, וכלום תלויים בציבור שיממן אותם. נכון, זה לא בהכרח, זה עדיין המקרה הסביר יותר. העובדה שאין פתרון מושלם לא צריכה למנוע מאיתנו להעדיף את הפתרון הטוב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דווקא סביר יותר שהמטכ״ל ובכירי המשטרה יצייתו לבית המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קונקרטית, בישראל של התקופה הזו. אפשר למשל לראות שהרמטכ״לים הפורשים הצטרפו למחנה שלטונחוק) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחנה שלטוןחוק? אולי מחנה השלטון? או מחנה מדינהמתפקדת? נתניהו עסוק בהרס שיטתי של מוסדות מדינה מתפקדים כדי למנוע את העמדתו לדין. אז יש לנו מפקדי צבא שמבינים שהמדינה צריכה להתנה ולשם כך לא כדאי שנתניהו יהיה ראש ממשלה. אבל איפה הם ואיפה אי ציות לחוק? (נו, בטח תמצא עכשיו איזו דוגמה אזוטרית. עדיין זניחה יחסית לזלזול המופגן שיושב ראש הכנסת הפגין. ולזלזול המופגן שעומד לקרות עם העבריין חסר הקלון דרעי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הקשר לאי ציות לחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר טוב יותר לכך שרמטכ״לים נמצאים בצד אחד. כולל ימני מובהק כמו יעלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמטכ״לים הפורשים והמכהנים ורוב הקצונה הבכירה שייכים למחנה "מערכתביטחון". לפעמים האינטרסים של המחנה הזה חופפים לאלה של מחנה בג"ץ, ולפעמים מתנגשים. אנחנו לא באמת יודעים מה תהיה המחלוקת במצב קיצוני בו שרשרת הפיקוד הרשמית נשברת - הפחד מיצירת מצב כזה הוא הרי אחד המעצורים בפני הצדדים לפני שהם נכנסים לעימות - אבל די ברור שברגע שהרמטכ"ל שבר את שרשרת הפיקוד הרשמית, גם האלופים לא יהססו לשבור אותה, וכשהאלוף שבר את שרשרת הפיקוד, גם מפקד האוגדה, מפקד החטיבה, מפקד הגדוד, מפקד החטיבה, מפקד הפלוגה, מפקד המחלקה ומפקד הכיתה לא יהססו לשבור אותה. בסופו של דבר זה יגיע לחיילים עצמם. אגב, קונקרטית, בישראל יש יחידות מעורבות פוליטית (בלי חרדים וערבים) שקשה לדעת באיזה צד הם יבחרו ויחידות אחידות פוליטית שבמקרה כזה שרשרת הפיקוד שלהם תכלול, דה פקטו, רב אזרחי. אני לא יודע אם הם יבחרו להיות בצד הממשלה או בית המשפט (כי אני לא יודע על מה תהיה המחלוקת), אבל ברור לי שהם יבחרו להיות בצד המנוגד לצד שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר ביה"מ העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים, מי יבצע את הוראתו? המשטרה? הצבא? השב"כ? הרושת השופטת בביצוע פסיקותיה תלוייה ברצון הטוב של הרשות המבצעת. אני מזכיר לך את שפטל וגוטליב. בארה"ב הנשיא אנדרו ג'קסון ידוע שאמר על נשיא ביה"מ העליון שלו "הוא החליט את ההחלטה, עכשיו שיבצע אותה". זוהי מערכת הבלמים והאיזונים של שיטת שלושת הרשויות. הסיבה לכך שבישראל נוצר הרושם כאילו הרשות השופטת שולטת ברשויות האחרות היא שהכנסת והממשלה מנוטרלות במובנים רבים בגלל הרוב הקטן והניחו לרשות השופטת לעשות מה שהן היו צריכות לעשות. הווה אומר שיתכן בהחלט שצריך לתקן את הרשות השופטת (למשל את השחיתות של לשכת עורכי הדין ואת הזחלנות ועינוי הדין במערכת (330 עדים במשפט נ')). אבל לא לפני שיסדירו את פעולת שתי הרדויות האחרות (הכנסת המשותקת והממשלה המנופחת). ומי באמת יחליט ששרים אשר סדרו לעצמם ולמקורביהם פטור משירות בצה"ל אינם רשאים להחליט החלטות הנוגעות לצה"ל? אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהצבא לא ״שייך״ באמת לאף רשות. כבר הוזכרה כאן השאלה של אהרון ברק ״למי יצייתו הטנקים״, והתשובה אינה ברורה מאליה, לפחות לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כאן אתה מיתמם. אנחנו לא מדברים פה על אתיקה ואמונה. אנו מדברים על מבנה הירארכי מובנה. צה"ל כפוף למשהב"ט, המשטרה למשרד לביטחון פנים והשב"כ למשרד רוה"מ. אין פה אם ואולי. אנו איננו מדברים על מרד והפיכה בנוסח טורקיה, יוון או ארגנטינה. אנו מדברים על המהלך היומיומי של הדברים. כמה מקרים של הפרה גלוייה של הוראות הממשלה אתה מכיר בצה"ל? זה היה הרציונל של שיטת האיזונים והבלמים הדמוקרטית. עוד מונטסקייה (שהיה בעצמו שופט) הבחין שהרשות השופטת היא החלשה ברשויות (משום שאין לה תקציבים, מינויים או כוחות משלה) ולכן היא מונתה לפקח על הרדויות האחרות. אני שוב מפנה אותך לדברי הח"כית החדשה (היא נראית לי קצת אוילה אבל דבריה בעניין כלל אינם אוילות). הבלם לרודנות הרשות השופטת הוא בדיוק מה שמתרחש היום (יאיימו, ישתקו, יחוקקו ויחליפו אותם). למעשה הרשויות האחרות יכולות להחליט להתעלם מפסיקות העליון. זה קרה בארה"ב עם הטראנספר של הילידים. זה קורה גם אצלנו בפועל: בג"ץ הורה לממשלת ישראל לחוקק חוק גיוס חדש כבר ב-2017 והיא לא עשתה זאת עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למה שכתבתי. אם אתה חושב שאני מעמיד פנים אז אין טעם שנתדיין בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הכיוון. אני מבין מה שאתה אומר ובמצבים מסויימים יכול אפילו להסכים איתם. מיתמם זה במובן של עושה לעצמך את החיים קלים ולא במובן של מעמיד פנים. אם שרהב"ט יורה לכל חיילי צה"ל לעשן סיגריה בשבת, אז מן הסתם דתיים ולא מעשנים רבים לא ישמעו לפקודה. לא על זה מדובר. אנו מדברים על המבנה המנהלי של גוף שלטוני. זה שמישהו (שפטל) חוזר וטוחן משפט הבל כמו "ואם ביה"מ העליון יורה לחסל את הג'ינג'ים", לא הופך אותו לפחות הבל. ממה נפשך? אם ביה"מ העליון יורה לכלוא את הג'ינג'ים והמשטרה תבצע את זה אז מצבם של הג'ינג'ים באמת קשה. אם ההוראה תתבצע, זה אומר שגם העליון וגם הממשלה חושבים שצריך לעשות זאת, כי המשטרה לא מקבלת הוראות מביה"מ וביה"מ לא מפקח על הביצוע של המשטרה. הכפיפויות הבירוקרטיות ידועות ואין על מה להתוכח. כאשר נותנים יותר מדי נימוקים לאותו דבר, יש איזושהי בעיה עם הנימוקים. אם אתה מבקר (שלא לומר מאיים) על השופטים, וגם רוצה להחליף אותם, וגם להחליף את החוק , וגם רוצה לקחת מהם את כוחם, המסקנה אינה שאתה רוצה לתקן את המערכת. המסקנה היא שאתה רוצה להחליש ולהרוס אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי קבע 61? אלוהים? קאנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב לא ענית לאף אחת מהשאלות שלי. תקנון הכנסת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שאני רואה תקנון הכנסת מעודכן מעת לעת. אז עקרונית הרוב יכול להחליט בניגוד לתקנות אם יתקן קודם לכן את התקנות כדי שלא תהיה סתירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה הבעייתית היחידה שאני רואה פה, ואין לי תשובה טובה לזה, היא חוקי הבחירות. אם הרוב הנוכחי יכול לשמור על שלטונו באמצעות מניפולציה עליהם אז יש לנו בעיה. לכן אני מתנגד לחוק שמאפשר פסילת מתמודדים ורשימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עזוב את החוק הספציפי, זה מסבך את הטענה שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וחוק מימון מפלגות? וחוק דרכי-התעמולה? והשתלטות על התקשורת בתירוצי רגולציה? וחוקי החסינות? אלה לא הצעות תיאורטיות, זה המסלול הרגיל שכל המדינות בעקבותיהן אנו צועדים הלכו בו, ומן הסתם זו תמיד המטרה של מי שמוביל את הדרך. בהעדר ביקורת שיפוטית, ארגז הכלים שעומד בפני הדוצ'ה מגוון מאד, ואף פלסתר נקודתי לא יוכל לעמוד בדרכו (הנאיביות של ידידיה נוגעת ללב). הפסאדה של דמוקרטיה כמובן תישמר (אפילו בצפון קוריאה עורכים בחירות), אבל זו תיהיה לא יותר מהצגה. כך או אחרת את עמדתם של דב, ידידיה ונציגיהם הונדליסטים בכנסת גם D9, לאחר שיתפנה מעיסוקיו בגבעת רם, לא יצליח להזיז במילימטר. למה אתה בכלל טורח? אין כאן וויכוח ענייני בתום-לב, יש כאן power grab בוטה ובלתי-הפיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלאת אחוז החסימה זה ענין מעשי שכבר נדון בבג''ץ (שלא פסל אז, אבל אמר אז שהעלאה נוספת לרמות שבהן ימנע ייצוג מהבוחרים הערביים עלולה להפסל). מעניינת אותי דעתו של ידידיה בעניין זה דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני בכלל לא בטוח שאפשר לחזות את התוצאה של שינוי כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי על התוצאה, אלא על עצם המעשה. אמרת שאם הרוב הנוכחי יכול לשמור על שלטונו באמצעות מניפולציה על חוקי הבחירות אז יש לנו בעיה. האם לדעתך העלאת אחוז החסימה ל 15%, דבר שקרוב לוודאי בג"ץ ירצה לפסול, והכנסת תוכל להתגבר עליו באמצעות פסקת התגברות, הוא מניפולציה מהסוג הבעייתי? או שאתה מתכוון שהמעשה עצמו אינו בעייתי בעיניך וקודם נראה את תוצאותיו (האם חסל סדר מפלגות שמייצגות את הקול הערבי או לא) ואז נחליט אם הוא בעייתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זו מניפולציה בעייתית, זו שאלה מסובכת שאין לי הזמן והיכולת להתעמק בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הה, אחוז חסימה זה לחלשים. ברגע שתפסול את המפלגות הערביות מלהתמודד (על רקע של תמיכה בטרור, זה אפילו כבר קיים בחוק1), לא צריך להתעסק בזוטות של אחוז חסימה. 1 רק צריך לשנות את התנאי ל"תמיכה בטרור" ל"פעם אמרתי שלום ברחוב למישהו מחמולה של מישהו שפעם אכל סוכריה אחרי פיגוע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי רק להאיר לתשומת לב הקוראים "הנקודה הבעייתית היחידה שאני רואה פה...". (ואגב, דווקא העניין הזה נראה לי פחות מועד לפורענות, כי שלטון ללא מצרים והגבלות בחינוך ובתקשורת - קרעי וקיש-קיש כבר רמזו לאן פנינו - יבטל את הצורך במניפולציות כאלה. ארדואן, מסתבר, פופולארי בטורקיה, ואפילו פוטין עם האסון האוקרייני שהמיט על רוסיה יכול להבחר מחדש בכל רגע שירצה. מאחר ולנו יש מספיק אויבים חיצוניים אמיתיים, לא תהיה שום בעיה לאחד את העם סביב האויבים מבית ומחוץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ואם לא עדכן את התקנון? הרי זו וריאציה על אותה השאלה שלי שאתה מתחמק ממנה כל הזמן, וזה גם מה שקרה בפועל עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הכנסת לא שינתה אותו, וחוקקה חוקים בניגוד לאיסורים שבו. 2. בפעם האחרונה שעדכנו את תקנון הכנסת (ב 2012, וזה היה עדכון מקיף), מליאת הכנסת אישרה אותו ברוב של 27 מול 0, ונמנע אחד. האם השינוי תקף לדעתך או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מדבר על פעולת חקיקה של הכנסת בניגוד לתקנון. אני מניח שעד כה לא חוקק חוק בניגוד לתקנות, ואני אומר שאם יווצר מקרה שבו הכנסת תרצה לחוקק חוק בניגוד לתקנות היא יכולה עקרונית לשנות את התקנות ואחר כך לקבל את החוק. לא אמרתי שהיו הרבה מקרים של שינוי התקנות או מעט, וזה לא רלוונטי. אמרתי שאם יהיה צורך אפשר יהיה. עד כה פשוט לא היה צורך. בכלל, זה גם מתווסף לרשימת "מקרי הג'ינג'ים". אלה מקרים שלא קרו ולא יקרו ואם יקרו בכנסת אבל יהיה בית משפט חזק אין כל סיבה לחשוב שבית המשפט החזק לא יזום מקרים כאלה, והכנסת לא תוכל להושיע. אין שם מלאכים. כולם בני אדם. אין זה נכון שהכנסת חוקקה חוקים בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אני חושב שכבר עניתי על זה. זה שבית המשפט העליון טוען שכך עשתה, לא אומר שזו אמת אבסולוטית. המחוקקים לא חשבו כך והם הסמכות העליונה להבין את כוונת החוק שחוקקו. 2. זה תלוי בשאלה מתי מה אומר החוק לגבי כמה קולות צריך. אם דרושים 61 או די ברוב רגיל לפי מספר חברי הכנסת במליאה. וזה לא רלוונטי לענייננו. הכנסת יכולה לשנות כל חוק כולל החוק הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אבל אם לא שינו את התקנון, וחוקקו חוק בניגוד לתקנון, ואפילו לא שינו את התקנון כדי שיתאים אחר כך, מה אז? 2. א. אז אם אני מבין אותך נכון- רוב של 61 יכול להחליט מה שהוא רוצה, כולל להחליט שרוב של 2 נגד 1 מחליט. ואם החליט כך אז רוב של 2 נגד 1 יכול להחליט כל דבר, כולל לשנות מה שהחליט רוב של 61, אלא אם הרוב של 61 החליט שרוב של 2 נגד 1 לא מחליט על החלטות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון אינו פתרון לכל מקרי הג'ינג'ים כי אם הכנסת יכולה ליצור מקרי ג'ינג'ים גם הוא עצמו יכול, וזו תגובתי האחרונה בנושא הזה, ועכשיו אני הולך לשמוע את התזמורת הצוענית של בודפשט שהגיעה לקריית מוצקין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדת רשויות היא פתרון לרוב מקרי הג'ינג'ים. זה חלק מהמות שלה - בקרה הדדית ועצמאית בין שלושת הרשויות. אם בג''צ פוסק שצריך להרוג ג'ינג'ים בהתבסס על חוק מסוים, הכנסת יכולה לתקן את אותו חוק כך שהוא לא יפסל. אם הכנסת מעבירה חוק שצריך להרוג את כל הג'ינג'ים, בג''צ יכול לפסול אותו כי הוא סותר חוק יסוד. אם הכנסת תתקן את חוק היסוד כך שאפשר יהיה להרוג ג'ינג'ים, נהיה בבעיה. אבל עובדה שעד כה הכנסת לא טרחה לתקן חוקי יסוד כדי להכשיר חוקים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך. אין לדברים שאמרת שום אחיזה בחוקי המדינה. לדוגמה- בחוק יסוד: הכנסת מופיעים הסעיפים הבאים, והאיזכורים היחידים בו לרוב שאינו רוב המשתתפים בהצבעה הם בשריון של סעיפים בחוק זה עצמו: מנין (תיקון מס' 6) תש"ם-1980 24. הכנסת תדון ותחליט בכל מספר חברים, אם אין בחוק הוראה אחרת לענין זה. רוב 25. הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה; סדרי ההצבעה ייקבעו בתקנון; והכל כשאין בחוק הוראה אחרת לענין זה. בתגובה הבאה אסכם את עמדתי בנושא הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לשים הגבלות טמפורליות שרירותיות על חקיקה בכנסת? אין להגביל את כוחו של הרוב בגלל זוטות כמו החלל והזמן. הכנסת יכולה לחוקק בניגוד לתקנון חוק הכולל סעיפים של שינוי התקנון שנכנס לתוקפו מהשבוע שעבר. אם גויס לכך רוב, מי אנחנו שנגיד לרוב בכנסת שחקיקה רטרואקטיבית זה דבר שאסור לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שם הגבלות טמפורליות? אוטוטו, במהרה בימינו אמן, הכנסת מחוקקת חוק שמכשיר רטרואקטיבית את פשעיו של העברין המורשע (בפעם השנייה) אריה דרעי, על מנת שיוכל לשמש שר בממשלת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אולי אנחנו באמת בדרך לקדנציה של Time lords. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המחוקקים לא חשבו כך והם הסמכות העליונה להבין את כוונת החוק שחוקקו." יש במשפט הזה 3 בעיות: 1. המחוקקים שחוקקו חוקים שנוגדים את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינם אותם מחוקקים שחוקקו את חוק היסוד. 2. כשמפרשים חוק, לא מנסים לקלוע ל"כוונת" המחוקק, מה שזה לא יהיה. מפרשים את החוק בהתאם לכללי המשפט. 3. והכי חשוב - ההצהרה הזאת מנוגדת להגדרה הכי בסיסית של הפרדת הרשויות. תפקיד הרשות השופטת, ואני מצטט את המשפט הראשון בויקיפדיה, אתר הכנסת וכל תוצאה אחרת כשמחפשים "הפרדת רשויות" בגוגל, היא לפרש את החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לא מדויק. בית המשפט אפילו הולך לפעמים לבדוק את פרוטוקול הדיונים בועדה שהכינה את החוק כדי לרדת לסוף דעתו של המחוקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שלפעמים מסתכלים על דברי ההסבר המקדימים להצעת החוק. על בדיקה בפרוטקול לא שמעתי, אבל אני לא מבין גדול בנושא ולא יפתיע אותי אם זה נכון. הנקודה היא שכוונת המחוקק לכשעצמה אינה כלי שבית המשפט משתמש בו בפרשנות החוק. לדוגמא, אם בחוק כתוב ''אסור ללבוש חולצות עם נקודות ביום חמישי'', והסנגור יעלה לדוכן את חברי הכנסת שחוקקו את החוק והם יצהירו תחת שבועה שהם התכוונו שאסור ללבוש חולצות עם נקודות ביום החמישי לחודש (שזה ת'כלס מודל הממשל שדב מציע, רק עם תפאורה אחרת), הנאשם עדיין יורשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי עניתי על כל השאלות. נישאר חלוקים בנקודה זו, ולא יעזור אם תאמר שוב שלא עניתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |