בתשובה להפונז, 13/11/22 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מסכים בהחלט (שאנחנו חיים באנומליה מתמשכת). באתי לכתוב שנתניהו הוא כרגיל הסימפטום ולא שרש הבעיה, אבל נזכרתי שהפרסונליזציה, שלא לומר דמוניזציה, של תעמולת הבחירות התחילה עם ''פרס יחלק את ירושלים''. אבל היום הפרסונליזציה (והדמוניזציה) היא המרכיב הראשי בתעמולת הבחירות של כל המפלגות. לא שאני שמח על כך, אבל אני חייב לקבל את זה כנתון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
Pun intended? הפרסונליזציה התפרצה ב-92, עם ״ישראל מחכה לרבין״.אבל עוד הרבה קודם הליכוד תקף באופן אישי את פרס, עוד מ-77. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. הרבה לפני כן גם היה ''הגידו כן לזקן''. נזכרתי גם בתעמולה השלילית נגד פרס בשנות השמונים ''כן ולא''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים. אף אחד מגוש השינוי לא חשב שהאדמה רעדה כשבנט קיבל את ראשות הממשלה במקום לפיד, או כשהתחלפו. דוקא זו דוגמה מצוינת למחנה שחשובה לו יותר הקואליציה וערכיה ופחות האינדיבידואל בראשה. ואם, נניח, המחנה הממלכתי היה זוכה לכמות קולות גדולה, לא היה כזה משנה אם גנץ בראש או אייזנקוט. תנסה לרגע להציץ מעבר לתעתועי והבלי הקמפיינים ומה שמוכרים לך בשלטים, ותראה שהפרסונות בהרבה מפלגות פחות חשובות. אגב,גם מהצד השני, אצל החרדים, יש חשיבות פחותה בהרבה למי בדיוק יעמוד בראש המפלגה. ממשלת בנט תפקדה יפה דוקא בגלל שלא נסמכה בלעדית על ראש הממשלה כזה שרק על פיו יישק דבר. וכך ראוי שיהיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |