|
||||
|
||||
יותר חשוב לי מה יעשו בתפקידם, כן. |
|
||||
|
||||
ואתה חושב שזה מנותק לחלוטין מההיסטוריה שלהם? הם נולדים מחדש עם אישיות חדשה אחרי שנבחרו על ידי כך וכך אנשים? יאללה, אפשר למנות את יגאל עמיר1 לשר לבטחון פנים2. 1 בטח יצביעו לו כמה וכמה מנדטים. 2 אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה עניינם של אותם כך וכך אנשים. |
|
||||
|
||||
אם עמיר ממונה לתפקיד השר לביטחון הפנים זה אומר שהכנסת אישרה את המינוי, כלומר הנציגים של רוב הציבור. אם הגעת לנקודה הזו, איזה חוק שיאסור את זה הוא מהקטנות שבבעיותיך. |
|
||||
|
||||
אלא שכידוע הדרך לפשעים גדולים עוברת דרך פשעים קטנים, ובהקשר הפוליטי הדרך לפושעים גדולים (רוצחים, למשל) עוברת דרך פושעים קטנים יחסית שמקבלים הכשר ציבורי. רק דרעי! |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו. עמיר איננו עוד רוצח מהשורה. תמיכה ציבורית בעמיר לתפקיד שר משמעה שהיה שינוי עצום בדעת הקהל. אולי גילויים חדשים שמצביעים על כך שאיזו תיאוריית קונספירציה היא בעצם נכונה, אולי שינויים במציאות שהובילו רבים למסקנה שאוסלו באמת היה פשע איום ונורא, אולי משהו אחר. הנקודה היא שהתמיכה בעמיר תהיה תוצאה של שינוי משמעותי יותר. במובן הראשון ובאופן חלקי, אצל רבים התמיכה בנתניהו מקורה אכן בחוסר האמון במוסדות המשפטיים. כלומר, תומכים בו בגלל האישומים ולא למרות האישומים. לגבי דרעי, גם אבל פחות. |
|
||||
|
||||
למיטב שיפוטי הלקוי, עמיר הובא רק כדי להמחיש את האבסורד בגישה לפיה דמוקרטיה היא שלטון הרוב. נקודה. עזוב עמיר. לו אזריה היה קצת יותר מוכשר ומעוניין, ייתכן שהיה מוצא את מקומו ברשימה של בן גביר, ומשם מתמנה לשר לעניייני בטחון פנים או, טוב יותר, שר המשפטים. אתה צודק בכך שמכשול חוקי בפני אפשרות כזאת אינו פותר באמת את הבעיה היסודית שמאפשרת לתסריט האימים הזה להיות סביר, אבל לפחות הוא מונע זמנית מפירותיה הבאושים יותר להחריף את המצב עוד יותר, והזמן שנקנה נותן סיכוי לשינוי של ממש. מי אמר שצריך להיות דתי כדי להאמין בביאת המשיח? "בעיה" יגיד דב "איפה יש כאן בעיה?" והשוטה הקטן יאנח חרישית ויילך למקום אחר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהצבת מכשול חוקי בפני הציבור לבחירת נציגיו רק מחריף את הבעיה, לא ממתן או מעכב אותה. |
|
||||
|
||||
יש פיצ'ר מוזר במערכת שחברי הכנסת קובעים מי רשאי להיות חבר כנסת (וגם את שכרם). ואם כבר להסיר מגבלות, מה עם מגבלת הגיל? נראה כאילו המערכת הפוליטית הישראלית מנסה בעשור האחרון להדמות לזו האיטלקית. אם נכניס לכנסת אושיית אינסטגרם אולי נצליח להתעלות עליהם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |