 |
אחרי המון שנים של המנעות מטעמי "יצא לי כבר מכל החורים" שמעתי שוב את אלבום ההופעה הכפול של לד זפלין The song remains the same.
אני חושב שבאותו לילה שרתה השכינה על ג'ימי פייג' והוא היה לרגע הגיטריסט הכי טוב בעולם. נכון, הוא היה נפוח מחשיבות עצמית, ועזרה לו חטיבת הקצב כנראה הטובה בהיסטוריה, אבל עדיין. אני מדבר כמובן על סטיירוויי, אבל גם Since I've been Loving You (שלא הופיע באלבום המקורי אבל כן בסרט1). בכלל, כמות הנפח המוזיקלי שהגיטרה שלו ממלאת באלבום הזה (קצב, ריפים, לווי, עיטורים, סולו, הלוך חזור עם הזמר, כנ"ל עם התופים, דאווינים) היא חסרת תקדים בעיני.
________
1 והגרסה ברימסטר מ 2007, מהופעה אחרת באותו סבב, אפילו טובה יותר בעיני.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש