בתשובה לאריק, 30/05/22 9:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך? הרי החרא יכול פשוט להשתין על התקנות, וכל זמן שרוב המחנה הפוליטי מאמין לו שהתקנות דפוקות ו/או שהוא נרדף על ידי שומרי הסף אז מה אתה יכול לעשות? להצביע לצד השני? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה לא פותר את כל הבעיה. לא לא יכול להחזיר את כל אמון הציבור. אבל זה עוזר להגדיר את כללי המשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק ההבדל- כשבוריס ג'ונסון משתין על התקנות כולם יודעים שהוא השתין על התקנות. אבל כשנתניהו שילם לעמדי 50 אלף ש"ח על עבודות פרטיות מחשבון משרד ראש הממשלה באמצעות חשבון כוזב אפשר לעבור על זה לסדר היום, כי מצד אחד אין דין משמעתי ומצד שני יש קשיים ראייתיים להעמדה לדין פלילי. היועמ"ש אליקים רובינשטיין כתב1: "כך לא ראוי שינהגו במערכת ממשל", "תדמיתו של השירות הציבורי עומדת בסכנה גם כאשר הדברים אינם מגיעים לרף הפלילי" "תמונה עגומה של ההתנהלות הקשורה בראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו, ורעייתו שרה, ובממלאי תפקידים במשרד ראש הממשלה", "לא היה בנו מי שיכול היה כאזרח להביט אל התמונה בלא תחושה קשה", "מקרה זה ראוי, גם על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, לביקורת נוקבת, ממוקדת בכל המעורבים שלגביהם ניתנה החלטה זו." אבל לדעתו של היועמ"ש לא היו מספיק ראיות במידה הנדרשת להעמדה לדין פלילי, ושלום על ישראל. היועמ"ש ניסה עוד להדגיש שלא יחשבו שסגירת התיק משמעותה שנתניהו היה בסדר, וצריך לקרוא את הציטוט הזה לאט כדי לראות כמה הוא מכפיל ומשלש כדי להדגיש את העניין - "למוד ניסיון אציין, כי אסור שעם סגירתו של תיק יוצגו הדברים לציבור, על ידי צדדים מעוניינים, כעולם שכמנהגו נוהג, וכאילו הכל ראוי ותקין והכל זך, והנוגע בדבר יוצא הוא או פרקליטו ומעיד על כך את הכתוב בהחלטה; רחוק מזה. ואל יטעו הבריות. חובה לומר זאת, כי כבר היו דברים מעולם." זה כמו תקבולת מקראית: "למוד נסיון אציין... כי כבר היו דברים מעולם". "רחוק מזה, ואל יטעו הבריות. חובה לומר זאת". אבל רובינשטיין דיבר אל הרוח. הכלבים עוברים והשיירה נובחת. בפרשה הזו הדעות היו חלוקות בפרקליטות אם יש מספיק בשר להעמדה לדין פלילי- קל וחומר שבדין משמעתי לא היתה מחלוקת. לו היה נתניהו מורשע ונענש אז בדין משמעתי: 1. הטיפול בפרשה היה מהיר ופסקני. 2. כולם היו זוכרים את זה ולא רק איזה מגיב אלמוני באייל. 3. זה היה תמרור אזהרה להמשך הדרך, כלפי אחרים ובפרט כלפי נתניהו עצמו. אולי היו נחסכים מאיתנו תיקי האלפים. אני מסכים שגם הגישה הזו לא חפה מבעיות. נתניהו כבר הוכיח שבנוגע לאינטרסים האישיים שלו הוא מצליח לשנות את התקנות. אבל דווקא לעניין "המחנה הפוליטי מאמין לו שהתקנות דפוקות" יש לי מה לענות: א. לא נראה לי שהמחנה הפוליטי של ג'ונסון מאמין לזה ב. העונש כואב בכל מקרה. ג. תקדימים מייצרים נורמה. גם אם חלק יאמינו לו עדיין המערכת מדגימה מה הנורמה הראויה. _________ 1 דו"ח נתניהו: הנוסח המלא ynet 27.9.2000 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשנתניהו השתין כל מי שרצה לדעת ידע שהוא השתין. גם כשבוריס משתין, כל מי שלא רוצה לדעת מוצא תירוצים. במערכות הפעלה של טלפונים חכמים יש (למעשה) דואפול. או שיש לך את מערכת ההפעלה של אפל או את זאת של גוגל. אם אפל ישלשו את המחיר אז הם יאבדו חלק גדול מהלקוחות שלהם. אם גוגל יורידו את האיכות, אז הם יאבדו חלק גדול מהלקוחות שלהם. אבל, מה יקרה אם וכשהם יצליחו לגרום לנו להאמין שמעבר למתחרים הוא "בגידה"? נראה לי שאז הם יצליחו לשנות את הנאמנות למערכת ההפעלה מנאמנות מותנית לנאמנות שאינה תלויה בדבר, ולכן במקום להשקיע במוצר איכותי במחיר אופטימלי, הם יוכלו להשקיע במסיבות למחזיקי המניות. זה מה שבוריס עושה, זה מה שנתניהו עשה (ורק שכח להזמין את ליברמן למסיבה), זה מה שטראמפ עשה... זה מה שהפוליטיקאים (בישראל, בבריטניה ובארה"ב) עשו. מעבר מימין לשמאל או משמאל לימין הוא פשוט בלתי אפשרי. גם אם מחר יתגלה שלפיד מושחת אף מצביע של מר"צ לא ישקול להצביע לסמוטריץ, בדיוק כמו שכשהתברר שנתניהו מושחת מר"צ לא קיבלה אף מצביע נוסף. כל מה שנשאר לנו זה לשקר לעצמנו שמושחתים שלנו פחות מושחתים משלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהצליחו לעשות הפוליטיקאים בישראל - בעיקר בעידן הביבי - זה בכלל לשכנע את המצביעים להאמין שיש (עדיין) דבר כזה שמאל וימין בארץ. זה יפה שאתה השתמשת ב-10 אחוז הקיצוניים משני הצדדים - מרץ וסמוטריץ' - בשביל הטיעון, אבל חוץ משני אלה אין שום הבדל בתפיסה הבטחונית1 בין 80 האחוז הנותרים של המפלגות. זה אגב עוד אחד מהדברים שהוכיחה או הדגימה יפה הממשלה המורכבת של השנה האחרונה. למרות שלכאורה הממשלה "יותר שמאלית בממוצע", אין שום עדות במעשיה המדיניים בטחוניים לכך שהיא פחות ימנית מהממשלה הקודמת. למשל, ממש השבוע היא דוקא הראיתה שהיא יותר ימנית מהקודמת בכך שאפשרה ליותר יהודים מאי פעם לעלות להר הבית, ולרבבות צועדי מצעד הדגלים2 לצעוד בדיוק לפי הנתיב שקבעו למרות איומים בתגובות חמאסיות. ונראה שגם התקיפות מול אירן לא פחתו כהוא זה. לכן, דוקא מבחינה זו, מצביע יש עתיד בהחלט יכול בקלות לעבור להצביע לליברמן, ואז לליכוד, ואז למפלגת העבודה או לימינה ביודעו שהמדיניות הבטחונית לא תשתנה כהוא זה כתוצאה מבחירתו. אבל - בגלל שהנדסת התודעה של הפוליטיקאים הצליחה לשכנע אותו שהוא "ימין" או "שמאל" - בגלל זה קשה לו לאותו מצביע לצאת מבור הפוטנציאל הפסיכולוגי הדמיוני הזה ולשנות את הצבעתו, למרות שפרמטרים אחרים במרקם חייו (כלכליים, חברתיים, תרבותיים וכו') דוקא כן מושפעים מהמפלגה שהוא בוחר. 1 שבארצנו היא המגדירה שמאל וימין ואין בלתה. 2 פסטיבל "ימני" מובהק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז הבחירות לכנסת ה-20 (2015), האם שקלת (ברצינות) להצביע למפלגה "מהמחנה השני"? אם מחר יהיו בחירות, כמה קל יהיה לך להצביע לליכוד (בראשות בנימין נתניהו)? לש"ס? לאגודת ישראל? לציונות הדתית? לרשימה המאוחדת? הם בכלל תשקול אותן? (הבחירה בציונות הדתית ומר"צ היה לא בגלל "הקיצוניות" שלהם אלא בגלל "נקיון הכפיים", ראה התגובה לה הגבתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאתה רואה במציאות - קואליציה בה יש מר״צ + איילת שקד + בנט + מנסור עבאס היא אפשרית. פה זה לא ארה״ב. הניתוח על פי חלוקה לשני מחנות ימין/שמאל לא רלבנטית לפוליטיקה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנט ושקד (וסער וליברמן) עברו מחנה. זה קרה גם בארה''ב. אני לא חושב שזה רלוונטי לנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ש"ס ומרץ כבר ישבו יחדיו ב-92' וזה היה אפשרי. גם 'התקלות' בין ימינה למרץ ב-22' דומות לתקלות של 92', אם כי בשמות שונים : 'שמרנות אורתודוקסית' מול 'לאומנות ימנית דתית'. האם לדעתך חיבור בין ש"ס למרץ אפשרי כיום ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה שואל ב״כיום״ לגבי יום שני, 30/5/2022, אז לא. לא נראה לי שזה אפשרי כיום. אבל בתאוריה בעתיד הקרוב? בוודאי שזה תסריט אפשרי. בנט ושקד יושבים בקואליציה עם מר״צ ועבאס. אם הייתי אומר לך את המשפט הזה לפני כמה שנים1, היית אומר לי שאיבדתי את הגולות שלי (שזה לגמרי נכון, אבל מסיבות אחרות). ______________ 1 מהמשפטים ההזויים שאפשר להגיד בטיימליין המוזר שעברנו אליו בשנים האחרונות, כנראה בגלל שריק ומורטי שינו משהו בעבר. כדי להבין את הקטגוריה, משפט נוסף לאילוסטרציה: קוונטין טרנטינו הוא חלק ממשפחתו של צביקה פיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בארץ שמאל וימין, ואפשר לראות אותם גם במעשי הממשלה הנוכחית: יש הבדלים ברורים לדוגמה בין בנט וסער ללפיד וגנץ למיכאלי והורביץ. אבל הסכסוך בעד ונגד ביבי, שמונע מסער וליברמן לחבור לליכוד, ממסך על כך. לא נראה לי שהסכסוך הזה הוא גזירת גורל. יש לי הרגשה שהוא נשמר ככזה לא רק בזכות אהדת ההמון אלא גם בתמיכת מכונת תעמולה חזקה שבהעדרה נחזור למצב הטבעי של שנאה בין שמאל לימין עם מרכז פחות ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. ליברמן הוא באמת ההוכחה שיש ימין ושמאל בישראל והחיבור הזמני הזה הוא הצגה פוליטית עם מנטליות מזרח-תיכונית נושנה בנוסח 'האויב של אויבי הוא חברי'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל נוציא את הורוביץ, הוא איש קש. לגבי כל השאר - אני חוזר וטוען שההבדלים הם תיאורטיים בלבד. דה פקטו בשטח, כל מי שציינת נוקטים וינקטו באותם צעדים בטחוניים בדיוק. או נאמר זאת במושגים של מהנדסים: סטיית התקן הטבעית של כל החלטה ופעולה1 גדולה הרבה יותר מההבדלים המובנים (Bias) בין המפלגות שהזכרת. וזה ככה כבר כמעט עשרים שנה. הסכסוך בעד ונגד ביבי ממסך על כך, אבל לא במקרה - בגלל שהסכסוך בעד ונגד הביביזם עוסק בדיוק בדברים המהותיים שאכן משתנים בין מפלגות. היחס לשלטון החוק, ההבדל בין נאורים לחשוכים ובין חילוניים לדתיים, ההבדל בין דמוקרטים לפשיסטים וכן הלאה. זה ממסך בגלל שזה יותר אמיתי. 1 כמה תקיפות בדיוק יהיו בסוריה, כמה ימים נילחם בעזה, כמה כסף ניתן להתנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בממשלה נוכחית בנט, גנץ או לפיד לא יכולים לבטא את מדיניותם העצמאית והם חייבים לגייס תמיכה של חלק מספיק גדול מהקואליציה. לכן אין שם ביטוי של הבדלים משמעותיים. כרגע יש אילוץ פוליטי מכריע שהאגף הימני בממשלה יכול להרוויח מהפלת הממשלה והאגף השמאלי לא יכול יכול. בבגלל זה האגף הימני מצליח לסחוט יותר טוב. ולכן רואים את זה בנקודות כמו היחס לאבו־מאזן. תיקון: כרגע סמוטריץ הולך להצביע נגד ריבונות ישראלית בשטחים והורביץ הולך להצביע בעדה. אז אולי דווקא טעית לכיוון ההפוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים לפרשנות שלך. פרקטית, אין הבדל בטחוני בין גנץ, בנט ולפיד. (אם כבר מי שמורכז על ידי הממשלה הנוכחית הוא דוקא בנט, שפעם מיצב את עצמו כסמן ימני. אבל שוב, זה רק בתיאוריה ובתעמולה). והפסקה האחרונה שלך רק מחזקת את הטיעון שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
״זה מה שהפוליטיקאים (בישראל, בבריטניה ובארה"ב) עשו. מעבר מימין לשמאל או משמאל לימין הוא פשוט בלתי אפשרי. גם אם מחר יתגלה שלפיד מושחת אף מצביע של מר"צ לא ישקול להצביע לסמוטריץ, בדיוק כמו שכשהתברר שנתניהו מושחת מר"צ לא קיבלה אף מצביע נוסף. כל מה שנשאר לנו זה לשקר לעצמנו שמושחתים שלנו פחות מושחתים משלהם״ סימטריה מאולצת ולא נאמנה למציאות. (על פי ניסיון העבר) אם מחר יתגלה שלפיד מושחת אף מצביע של מר"צ לא ישקול להצביע לסמוטריץ, אבל הרבה מצביעי לפיד יצביעו למישהו אחר (או ידרשו שלפיד יפנה את מקומו למישהו אחר ברשימת יש עתיד), מצביעי מר״צ גם יפעילו לחץ על המפלגה שלהם לא לשבת תחת ראש ממשלה מושחת. המערכת תקיא את לפיד החוצה ולפיד לא יהיה חלק משמעותי מהמחנה שינסה להרכיב קואליציה עם מר״צ. אין תופעה מקבילה של ביביזם במחנה הזה. ברגע בו לפיד יזייף/יסתבך/יקלע לאיזה אישום פלילי, לפני שתספיק להגיד ״ג׳ק רובינזון״, הציבור והחברים שלו למחנה יזרקו אותו לפח אשפה של הפוליטיקה הישראלית בלי לחשוב פעמיים. לכל הפחות הדבר יגרום לפיצול במחנה, סכסוכים ובלאגן בהרכב הרשימות. (יש שיגידו שזה יתרון ויש שיגידו שזה חיסרון) במחנה הזה אין הרבה סנטימנטים לפוליטיקאים1 ולא תראה התלכדות מונוליטית של עשרות מנדטים שעומדת מאחורי מנהיג שהוכתם והסתבך בפלילים. כשאולמרט הסתבך בפלילים (אפילו עוד רק בשלב החקירות), לא רק אנשי אופוזיציה דרשו ממנו בתוקף ללכת. ______________ 1 אולי אחרי שיורים בהם, אבל זה כבר סיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה צודק... השאלה המעניינת היא מה קורה שרוב המחנה לא דורש מהמושחת להתפטר. המיעוט (במחנה) נמצא בבעיה, או לשתף פעולה עם היריבים הפוליטיים או לשתף פעולה עם מנהיגות מושחתת. איזה ברירה יש לתומך ימין שחושב שנתניהו הוא לא צדיק גמור? אולמרט איבד את תמיכת המחנה (מלחמת לבנון?) ולמעשה, נראה לי שנפילת אולמרת היתה מהזרזים ליצירת המצב הזה. אגב, כמה ממצביעי מר"צ הפעילו לחץ על המפלגה שלהם לא לתת לליברמן לשמור על השמנת? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |